"Do i heva to cry for you"

אהוב שלי,

 יקר שלי,

 רחוקה אני ממך וליבי מחסיר פעימה..

.כאילו מתגעגעת לדבר שלא קיים.

 מתגעגעת אלייך,

אל מגען של ידייך,

ללחישות קולך, מתגעגעת לאהבתך..

בזמן שהמרחק מפריד מלבך, ראשי עסוק במחשבות על מעשייך,

 על קרבתך לאחרות, על חיוך ...הכל כך מתוק...

 הזמן אינו עובר השניות והדקות חולפות כמו נצח עד שאוכל שוב להתענג  מפנייך היפות,

ענייך הבורקות,

 ושפתייך האדומות.

 יקירי, כמה עוד תוכל להכיר אותי? כמה עוד תוכל להכיר את ליבי?

כדיי להבין שאתה הוא האחד והיחיד!

אתה הוא הנסיך שלי...החצי המשלים אותי...

השירים והסיפורים לא מתארים אפילו פסיק מכמה שאני אוהבת אותך, מכמה שאתה חשוב לי,

למרות שאתה כל כך פוגע, נוגע ופוגע, שובר את ליבי כל פעם לאינספור רסיסים שקשה

לחברם שוב. הדמעות הכואבות , הצביטות המעיקות, הפרפרים בבטן שנעלמו כבר,

אמרתי לך כמה אני אוהבת, סיפרתי לשני ענייך כמה כואב לי בלעדייך...

ובכל זאת, הכל כאילו לא זז...כאילו לא אמרתי דבר...הזמן אינו עובר והכל כאילו לא היה... ושוב..מוצאת את עצמי מקופלת במיטה, מחבקת את הכרית , מדמיינת את פנייך...ובוכה...

ילד...אני אוהבת אותך..