| |
Enter the suicide Angels
יש אנשים שיגידו שאני לא קיים.אל תאמינו להם.
|
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
אוקטובר 2007
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | | 28 | 29 | 30 | 31 | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 10/2007
המציאות עצמה הופתעה והודהמה
על ידי יצירתי החדשה.
כמו אישה שסודותיה המלוכלכים
נודעו פתאום לציבור ,
היא יצאה מן העולם בכעס לכמה דקות
כמו שיוצאים מאולם של בית המשפט בהפסקה,
תוך כדי שהיא מחזיקה את החצאית שלה שלא תתלכלך
כמו המוניטין שלה,
ונועצת בי מבט מהסוג "אתה עוד תתחרט על זה".
ואני מחייך אליה בזלזול:"אנחנו יודעים הכול עליך,
שלא תעיזי לאיים עלינו יותר"
הזמן ,החבר הנאמן של המציאות,
איבד את שעונו
ואתו כל מושג לגבי איזה עונת השנה כרגע,
יצא מביתו לבוש במעיל פרווה נשי ומצויד במטריה ענקית
בשביל לגלות שעכשיו קיץ,30 מעלות חום.
הוא לא זיהה את הרחוב,
את העיר,
את כדור הארץ.
מבולבל ,אחרי שעמד על המדרכה כחצי שעה
הוא פנה לאחד מהולכי הרגל בהססנות:
"סליחה...אאאאא...מה שעה?"
גבולות לא רצו להגביל,
עגבניות סירבו לגדול,
הנשיאים של המדינות היו מאושרים
כמו שלא היו קודם ולא יהיו בעתיד
למרות שלא יכלו להגיד למה.
לנוכח ההיסטריה והבלבול
שנגרמו על ידי מודעות הכללית ליצירתי
אף אחד לא שם לב לWalt Disney
ההולך יד ביד עם השלגייה
בברודווי,
או על זה שמעל הקבר של Lewis Carroll
הופיע משום מקום חיוך רחב
מלווה בזנב של חתול
החיוך התרחב עוד יותר ויותר עד שנעלם
כשהזנב אף עוד קצת באוויר מצד לצד,
כמו שמעופפים ביד
כדי לומר להתראות.
ואז נאלם גם הוא
הפעם לתמיד.
| |
| כינוי:
מין: זכר
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
