Enter the suicide Angels

התמונה למעלה ברשימות היא של DEATH KNIGHT.אחד מגיבורים של המשחק האסטרטגיה הפופולארים WARCRAFT 3,הוא גם דמות הכי מסובכת והכי מעניינת במשחק.בימינו משחקים רצינים זה השקעה רצינית גם מבחינת העלילה ,לא רק גרפיקה תלת ממדית.מדובר בנסיך שתוך כדי מאבק בכוחות של רשע בעצמו הפך להיות רשע תחת הספקות הכבדות בזה שהטוב המוחלט שבשבילו צריך להילחם קיים בכלל.הוא רצח את האבא שלו,המלך,ולאחר מכך גורש והנהיג

קבוצה של "רעים" שבמשחק זה THE UNDEAD.כשהערכים נאבדו וחדשים לא נוצרו הכול מותר ושום דבר לא פשע.נעזב על ידי כל החברים והמשפחה THE DEATH KNIGHT החסר מנוחה עדיין משוטט לו לבד בלילות הקרות של Northrend.

בשביל שחקנים של race undead שמשחקים את WARCRAFT 3 באינטרנט הגיבור הזה הוא הכי פופולארי שאתו מתחילים את המשחק,משתמשים בקיצור של השם וקוראים לו-DK.רוב היכולות שלו (כמה מפתיע בהתחשב לשם שלו) משמשות אותו בשביל לרפא פצעים,לכן בצחוק קוראים לו THE HEALING KNIGHT.מסוכן לאויביו כמו שהוא,הגיבור עדיין די חלש כשנלחם לבד ונהרג בקלות,כוחו האמיתי בלהיות מנהיג ולתמוך בצבא שלו,אפילו נוכחותו מרפא ועושה את החייליו לנוע יותר מהר(THE AURA)

אני באופן אישי השתמשתי בשם הזה THE DEATH KNIGHT כבכינוי שלי בשביל הפורומים ואתרים די הרבה זמן.

וזה מה שיש לומר עליו באתר הרשמי:

Death Knights were once virtuous defenders of Humanity. However, once the Paladin ranks were disbanded by the failing Alliance, many of these holy warriors traveled to the quarantined lands to ease the suffering of those left within the plague-ridden colonies. Though the Paladins were immune to disease of any kind, they were persecuted by the general populace who believed that they had been infected by the foul plague. A small band of Paladins, embittered by society's cruelty, traveled north to find the plague's source. These renegade Paladins succumbed to bitter hatred over the course of their grueling quest. When they finally reached Ner'zhul's icy fortress in Northrend they had become dark and brooding. The Lich King offered them untold power in exchange for their services and loyalty. The weary, vengeful warriors accepted his dark pact, and although they retained their humanity, their twisted souls were bound to his evil will for all time. Bestowed with black, vampiric Runeblades and shadowy steeds, Death Knights serve as the Scourge's mightiest generals.

המסקנות:  WARCRAFT 3 RULES! וטוב הוא לא תמיד טוב ורע לא תמיד רע.החיים הם יותר מסובכים מזה ואפילו יוצרי המשחקים מתחילים להתחשב בזה.

לא בדיוק ילדים בגן הילדים הקרוב.פרפרים והקלפי.סוג אחר של דובדבן.הרבה יותר מריר(דובדבן זה השם של הגן)

מעניין למי היו מצביעים הילדים שנמצאים פה בדרך כלל?אף אחד מהפוליטיקאים האלה לא חמוד במיוחד.לירוקים האוהבים חיות?לחרדים הנראים כמו סבא של אותם ילדים(טוב,הים גם סבא טיפוסי לא נראה ככה) עם הזקן שלהם?מה אתם חושבים?

נכון שהבחירות הן כמו כדורגל - כל אחד רוצה שהקבוצה שלו תנצח.

אני עדיין זוכר(ועברו כבר הרבה שנים,אז אני רק באתי ארצה,הייתי עוד ילד יחסית,אבל לא משנה) את האוירה אחרי שברק ניצח בבחירות.אני מתכוון אחרי התוצאות כל הרחוב כאילו היה אומר- יש!,ודברים דומים,ממש כמו אחרי הגול. 

הלכתם להצביע ? למה לקחת דברים כאלה קשה,מבחינתי אין ממילא שם אף אחד שמייצג אותי אז אני לא מתרגש. והיה זמן כשלא הייתי מפספס אפילו הפגנה אחת(של השמאל,כמובן).ואחר כך אמרתי לעצמי שזה לא בדיוק סוג של מסיבות שמתאימות לי (וזה כן מסיבות במובן מסוים).והאנשים ,הטיפוסים שהיו באים לשם זה סיפור נפרד בפני עצמו.לתאר את זה בצורה ספרותית?למישהו מעניין? אני כן בעד מרץ אבל רק בשביל לאזן חרדים וכוחות אחרים,אני לא ממש רוצה שהם יהיו המפלגה השולטת,אבל הם בטוח לא יהיו גם,אין מה לדאוג.קואליציה קדימה,עבודה,מרץ -זה אופציה הכי טובה בשבילי.אבל שוב,אני כבר לא ממש מתרגש מנושאים כאלה.אני זוכר טוב מאוד שלאף אחד מהאנשים האלה לא ממש אכפת ממני.נצחון של מפלגה זאת או אחרת לא תעשה אותי מאושר.כולם רק מייצגים קבוצה מסוימת,כלומר,לא מייצגים אף אחד באופן אישי.

בקיצור ,תשכחו מהשטויות האלה.יש דברים יותר מעניינים.למשל אני למדתי להוסיף תמונות לרשימות בבלוג.זה באמת מגניב.בהשוואה למפלגות.

וזה קטע שלא קשור לבחירות האלה,זה יותר ישן,אבל כן קשור לנושא של פוליטיקה בגדול.

נכתב בעקבות בקשה של קורדליה.זה כתוב בצורה סתמים,לא ספרותית.לא לבקר יותר מדי.

נעורים שלי,

שלום ולהתראות.

בנות שלא יחזירו חיוך,

העולם המתמוטט מול עיניי,

מתפורר כל רגע ורגע,

וחלומות על משהו רחוק ויפה

כאשר כל מה שאני באמת רציתי

היה כל כך קרוב

ועדיין לא הישג יד.

הנעורים שלי,

בית כלא והבריחה הגדולה,

שמחה באופק הרחוק

וחומות,חומות,חומות

מסביב.

האם באמת הכול נגמר

וכבר לא משנה

איך אני נראה

ומה אני

לובש,

ואני כבר לא אמצא

 לא את הדרך הביתה

ולא דרך אליה?                                                      

ההרפתקה  הענקית

...נגמרה?

ולא הייתי גיבור

ודון דאון  ומשורר

ואולי פשוט בן אדם

שרצה להיות רוק סטר ,

אז – כולם יאהבו אותו :

אם אתה לא סתר-

מי צריך אותך?

ושוב לחלום על אלפים מעריצים

כאשר כל מה שבאמת צריך-

זה תשומת לב של מישהי

שלא שמה עליך.

הכול נגמר.

החלומות לא התגשמו

ולא יתגשמו כבר לעולם.

כמו שחקן שעל המשחק שלו

צחקו ולעגו לו

הוא בורח מהתיאטרון

דרך דלת אחורית,-

בדיוק ככה אני יוצא

מנעורים שלי.

מתי כבר תתבגר?

התבגרתי ועזבתי את לבי השבור

בפח של שירותים

של איזשהו פאב.

מפני שהבנתי ששום דבר

ואף אחד כבר לא יעזור

לתקן אותו.

ואני אוהב,אוהב,אוהב

ובאותו אט להחזיק

בידית של הדלת ,

לא ביד שלה

כי היא איננה

ואף פעם לא הייתה שם.

ואני הייתי הייתי הייתי

המשוגע מכולם,

ואם לא יזכרו אותי

אם זה אשמתי?

ומי שיהיה האחד

שיעז ללכת באותם רחובות בודדים

שאני הלכתי-

שיהיה לו בהצלחה.

הנעורים שלי.

האחד שלא ידבר לא בשיעור

ולא אחריו בהפסקה.

ואני ממש שנאתי את עצמי

ויודע שצדקתי,

וממש אהבתי את עצמי

וצדקתי גם בזה.

ולעולם לא יהיה מישהו כמוני

טוב זה או רע,

זה האמת הפשוטה.

ואף פעם לא הייתי מושלם

ותמיד כתבתי שירים רעים מהסוג הזה

שאני כותב עכשיו.

הנעורים שלי.

נפלתי ועפתי לשמים בלי סוף,-

כבר השתעממתי מזה.

ולא סבלתי סרטי פורנו

כאשר כל מה שרציתי זה

להסתכל בעיניה

אשר תמיד היו מסתכלות דרכי.

הנעורים שלי.

כאשר עוד האמנתי שאם לצעוק ממש חזק

ישמעו אותך

ואם לא אז צריך פשוט

לצעוק עוד יותר חזק.

מסיבות שפספסתי

ומסיבות ששיעמו  אותי עד מוות.                             

הטלפון שאף פעם לא צלצל

הביא אותו מאמריקה ,

לכן שנאתי אמריקה

גם כן.

ואני אהבתי את המדינה הזאת

ואוהב עדיין,

פשוט לא מאמין בה יותר.

והחתול אשר הבאתי מרוסיה

שהלך לעיבוד,

גם אני הלכתי לאיבוד                                                         

ועדיין מחפש את עצמי

אולי אמצא,

אבל כבר לא אמצא אותו.

הנעורים שלי.

אני בזבזתי את הלהט שלהן

ההתלהבות ושמחת חיים,

ונשארתי בלי כלום,

כמו קבצן שוב צריך לבקש

מכולם

גרושים של אהבה,

ולהגיד משהו כמו

אני בסדר, אני בעצם בסדר

קצת עצוב אבל אהיה בסדר...

שקרן.

הנעורים שלי.

אהבתי את כולכם .

שלום ולהתראות.