גבר הולך לו ברחוב,

הוא אומר, איך נהייתי רך באמצע?

למה אני רך באמצע, כשכל דבר בחיים הוא קשה

אני צריך הזדמנות לככב

אני רוצה סיכוי לגאולה

אני לא רוצה לסיים כמו דמות מצויירת

בבית הקברות של דמויות מצויירות

חופר עצמות, חופר עצמות

כלבים באור הירח.

שם באופק הדלת שלי מוארת,

אדון כרסבירה, כרס-בירה,

תעיף את הכלבלבים האלו ממני

אתה יודע שזה כבר לא מצחיק אותי.

אם תהי השומרת ראש שלי,

אהיה החבר שתמיד רצית,

אני אקרא לך בתיה,

ובתיה כשאת קוראת לי

את יכולה לקרוא לי גל.

גבר הולך לו ברחוב,

הוא אומר, למה אני קצר קשב

אני קצר קשב עם פתיל קצר

והלילות שלי ארוכים

איפה אישתי והילדים

מה אם אמות פה?

מי יהיה המודל שלי

עכשיו שהמודל שלי

הלך, הלך,

הוא נסוג לאחור באיזה פינה

עם בחורה שמנמנה עם פרצוף של עטלף

לאורך, לאורך,

לאורך כל הדרך היו תקריות ותאונות

היו חשדות והאשמות.

אם תהי השומרת ראש שלי,

אהיה החבר שתמיד רצית,

אני אקרא לך בתיה,

ובתיה כשאת קוראת לי

את יכולה לקרוא לי גל.

גבר הולך לו ברחוב,

זה רחוב בעולם מוזר,

אולי זה בעולם השלישי?

או שזו רק הפעם הראשונה שלו כאן

הוא לא מדבר את השפה

אין לו כסף

הוא זר

הוא מוקף בקולות

הבקר בשוק

נוודים ויתומות

הוא מסתכל סביב, סביב,

הוא רואה מלאכים במרפסת

מסתובבים לאין קץ

הוא אומר אמן, והללויה

אם תהי השומרת ראש שלי,

אהיה החבר שתמיד רצית,

אני אקרא לך בתיה,

ובתיה כשאת קוראת לי

את יכולה לקרוא לי גל.