Enter the suicide Angels

למעשה חשבתי על עוד נושא  אחד - משחקי מחשב .התרבות האינטראקטיבית. זה אכן תופעה תרבותית כשהשחקנים זה לא רק ילדים בני 10- -14 כמו שזה היה קודם.

באיזה ראש הם השיקו עכשיו קונסולות חדשות של Sony  וNintendo.  תורים ארוכים של אנשים  מבוגרים ושפוים לכאורה עמדו שעות בשביל לרכוש את הקונסולה הנחשקת.אפילו מישהו נורה.

אני מניח שיש בנים (מכל הגילאים בעצם) שיותר מתחברים למשחקי ספורט ויש כאלה שיותר למשחקי מחשב.אני שייך לסוג השני ,כמובן. כי אני משחק ולא סתם מישהו אחר! אינראקטיבי ,אמרנו.אבל שוב,לבנות (נשים) הנושא פחות מעניין.

החיים שלנו

הם

המשחק המחשב שלא נגמר

ואי אפשר לעשות לו EXIT.

אין דמויות לבחור,

אלא אותה דמות

שאתה "משחק" כבר שנים.

המשחק הזה הולך לאיבוד תוך כדי,

לא חוזר על עצמו אף פעם,

אי אפשר לעשות לו SAVE,

ולחזור על משהו שהייתה רוצה לחזור אליו.

ואם אתה מפסיד

אתה פשוט מפסיד.

החיפושים אחרי הכפתור RESTART

 לא יצליחו.