טוב אז עשיתי את הצעד ההזוי של לסגור את הפייסבוק ועכשיו יש לי חלל חסר לפחות לתקופת ההגמלות.

אני שוקלת לחזור לכתוב, אני טובה בזה - לשקוע לעולם הדימיוני שלי ולהעביר אותו הלאה לכל מי שמעוניין לקרוא.

אבל אין לי את הזמן לזה..

מאז השחרור הספקתי לטוס לארבעה חודשים לחו"ל לחזור לעבוד בבית מלון ובמכירות ועכשיו אני פותחת תקופה חדשה באילת.

קצת מלחיץ אבל הגיע הזמן לעשות את הצעד ולהתחיל להתמודד לבד, לברוח (כמו תמיד) להכיר אנשים חדשים ולעכשיו שינוי אמיתי בחיים שלי..

נמאס לי להיות הבחירה השניה של אנשים, נמאס לי לראות אנשים ששברו לי את הלב והוסיפו חומות במקום יותר טוב ממני, במערכת יחסים ומאושרים, נשואים, אני אומרת שלא באמת אכפת לי אבל חייבת להודות שבאיזה שהוא מקום זה קצת שורף ומעט כואב.

אבל אני עם המוטו שלי לחיים - מה שצריך לקרות קורה..

אולי יום אחד זה גם יגיע לקראתי :)

יום טוב לכולם!