לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 

Enter the suicide Angels


יש אנשים שיגידו שאני לא קיים.אל תאמינו להם.

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מרץ 2013    >>
אבגדהוש
     12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31      

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

זה בסדר


להיות בודד,זה בסדר.

זה בסדר,

להסתכל מסביב ולא לראות אף אחד .

זה בסדר.

כשהידיים המושטות שלך רק החושך

מחזיקות,

זה בסדר,

ללכת הביתה לבד ,

זה בסדר,

לבכות ,

בשביל זה יש נייר טואלט,

יותר ממספיק.

זה בסדר,

מחוסר מוצא

להרים את הקול שלך לשמיים,

לאלוהים,

ובמקום זה ללכת לאיבוד

בין העננים.

זה בסדר,

להרגיש אובדן,

אפילו אם אתה לא באמת איבדת משהו,

הרי רק את עצמך אפשר לאבד.

זה בסדר ,

לחיות

חיים כאלה,

זה בסדר

להתאבד,

ומי באמת יכול לשפוט?

זה בסדר,

לחלום על דברים בלתי אפשרים,

מבחינתי חיבוק זה גם

בתחום של מדע בדיוני,

וזה בסדר,

להיות עצוב,

ולמה בשביל להיות שמח לא צריך סיבה,

ואם אתה עצוב אתה חייב לכולם דיווח,

אבל זה בסדר,

זה בסדר,

להיות מישהו שאף אחד לא רואה,

חוץ מאלה שרק רואים בשביל לפגוע,

זה בסדר,

ללכת כל יום כמו איזה צל

של מישהו אחר,

כמעט להתנצל

על עצם קיומי,

זה בסדר,

להיות צעיר,

וכבר לא להתרגש כל כך

בפני שנים של סבל

שעוד בפתח,

ולא לשאול כבר "כמה עוד?"

זה בסדר,

להרגיש אחרת,

לא כמו כולם,

זה בסדר,

להרגיש לא שווה,

וזול ,

זה בסדר.

כנראה,

אני הדגם הפחות פופולארי,

זה בסדר,

מייצרים גם כאלה.

זה בסדר,

לא לזייף חיוך,

וזה גם היה בסדר,

כשהיא רק אהבה אותי,

כשהייתי נראה טוב

ואני אהבתי אותה תמיד,

לא משנה-

הבגדים והשיער.

זה הכול בסדר.

להיות אני

זה בסדר,

באמת.

 

   

נכתב על ידי , 27/3/2006 20:47   בקטגוריות פסימי  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



הייתי קבור חי


הייתי קבור חי,

אבל אני לא בוכה.

האוכל שאכלתי

רצה לחזור,

לצאת ממני,

כמו שאני רציתי לחזור

לרחם שממנו,

יצאתי.

כשאחרים היו מקבלים חיבוק

כשהם היו עצובים,

הייתי מקבל כדורי הרגעה,

אבל אני לא בוכה,

גם אז לא בכיתי,

לא הייתי אומר אף מילה,

בקושי דיברתי עברית ממילא.

בקושי דיברתי.

לקחו ממני אפילו את החתול שלי,

אבל אני לא בוכה.

רוסים מסריחים הם היו אומרים,

ניסיתי להריח את היד שלי,

אין שום ריח,

פשוט עור.

לא הייתי בטיול שנתי,

המורה אמרה שלהקיא

כמו שאני עשיתי בפעם שעברה

לא מקובל

ועדיף שלא אסע,

כי הדרך ארוכה.

בעצם לא הייתי באף מקום.

אבל אני לא בוכה.

אף פעם לא.

 

לא יודע

אם

יש סוף לכל הדבר הזה,

בשבילי שום דבר עוד לא התחיל

כשכבר יכולתי לחלום

רק

על הדרך החוצה.

 

נכתב על ידי , 27/3/2006 20:45   בקטגוריות פסימי  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



Black and red


Paint it all

In black and red:

Black of night

Red of blood,

The betrayal of the light,

Roses to the dead

Also red

And in the night

I’m running

Out of sight.

And the love you paint

In red –

Bleeding heart

Is also red.

 

My heart is red

My love is dead.

 

 

 

נכתב על ידי , 27/3/2006 10:50   בקטגוריות פסימי  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



I hate this place


כתבתי את זה ממש לפני שנסעתי לGOTH FEST והקראתי לאנשים שבמקרה הייתי חוזר אתם במונית.הם היו די בהלם.

 

I hate this place

I lose the race

My sunken smile

Is out of place.

       

          2

I walk alone

And in the end

I die alone

Without a friend.

 

A chance to breathe

A chance to be

It’s all too much

For you and me.

         

           3

I’ve seen this movie

Many times

Before

But never understood

What this life is good

For.

The hero died.

I envy him

But not his bride,

So lonely she

Was pushed aside.

To dream

To dream of suicide.

 

I’m so stupid

Never tried

To live this live

To say this words.

But in the end

This world

Doesn’t even worth

A curse,

To say,

To speak you never

Should.

Forget this life,

Misunderstood

You’ll always be.

This silence.

That’s what was left

For you and me.

 

There’ is no one here

Never was

To live forever is

The worse .

To see it all

Forever see

The dying hope

Inside of me.

Still dying,

Trembling

Inside

Even inside

You cannot hide .

Like candle’s light

It fades away

The wind is cold

And no one gonna stay

Alive

Alive enough to see

The rising sun

The angels bowing down

To me.

 

How sad and tragic

Was this romance.

Just kidding,

I would never

Stand the chance.

The pressure is high

To high for me,

Just leave it, man

You should not ever be

Born.

To born alone

The broken home .

I whispering this words to telephone ,

And there is no one on the line

Just echo and a sigh

Of mine.

 

 

 

 

נכתב על ידי , 27/3/2006 10:42   בקטגוריות פסימי  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




דפים:  
כינוי: 

מין: זכר




הבלוג משוייך לקטגוריות: יצירתיות , פילוסופיית חיים , צילום
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לIsidore .Ducasse אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Isidore .Ducasse ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)