כרגיל הגעתי מוקדם.למה אני תמיד בא מוקדם
חשבתי לעצמי בכעס תוך כדי שעשיתי סיבוב מסביב לבניין שבו היה אמור להתקיים המפגש.8
מתחילים להגיע ב׳מתחילים להופיע.אבל כולם באים רק ב9 חשבתי והנא אני ב8 ו10 כבר בכניסה
כאילו אני צריך יותר מכולם.ועוד חשבתי שאולי אאחר.ואולי עוד משהו.אוף!
טוב נכנסתי .והיה כמה אנשים כבר.חלק הכרתי
מהפעם הקודמת.פגשתי בכניסה את הבחור שרגיל
להקריא דברים מהמחשב הנייד שלו.אף פעם לא ממש הצלחתי להבין את השירים שלו.הפעם חוץ
ממחשב הוא הביא גם בחורה מכוסה במשהו שהזכיר שמכה אינדיאנית צבעונית כזאת.הייתי כמו
...מממממ...חשבתי שהוא די חנוני.ואפילו הוא מביא כבר בחורות יפות.רק אני לא.טוב.
פגשתי גם את גימי .הבחור הצעיר שבלהקה.ולא
זיהיתי אותו.הוא הסתפר.הייתי כמו -זה אתה,לא זה לא אתה,מה פורים כבר ,כבר התחפשת ?כמה
שתספורת משנה בן אדם.ישבתי אתו קצת בחדר חזרות שיש להם ודיברנו על כל מיני שטויות.על
מישהו בשם טום ששנינו מכירים.האם הוא עשה את הדבר הלא נחמד שיש אומרים שהוא עשה.
כן.לפני זה באה פרנצסקה עם עוד משהי.לא
זוכר את השם.והן דיברנו איטלקית ביניהן.וחשבתי nice .מיוחד כזה.רוסית בארץ הזאת למשל זה לא משהו יוצא
דופן אבל איטלקית זה מעניין יותר.והאמת חשבתי שפרנצסקה תשמח לראות אותי.וזה לא שהיא
לא.אבל היא הייתה יותר בקטע של -מה קורה פה,מה האנשים,ואיפה עודד.שאירגן את כל העסק
הזה.טוב,כיוונתי אותה לבמה ששם,כמו מלך בכורסה אדומה שלו ישב עודד. בלי לשים לב לאנשים
,הרי הוא היה עסוק בניירות המונחות לפני.רושם מי מופיע ובאיזה סדר וכוי.ואני גם נגשתי
אליו לפני-מה קורה גבר ,ממש השקעתם הפעם,הבאתם מקרן,והוא היה כמו -סבבה,יש לי עוד מלא
דברים לסדר פה.טוב.
גם בא בחור נחמד מכפר סבא שנתן לי טרמפ
פעם שעברה.הוא בא עם כלב.לא כלב אמיתי.צעצוע.הוא עושה קטע שמישהי כתבה.כלומר קטע משחק.סבבה.נראה.
גם החלפתי כמה מילים עם אישה יפה הלבושה בפרוות,כאילו באה מאיזה ארץ קרה.או מסרט על
מיליונרים.התחלתי להגיד לה מה שאת לובשת זה...נראה כאילו שמתי איזה חיה על עצמי?-היא
המשיכה.הסתבר שיש לה הוא הומור.
ואז הערב התחיל.ישבתי בספסל באמצע,פחות
או יותר.והיה די הרבה אנשים.כלומר יחסית למפגש האחרון.ואני בקושי זוכר מה בדיוק היה
שם.כל כך התרגשתי שלא זוכר מי בדיוק הקריא מה.השירים היו מסובכים מדי וארוכים מדי.לפחות
כמו שאני ישבתי וחשבתי ,-נחמד,מעניין,למרות שלא ברור על מה,אבל מתי כבר אני,ואיך אני
אעשה את זה,ומה אגיד בהתחלה.צריך הרי לזרוק איזה משהו מצחיק או מעניין לפני שמתחילים
להקריא.וגם לעשות את בצורה ספונטנית כזאת.לא התכוננתי,אני פשוט בדרך כלל בן אדם כזה
מגניב,כן.כאילו.ורוב הזמן התכוננתי לדבר הזה שלא אמורים להתכונן אליו.וגם הסתכלתי על
פרנסצקה.שישבה בצד ימין.ורוב הזמן לא ממש יכולתי לראות אותה.איך היא מרגישה להיות בכל
העסק הזה?והיו מספר אנשים שהקריאו מהספרים שלהם.כאילו כן.הסופרים האמיתים רבותי וגבריתי
,לא סתם.ואז קמה האישה היפה הזאת שדיברתי אתה בהתחלה.והסתבר שהיא הוציאה כבר איזה חמישה
ספרים.וגם תקריא מהספר החדש.ואני הייתי כמו- לא!,אין מצב!איפה הצדק?גם יפה,וגם חמישה
ספרים?! You must be kidding me.
וגם מה שהיא הקריאה היה די טוב.בלי די
.טוב.אפילו...הקשבתי.ואחרי זה היא לא חזרה לשבת לספסל איפה שישבה לפני.כלומר לי ידי.אלא
התיישבה בצד הימיני של הבמה.כאילו אנחנו עם המגניבים עכשיו.אנחנו זה פשוט ליגה.לא כמוכם.טוב.
ואנשים קראו דברים ממש ארוכים.אישה מבוגרת
קראה משהו חמוד לילדים.אבל ארוך.ובחורה גבוהה שישבה מאחורי על הכיסא הגבוהה כאילו היא
לא מספיק גבוהה גם ככה,קראה מהספר של של מדע בדיוני.אין לי מושג על מה זה היה.ואני
אוהב מדע בדיוני.לא עקבתי.הייתי כמו-מתי אני.ומתי פרנצסקה.היא תנגן לסנובים האלה את
השירים החברתים שלה .כמו in your face! Yea. ואז טום טום טום
התופים -איזידור!
ואז דבר נורא קרה.עודד אמר משהו כמו המפגש
התארך מי שלא הספיק פעם הבא.הייתי כמו מה?! What the fuck!
הכול הרגיש לי מוזר ומיותר פתאום.הסתכלתי
על 4 עותקים של השירים שעשיתי כדי לחלק לאנשים שיוכלו לעקוב אחרי הקריאה שלי.וגם המצאתי
איזה שהיא בדיחה.כאילו תקבלו את השירים עם החתימה של המשורר עצמו במחיר מבצע .אפס שקלים
אפס אגרות.רק היום.הסתכלתי על הדפים האלה.ושמתי אותם חזרה בתיק.תיק היפה החדש שלי עם
דגל אנגליה ונוף של לונדון.לא שמישהו שם לב עליו.
ואז חשבתי omg !פרנצסקה בא מרחוק.עם
גיטרה.ישבה עד הסוף.למרות שחלק מהאנשים שכבר הקריא כבר הלכו.ישבה בשביל החרא הזה?ואז
ניגשתי לעודד,גבר מה עם פרנצסקה.והוא כזה-בעצם כן יש זמן לעוד שניים אבל היא מסמנת
לי שהיא לא רוצה.אתה רוצה לעלות?ואני הייתי כמו ,נו באמת,זה לא אומר שהיא באמת לא רוצה.הלכתי
לדבר אתה.כלומר בשקט.כי אנשים הקריאו תוך כדי.אבל היא לא רצתה.היא אמרה הם לא שווים
שאופיע בשבילם.והלכה.כלומר הלכו.עם החברה האיטלקיה.ויצאתי למדרגות ללוות.הרגשתי זה
אשמתי.הרי אני אחד שסיפר על האירוע.היא הייתה כמו - זה לא אתה זה הם.עודד הזה.והרגשתי
לא טוב עם זה.כי אני הייתי אמור להקריא בכל זאת.ולא אמרתי -אז אני גם לא אשתתף בני
זונות שכמוכם.כי רציתי בכל זאת להקריא.וחשבתי שהרגשתי כמו שהרגיש פעם אחד מהחברים שלי.לפחות
הוא היה כזה אז.כשעמדנו בכניסה של המועדון.ואותו הכניסו.ואותי לא.בעיה עם הגילים הלא
מתאימים.ובאנו ביחד במונית.ודיברנו וכזה ופתאום- אתה נכנס ואתה לא.והוא ...הוא הלך.ראיתי
אותו נעלם בכניסה.לא מייד.הרי הוא גבוה.אבל בסוף נעלם.ונשארתי.ורק אנשים שאני לא מכיר
מסביב.ובנות בכניסה .שירקדו עם אנשים אחרים.בנות יפות.שהשקיע בעצמן.לא סתם.שמלות,נעליים
על עקבים ,כל העסק.ואני הביתה.לחדר הלא מסודר הזה.וגם לשלם על מונית.לשלם לבד זה פעמיים
הכסף.ואחרי זה מישהו אמר לי- אבל למה הוא נכנס?הייתם הולכים למסיבה אחרת.ואני הייתי
כמו -בסדר כבר היינו שם,וזה מסיבה הכי טובה,ואני מבין אותו .אלקוהול,בנות,עניינים.אבל
הכי גרוע לא זה.הכי גרוע זה שהבנתי שגם אני הייתי נכנס.הרגשתי שזה טוב שעושים לי את
זה ולא אני עושה למישהו אחר.כי גם אני יכול.עלול.אני לא בן אדם טוב.אני לא אגיד לעזאזל
אתם נלך למקום אחר.וטוב שככה.שאני לא צריך לעשות את הבחירה הזאת.וקיוויתי שלא אצטרך
אף פעם.כי אני מכיר את עצמי.אני אכנס ולא משנה מה האחרים וכולם ידעו שאני בן אדם חרא.
וזה מה שהרגשתי שעשיתי לפרנסקה.
ואז כשטורי יצאתי ואמרתי שאני מייצגת סדנה
של שז.ופרנסקה שגם משתתפת בה הלכה עכשיו בכעס.ועודד היה כמו -העניין התארך וכוי.ובכלל
שכחתי את כל הדברים שהתכננתי להגיד.ואז הקראתי.והיה ...בסדר.לא יודע.
והדבר הטוב מהמפגש הזה,זה שנזכרתי בו כשנסעתי
הביתה עם הבחור הנחמד הזה מכפר סבא היה משהו אחר בכלל.והבחור זכר איפה אני גר.ולא היה
צריך להסביר.ושכחתי שצריך.הוא פשוט נסע.ודיברנו.והדבר הטוב היה ששני השותפים של עודד
שגם היו שם באו אלי,כל אחד בנפרד,ואמרו שאהבו את השירים,וחיבקו.וזה הרגיש אמיתי.לא
סתם מתוך נימוס.באמת אהבו.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
