עוד יום רע אחד היה אתמול.
לא היה לי מצב רוח ללימודים.
לשון פיספסתי לגמרי.
היסטוריה גם כן הייתי עומד "לפספס"
אבל פתאום גיליתי שיר כתוב בעיפרון על השולחן שלי.זה היו 3 חלקים של משהו שלא התחבר והיה חצי נמחק בעצם.אז היה לי מה לעשות - רוב השיעור הייתי מתקן אותו . גם בסוף האמת יצא לא משהו.הנא הוא:
It pains how Meng Jiagnu
A young chinese women
Cried over her husband's country.
Even if The Great Wall can't
.Be seen from the moon
As can not be seen
Not the soldiers,
Not the prisoners,
Not the dead
Who were forced to it.
יש משמעות לדבר הזה?
לקראת סוף השיעור היה לי דחף חזק לקום ולהתחיל לספר בקול רם את השיר של GINSBERG בשם "KADDISH" המוקדש לאמו :
"Strange to think of you now,
Gone without corsets&eyes..."
רגע האחד של התעוררות היה כשהמורה דיבר על מהפכנים ברוסיה ואמר לא נכון את השמות שלהם. זה היה נשמע משעשע בשבילי.אני אמרתי לו בהפסקה איך צריך להגות אותם אבל כשהוא הכתיב הוא זרק אותם בכלל. במקום זה ציין ששלושה מהם היו היהודים - עובדה זניחה למדי.
אני נראה זוועה שוב.ברור - הרי אני "מדוכא" שוב.
עברתי ל יד החנות ההיא.
היא לבשה חולצה אפורה היום.(אתמול)
אמרתי לעצמי:" היית אמור לעבור לי יד החנות "במקרה" ,במקום זה אתה עומד כבר חצי שעה פה .גם במקרה? "כן ,אני עומד פה ומסתכל בכיון שלך חצי שעה במקרה לגמרי"
XD לא נשמע משכנע במיוחד.
"O my god,you such a retarded"-
אמרתי לעצמי והלכתי משם.
אני אמור להירשם למבחנים.יום אחרון היום.אני אמור לעשות הרבה דברים.
לא בא לי.
אם הדבר האחד שאני באמת רוצה לעשות אני לא מצליח ,כל השאר לא משנה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
