לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 

Enter the suicide Angels


יש אנשים שיגידו שאני לא קיים.אל תאמינו להם.

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מרץ 2013    >>
אבגדהוש
     12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31      

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

לא מצליח להירדם...


ליויתי את ההורים למטוס (לא ממש לא מטוס - לא מכניסים עד לשם) ועכשיו אני לא מצליח להירדם..הם נוסעים לרוסיה.לסדר עניינים הקשורים לסבתא ורכוש שלה (דירה וכדומה)ולהיפגש עם החברים שלמדו אתם באוניברסיטה ביחד לפני איזה מיליון שנים.
היה פחחות כיף מהרגיל - בן גוריון וכול זה.בדרך כלל אני אוהב לראות את כל התיירים ואנשים שנוסעים ואנשים אחרים שפוגשים את אלה שמגיעים וכדומה.אפשר לפנטז שגם אתה נוסע לאיזה מקום טוב.הטיסה שלהם הייתה ב4 או משהו כזה ,אז אחרי שהם הלכו היה לי עוד בסביבות שעה להסתובב בבן גוריון עד שהרכבת הראשונה באה.
לקחתי את הזמן שלי.כלומר לא היה צורך לרוץ אז הסתובבתי קצת פה קצת שם,משכתי כסף מהקספומט(אחרי שמצאתי אותו),ירדתי למעטה.איפה שכולם מגיעים אחרי שיורדים מהמטוס.עמדתי שם ,לי יד המזרקות האלה,הסתכלתי על האנשים שיוצאים ועל האנשים שמחכים ועשיתי רושם כאילו אני גם מחכה למישהו.שלא מגיע משום מה.אחרי מישהו דיבר באנגלית.לי ידי היה בחור בשחור עם מצלמה מתקדמת של NIKON . גבר אחד החזיק איזה דף עם איזה שהוא שם באנגלית .לא זוכר אותו אותו.היה נדמה לי שזה שם גרמני.עוד מישהו החזיק שלט בצבע כחול עם שם של הארגון. פתאום שמעתי מישהי אמרה "HELSINKI" , אני כזה הסתובבתי ניסיתי להקשיב לה,הרי אולי הם פינים,אני אוהב פינים ,הייתי בפינלנד שלושה פעמים.אםםםם...לא בטוח לגבי השפה הזאת,אבל זה לא פינית.עמדתי עוד קצת,מסתכל על כל האנשים ,מחפש משהו מעניין...שמתי לב על הפרסומת של סלקום ממול.איפה שמצולמים אנשים שכביכול פוגשים מישהו וכל אחד מהם מחזיק איזה שהוא דף : "אבבבלה", "בייבי" וכוי.ופתאום הדימיון שלי יצר משהו אחר מכל זה.
YEAH DEMONS.לא ילדים מתוקים או חתיך מחייך.דמויות חשוכות בעלות שיער שחור ארוך ועיניים בוערות וחושך מסביבם.והאנשים שלי ידי מחזיקים לא שלטים עם שמות גרמנים וארגוני תיירות אלא דברים כמו "WELCOME TO HELL".והדמויות שבפרסומת ממול מחזיקות שלושה שלטים בכל אחד מהם מילה אחד כשכל המשפט "HELL IS HERE".וזה לא בלונים שברחו מהבעלים שלהם שם למעלה לי יד התיקרה,זה ראשים ערופים של אנשים עם חלקים של גופם והדם מטפטף למעטה על כל האנשים הסובבים .והם לא שמים לב ,למרות שאני כן רואה טיפות דם גם על הבחור עם המצלמה,גם על הפינים שלא ממש פינים,גם על הבחורה הבלונדית שצצה פתאום עם תיק ענק משום מקום...אםםםםםםם לא.כל ה עניין של HELL זה מלודרמטי מדי.לא כזה מפחיד.משהו בסגנון של FREEDY KRUGER.כלומר קומי כזה.לא משהו שאני הייתי רוצה להשיג...בעצם רעיון לא רע.אני גם אכתוב כל מני דפים פעם הבא כשאני פוגש מישהו.כמו FREEDY KRUGER ו WELCOME TO HELL.למה לא.זה בדיוק החוש ההומר שלי...מישהו עושה במדינה הזאת סרטי אימה?לא נראה לי.אם כן לעשות אז ישר באנגלית.מי ירצה לראות את זה כאן?כאן עושים רק ...אםםםםם דרמות על החיים הקשים של האנשים.ואסקימו -לימונים -קומדיות - על החיי המין הקשים של אותם האנשים.ותוכניות ראליטי כמו הישרדות שמספרות על כל הקושים של אותם אנשים עם החיים הקשים ועם חיי המין הקשים ,על כל הקושים הקשורים לנסיון שלהם להישרד באיזה אי.WOW.אף פעם לא ראיתי את התוכנית הזאת אבל נשמע באמת קשה...טוב,הגיעה זמן להפסיק לעשות רושם שאני מחכה למישהו (אפשר להאנח בצורה דרמטית - אף אחד לא הגיע!) וללכת לרכבת.הרכבת כמעט ריקה.הבחורה בלונדית ששאלתי אותה על הרכבת יושבת כמה מושבים מאחורי,היא סוג של נחמדה ,ללכת לשבת איתה?אמממממ...להטריד אנשים מהבוקר?לאאאאא...אני מוציא נגן מוסיקה ושם אלבום של להקה גוטית בשם THE FROZEN AUTUMN (איפה אנחנו ואיפה FROZEN ואיפה AUTUMN).אלבום בשם IS ANYONE THERE?.יורד בתחנה שלי. עולה על האוטובוס,קונה כרטיסיה חדשה.האוטובוס מלא באנשים לא נחמדים ואפילו מכוערים .(לאן לעזאזל כולכם צריכים לנסוע בשעות כאלה ועוד בכמויות כאלה?)מגיע הביתה.רואה אחותי הולכת לאוטובוס בשביל לנסוע לעבודה.היא לא רואה אותי.אני לא קורא לה.נכנס לדירה.החתול שוכב בתנוחה מטורפת כשרגליו למעטה על הכורסה שבסלון.הוא מרים את ראשו ומסתכל עלי."תחזור לישון,עוד מוקדם,- אני אומר לו.והולך לישון בעצמי.ולא מצליח להירדם.חושב על איזה שהיא בחורה שהכרתי לפני הרבה זמן.מה היו החיים שלי עכשיו אם היינו יוצאים? איך אפשר לדעת...קורא בחדשות של נאנא על זה שבוש לא מרוצה מהרוסים שמתקיפים את מישהו .מה הם השתגעו הרוסים האלה? ועוד לנסוע אליהם...ושמש עלה כבר מזמן,והרעש של הבניה נשמע כבר מהחלון כמו כל בוקר (כמה שזה מעצבן בדרך כלל)...מה לעזאזל לא בסדר איתי?!פשוט לא מצליח להירדם...
נכתב על ידי , 11/8/2008 09:03   בקטגוריות יומן  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




ראיתי איזה חנות או משהו כזה בתל-אביב שעליו כתוב "אזידור כוהן". אמממממ...מעניין.אולי אני אקח את זה כשם העט שלי?נשמע יותר "מקומי".


מוזר ,אבל אני עדיין לא בטוח אם יש לי מנוי או אין.

הרשימות והתמונות מדי פעם מופיעות בצד.ובפעמים אחרות לא. ואז הבלוג נראה rather skinny.

נכתב על ידי , 14/12/2007 19:14   בקטגוריות יומן  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




O my god

שבת

איזה יום גרוע.

נכתב על ידי , 3/11/2007 12:16   בקטגוריות יומן  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



מכתבים אליך - 2


 

                                                                                                2   

                

זה כמו שאתה חוזר מאיזה שהוא מקום ,נעצר,מסתכל מסביב וכל מה שאת יכול להגיד זה:O MY GOD!.אתה מרגיש את כל הכאב הישן הזה ובגלל שעבר זמן כבר הצטבר גם כאב חדש,זה כמו שכבות,כמו שלג חדש הנופל על זה שכבר היה.ואנשים כבר התחלפו או נפרדו או השתנו או אולי פשוט הזדקנו ואתה רואה את כל זה ונזכר בכמו שכל זה היה פעם וכל מה שאתה יכול להגיד זה :O MY GOD.ואם אתה פוגש אותם אנשים אתה פתאום הופך להיות מודע לעובדה  שגם עכשיו ,בדיוק כמו שהיו אז ,הם לא מאושרים.כל הזמן הזה והזמן באמצע ובכלל והם עדיין...O MY GOD.שמישהו כבר ייתן להם איזה משהו שיתחילו להרגיש ...פשוט טוב.בלי כל השטויות,בלי כל הבעיות,בלי כלום,פשוט טוב.ואתה רוצה פתאום לחבק את כל האנשים האלה,למרות שאתה אולי בכלל בקושי מכיר אותם.אבל אם תנסה זה לא יעזור- הם לא צריכים אותך,כל אחד מהם עם העניינים שלו,דברים שלו,לא אתה עשית אותם עצובים לכן לא אתה זה שמסוגל לעשות אותם שמחים.וחוץ מזה כל אחד מהם סוג של תקוע בחדר שחור קטן משלו בלי חלונות ודלתות ,בלי אפשרות באמת להגיע אליו. ואם  פתאום היה  בא איזה מלאך ואומר :"בוא נעוף מפה" הבן אדם היה מסתכל על החדר הזה שלו, אחר כך מציץ בזהירות החוצה ובסוף מסרב:" לא ,לא רוצה את השמיים שלך,הרי זה אני."

ואתה עוד מסתכל על איזה בית או מקום והוא נראה בדיוק כמו היה נראה אז,כשעוד היית קטן ובכלל לא הרבה השתנה,כפי שאתה מגלה,ואתה קצת מופתע אבל מצד אחר שואל את עצמך :"אוקי...אז מה?",ועונה:"לא יודע".באמת מה צריך להשתנות?ואם משהו כן היה שונה זה היה אומר ש יש איזה שהוא משמעות בקיומי?מה אני באמת מצפה שלי יש תפקיד חשוב בכל זה:שמיים,ערים,שפות,כסף,מכונות,חיילים מזוינים,זונות מזיינות,ספסלים ריקים,אנשים עצובים ועוד יותר עצובים,חתולים רעבים ומחשבים יקרים,בכל הדברים האלה ועוד רבים אחרים,בכוליותם.צריך להיות מטומטם כמו איזה נשיא של איזה מדינה שולית באפריקה בשביל להאמין בכך.

וזה לא כמו להגיד  שפעם אנחנו צעירים ויפים וכל זה מישהו לוקח מאתנו ואחר כך אנחנו בכלל מתים וזה כבר ממש לא מגניב.ברור שלא,אבל כל זה ,זה מובן מאליו,לא אלה הם הדברים הכואבים באמת.מה שכואב זה שחיים לא היו גם אז,כשהיינו צעירים ויפים(פחות או יותר),לא היה אף פעם שום דבר טוב.כמו נגיד שהיה מישהו מאוהב במישהי והיא אף פעם אפילו לא הסתכלה עליו ו...כלום.מה יישאר לו, לבן אדם הזה אחרי שנים רבות? זיכרון   של זה שהוא רצה אותה והיא הייתה ממש מדהימה ומיוחדת וממש עוצרת נשימה ו...מה?אבל זה כל מה שיישאר.ומה לעשות עם כל זה ומה זה החיים האלה?מי יגיד ואת מי בכלל אפשר לשאול שאלות כאלה?ונגיד המישהו הזה שלו באותו זמן היה רומן ארוך עם בדיוק אותה בחורה,הוא,לפחות הוא, היה מאושר? בטח    שלא. באותה תקופה הוא בכלל היה עסוק במשהו  אחר ,הוא חיפש משהו,או להיפך,ניסה לברוח ממשהו או שניהם. או שבשביל להיות מישהו שהבחורה הזאת תהיה מעוניינת בו, הוא צריך להיות מישהו שבכלל לא מעוניין בה.גם זה קורה.כמו שמישהו שהוא ממש ביישן לא מצליח אפילו לדבר ברור בנוכחותה מרוב האהבה שממלאת אותו,מישהו אחר כן יכול להתחיל אתה בקרירות וקוליות רק מכיוון שפשוט לא אכפת לו ממנה.וכשבחורה שמה לב שמישהו כל כך מתרגש ממנה,היא כמובן מרגישה שהיא זה משהו יותר מדי בשבילו.ומה באמת כבר אפשר להשיג עוד אם כבר אוהב?לאן עוד אפשר ללכת?משעמם...אפשר להבין גם אותה.אפשר להבין את כולם...ומה?עדיין אף אחד לא מאושר.סך הכול הבנה של הדברים נותנת לנו רק אפשרות נוספת לקלוט עד כמה עמוק בחרא אנחנו נמצאים.כאילו לא הרגשנו את זה גם ככה.

נכתב על ידי , 23/10/2007 16:19   בקטגוריות יומן  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




דפים:  
כינוי: 

מין: זכר




הבלוג משוייך לקטגוריות: יצירתיות , פילוסופיית חיים , צילום
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לIsidore .Ducasse אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Isidore .Ducasse ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)