"הו שובלגרובר, הזהו אדם?"

ממש לא בכיוון הזה.

הפוסט האחרון היה די ארוך, מי שקרא שיבורך, מי שלא, שיקבל שחפת. אתם בכלל זוכרים אותי? נו, הייתי פה בדיוק לפני שבוע. רק שהפעם הגב שלי ממש שרוף, או כמו שאחותי בת ה29 אמרה (אני חושב שזה 29, אני אף פעם לא זוכר בדיוק) - "חה חה הגב שלו בצבע התחת של בבון!". למעשה את הפוסט הזה אני כותב עם יד אחת, ביד השניה אני מחזיק מגבת קפואה על גב שלי (אתם תאלצו לסלוח לי שאני לא מאמין בשטויות של הסבתא שלכם - עד עכשיו אמרו לי למרוח על זה לבן, מילקי, דנונה, יוגורט. מחלבה שלמה רוצים לפתוח על הגב שלי. בסוף ימרחו לי על זה אורניום מועשר או משהו כזה.

איך הגעתי למצב שהגב שלי כל כך שרוף?

למה רק הגב שלי שרוף?

איך הגיתי את הרעיון של המגבת הקפואה?

למה השמיים כחולים?

קודם תמצצי, ביאצ'.

אופס, מצטער. לפעמים אני חושב שכל מה שיש לי בראש זה ציצים ובירה.

ביום חמישי הלכתי לעבודה, המשמרת השלישית שלי. לנגד עיניי ניצבה מטרה אחת - להתפטר.

כן, אחרי שלוש משמרות השובלגרובר אומר די לעבודה. איך אמרה הארית שלא מוכנה לעבוד במשרפות כי היא טוענת שחם שם בקיץ? הבטלה משחררת.

הגעתי בבוקר באיחור. שימותו, משמרת אחרונה שלי, מקסימום יפטרו אותי.

הגעתי בלי תג השם והסמיילי של קופי בין. האחראי משמרת התחיל לאיים עלי שפעם הבאה שאני בא בלי תג השם והסמיילי המחורבן אני לא אכנס למשמרת. הדבר היחידי שהצלחתי לחשוב עליו היה - "תאכל זרג טורקי יא חתיכת ג'ינג'י חולה סרטן! לא תהיה פעם הבאה כי אני מתפטר! דפקתי אותך עכשיו! אני כזה כלי! יש לי בולבול כזה גדול!", אבל מה שאמרתי בתכלס היה - "מצטער, מצטער, זה לא יקרה שוב". פשוט לא רציתי להתפטר לפני סוף המשמרת.

הפעם היה טבח אחר, לא זה שעבדתי איתו בפעמיים הקודמות. הוא הטבח הכי גבר בעולם (למרות שהוא טבח, אז זה די נוגד). יש לו דוקטרינה מרשימה מאוד לגבי הרוסים - "אני אומר לך היו צריכים לעשות מכל הרוסים האלו יערנים...לזרוק אותם באיזה יער ולתת להם לשתול עצים כל היום". ברגע שהוא שמע שאני מתכוון להתפטר היום, אחרי שלוש משמרות, הוא הבטיח לי שהוא יכין לי את האמא של הסנדוויצ'ים. משהו דליקטס. וכך היה, משלושת המשמרות שלי שבהם אכלתי וטעמתי הרבה מנות, זה היה הדבר הכי טעים בעולם.

באופן כללי, המשמרת הזו הייתה המשמרת הכי הזויה בחיים (כן, הכי הזויה מכל השלוש). כל הג'ריקן לימונדה נשפך על הרצפה, כמעט כל מנה נעשתה פעמיים כי הלקוח לא היה מרוצה מהמנה שלו (כושילרבקום, זו בדיוק אותה מנה מזדיינת! בדיוק אותה דבר! אין הבדל!), וראיתי אתיופי עם לפטופ. בטח יהיה יותר נכון להגיד שראיתי לפטופ עם אתיופי.

(שובלגרובר מתנצל בפני קהל הקוראים השחורים שלו על הערה הגזענית הזו. למרות שלא נראה לי שיש לי קוראים שחורים, או שיש דבר כזה בכלל שחורים שיודעים לקרוא. ועוד שיודעים להשתמש במחשב. יש יותר סבירות שעפרה חזה לא מתה)

אז רשמית הצטרפתי למעל האבטלה. אני עול על החברה ונטל על הכלכלה. אני אוכל חינם. נהנה על חשבונה של המדינה. כששר האוצר מדבר על טפילים, הוא מתכוון אלי. יצור נאלח שכמותי.

בסוף המשמרת עליתי לבוסית (בחורה די בוצ'ה, וגם ביצ'ית, אבל בסופו של דבר נחמדה), ואמרתי לה "בוסית, זו לא את, זה אני. אני חייב לחתוך".

"יש סכינים במטבח. תשתמש בהם"

"לא לא, לא ככה. אני חייב להתפטר"

"מה???לא!!! אתה לא יכול לעשות לי את זה! העסק הזה לא יתפקד בלעדיך! אתה נכס חשוב לחברה! מה אתה רוצה, כל דרישה שיש לך תגיד לי!קידום? משרד פינתי עם נוף לים? מכונית עם נהג?"

"לא...את לא מבינה...פשוט לא מתאים לי להיות שכיר...אני מרגיש חנוק וכבול...וחוצמזה הזין שלי לא נכנס בדלת וזה מעפן"

(בתכלס זה היה - אני:"אני מצטער שזה פתאומי, אבל אני חייב להתפטר" היא:"וואו, זה היה מהיר. ביי ביי")

ועכשיו אני משועמם 24/7.

עם הכסף שהרווחתי אני מתכנן לקנות זיכרון פנימי למחשב שלי. אני עובד על 128 מגה לעזאזל. זה כל כך הולוקוסט (הרבה יותר משעשע להגיד שואה באנגלית) כי יש לי מחשב תותח אבל זיכרון פנימי בקרשים. זה כמו לקנות למבורגיני בלי דוושת גז.

אני יודע שיש לי יופי חייתי. עובדה, אתמול כלבת פודל עשתה לי עיניים.

עיצבן אותי השבוע שבמשחק מכור הזמינו אותי אריאל זילבר להגיד את כל מה שיש לו על אנשים מסויימים במסגרת הפינה החדשה הזו שלהם, אבל כל יושבי הפאנל נכנסו בו על דיעותיו הפוליטיות, בעוד הוא יושב שם חסר אונים. אומנם הוא יודע משהו על טלוויזיה, אבל הוא לא יכול להתמודד מול 5 סאטיריקנים חדי לשון שתוקפים אותו מכיוונים שונים. זה היה ממש מגעיל, גם הזמינו אותו לשם וגם נכנסו בו. וגורי אלפי בכלל הפתיע אותי לרעה כשהוא אמר משהו על זה שמצידו אריאל זילבר יכול להישאר בעזה אחרי הפינוי. בדרך כלל אלפי שומר על רמת מוסר גבוהה יותר.

אני לא זוכר אם כבר אמרתי את זה פעם, ואם כן לא ממש אכפת לי להגיד את זה שוב - הסיבה שאני אוהב את רייג' זה שהם היחידים שיכולים לצעוק "ג'נוסייייייייייייייייד!" באמצע השיר וזה עדיין ישמע הגיוני.

יצא לי השבוע לצפות בפיספוסים. תוכנית דפוקה לכל הדיעות, בדרך כלל אני לא מקדיש לה זמן. חוץ מההומור הרדוד, תמיד היה משהו שהפריע לי ביגאל שילון הזה, ואני לא מתכוון לפלולה, לסיגר, ולמשחקי המילים הלא מצחיקים. אף פעם לא ידעתי לשים על זה את האצבע, אבל ידעתי שזה שם. אבל הפעם הבנתי את זה. סוף סוף עליתי על זה!

בסוף כל מתיחה, מגיעה הבחור, יגאל שילון, ומחבק את הנמתח מאחורה.

יכול להיות ששנים של עשיה טלוויזיונית שבהן המטרד הזה הציק לאנשים תמימים, כל זה רק בשביל לקבל חיבוק?

זה מה שהוא רוצה? כי אם כן אני אתן לו כמה חיבוקים שצריך, רק שיעזוב את האנושות בשקט.

הצחיק אותי שאנשים שעושים תואר ראשון במתמטיקה בבר-אילן צריכים לעשות קורס על "משפחה, נישואין ושיוויון בין המינים". בטח בסמסטר הבא הם ילמדו "שחיטה כשרה וברית מילה". כל הדברים שצריך לחתוך, בקורס אחד.

בתגובות לפוסט הקודם, פיסטוק, ההוא מישראוסקר אמר שהועפתי מהתחרות מכיוון שלא נמצאתי מתאים מספיק.

אני מדמיין לעצמי פיסטוק אנושי יושב מול המחשב, קורא את הפוסט האחרון שלי, לוקח נשימה ארוכה ומפטיר - "לא...לא...זה לא זה....לא...לא התחברתי...". משהו בסגנון צדי מכוכב נולד.

מה, אתה רוצה להגיד לי שאני לא שנון מספיק?! תראה כמה שיניים יש לי, אני מאוד שנון!

"והדוצ'ה שובלגרובר זקן בא בימים ויכסהו בבגדים ולא יחם לא; ויאמרו לו עבדיו יבקשו לאדני הדוצ'ה נערה בתולה ועמדה לפני המלך ותהי לו סכנת ושכבה בחיקך וחם לאדני הדוצ'ה"

אני בן-אדם עם מחשבה לטווח הרחוק. כן, בחורף הבא, אני כבר יהיה בחורף אחד מבוגר יותר. ומי יודע איך אני אשרוד את החורף, בחור צנום וחלשלוש שכמותי. אני הרי ילד הולוקוסט. לכן השובלגרובר פותח במבצע למציאת כוסיה שתחמם אותו בימי החורף הקרים, שחס וחלילה אני וה450 מטר שלי לא נצטנן.

אז, אם את כוסיה יפה עם חום גוף גבוה ופנויה בחורף, או שאת ג'סיקה אלבה...

היא פשוט...כל כך...יאמי...כל כך...

-מת מחרמנות יתר-

טופאק כזה כלי. הוא כל כך כלי שהוא לא נותן למוות שלו להפריע לו להפציץ להיטים ושיתופי פעולה עם זמרים נחשבים. איזה כלי. מעניין מתי הוא בא להופיע בישראל.

עוד משהו שעיצבן אותי השבוע היה איזה מקרה שהגיע לאמא שלי לביה"ח.

איזה אחד הסיע ברכב של 11 אנשים, 20 עובדים זרים לא חוקיים. בשלב מסויים ניידת משטרה מסויימת קלטה את העניין ופתחה במרדף אחרי הרכב. במהלך המרדף הרכב פגע והרג ארבע נשים חפות מפשע.

אני לא יודע מה להגיד על זה, חוץ מזה שזה פשוט לא בסדר, מכל בחינה, וזה נורא טריוויאלי, אז איך שזה שלאף אחד לא אכפת מזה לעזאזל?

מכירים את זה שאתה מתקשר לבחורה, ובמקום הבחורה הענוגה אתה מקבל את פארוק, ספק מחבל ספק סמבוסק?

יש לי צורך נואש לציצים ובירה.

זה היה הלילה הכי שחור שיש, ולא היה ירח באופק. שמעתי את הרוח המפחידה, ראיתי כמה עצים מכוערים, אפילו אדם-זאב חירחר, שוטט על ידי.

אני רשע ונבזי, אתם יודעים שאני לא סיסי. יש לי בחורה ברוכת-חזה בשם כריסי, מדברת על עצמה, על האופנוע שלי, ועלי.

הכל היה מוזר, אז הבנתי שאני צריך לשתות בירה. אמרתי "תביא לי טיפה ממה שאת מוצצת" אמרתי, אבל לא הייתה תשובה כי היא נעלמה!

"איפה הציצים האלו שאהבתי כל כך והבירה המזדיינת שלי!", זה מה שהתחלתי לצעוק אבל אז שמעתי רעש, ואז קפץ השטן (הוא בערך כזה גודל). הייתה לו חליפה אדומה, זנב מחודד וקילשון. זה, זה היה הוא.

היה לו קצת בשר אדום תקוע מתחת לטפרים. הוא הסתכל עלי, כאילו אל מתחת לעור!

אמרתי "יא-בן-זונה" (כי כעסתי עליו), והוא התרתח עלי, אז יריתי בו.

באנג באנג באנג!

ואז האפס הזה צחק ואמר "תניח את זה הצידה! אתה יודע, אכלתי את כולה! מה תגיד עכשיו?".

"אכלת את כריסי שלי?"

"כן! ציצים והכל"

"טוב, אז מה עם הבירה?" חשבתי לעצמי.

"גם את המגפיים??" שאלתי.

"הייתי משקר לך?"

"חרא, בטח היית מזה רעב"

"כן, זה נכון"

"לא משלמים לך טוב על הדברים שאתה עושה?"

"ובכן, אני לא יכול להתלונן כשהחשבונות מגיעים..."

"טוב, אני רוצה את כריסי שלי. אה, כן? ואני רוצה את הבירה שלי! אה! אז תקיא את זה בחזרה! עכשיו, שטן, אתה שומע אותי?" אמרתי.

"תראה, תוציא את זה מהתחת שלך, אופנוען! אני מתכוון, אני השטן, אתה מבין? מה תתן לי בתמורה לציצים ולבירה שלך? שמת לב שיש פה משא ומתן"

"אתה צודק, יא חתיכת בן זונה!"

"אל תקרא לי ככה!"

"זו הסיבה היחידה שלמדתי לכתוב. תן לי את המסמך, אני אחתום, בגלל שאני צריך בירה ואני צריך ציצים, זו שעה למעוך אותם!"

"אחי, אתה לא יכול לעבוד עלי. אתה רוצה לעשות איתי עיסקה? אני לא יודע...נו...לא יודע..."

"מה קרה? עצבים רופפים?"

"לא.."

"אתה אמור להיות השטן!"

"אני צריך לעשות את זה עם סטייל!"

"לדעתי אין לך מספיק סטייל כדי להגיע לגיהנום"

"את האמת אתה צודק, חסר לי סטייל"

"כן...זה גורם לי לתהות...אבל אני חושב שיש לי משהו שתהיה מעוניין להשיג"

"מה?"

"אתה יכול לקחת את הנשמה שלי, זו חתיכת נשמה ארורה. אבל ברגע  שאתה לוקח אותה אתה לא יכול להחזיר, אתה שומר אותה לנצח. אתה מבין אותי, שטן?"

"אני חייב לדעת קודם שאתה רשע מספיק כדי להיכנס לגיהנום. תתחיל לדבר."

"אין בעיה, אני אוכיח לך שאני בחור נבזי! אני ראיתי הכל! הכל קרה לי! כן! תזכור, הייתי חתום לשמונה שנים בוורנר ברוס, שמונה שנים מזדיינות! כמה רע זה?"

"זה נשמע לי מעולה! תמשיך יא מזדיין! ספר לי על התחביבים שלך, אם אנחנו הולכים לעשות הסכם אני צריך לדעת עליך הכל, לדעת שאתה הטיפוס הנכון למקום הנכון, אתה מבין..."

"תבין...תן לי להסביר לך...הבעיה היא שאני לא בדיוק שייך לשום מקום..אפילו לא למקום שלך או לכאן, אני אדם פשוט עם צרכים מאוד קטנים. ציצים ובירה, אתה יודע"

"לא!!! מה???"

"ציצים ובירה"

"לא אחי, אתה מתבדח!"

"ציצים ובירה, ציצים ובירה, ציצים ובירה..."

"לא...בבקשה חבוב...רק לא זה....בבקשה...הו בבקשה..."

"ציצים ובירה, ציצים ובירה, ציצים ובירה..."

"לא!לא!לא! לא ציצים ובירה! אני לא סובל ציצים ובירה.."

"ציצים ובירה, ציצים ובירה, ציצים ובירה..."

"לא....לא....לא...חכה..."

"אני חותם על המסמך"

"לא, לא, אל תחתום!"

אבל חתמתי, והשטן הקיא הכל, הבחורה שלי חזרה, שמעתי את הציצים שלה קופצים, והיא אמרה "יש לי שלוש בירות, אז לכו תזדיינו, עלובים!".

ואז היא עשתה לנו אצבע משולשת! ואז לעזאזל, היא הפליצה וקפצה חזרה לתוך השטן! והשטן השתגע לגמרי! איך היא חזרה לשם?

אני צריך ציצים ובירה.

מסר לאומה: הרכבת נסעה ואת לא עלית, הרכבת נסעה והיא לא עוצרת שנית.

בכלליות הגב שלי שרוף מזה שעליתי ליאכטה שאני לא מכיר עם אנשים שאני לא מכיר. לא סתם אנשים, אנשים גריאטרים. הולוקוסט. ואז נשרפתי בגב כי השמש הייתה בגב שלי. ורציתי להקיא. אבל החזקתי את עצמי. סוף פסוק. נורא שורף לי. אווה אווה.

ולסיום, הפרוייקט הזה של המי יודע כמה דברים שלא ידעתם על אמדיאוס שובלגרובר:

1. יש לי בולבול ממש גדול, במדידה האחרונה הוא היה 450 מטר.

2. יש לי נטייה להגזים טיפה.

3. העצמות שלי עשויות מגומי. אני פורק את הכתף כל שני וחמישי (בגלל זה היא גם טיפה בולטת). יש לי בעיית יציבה בצוואר ובכתפיים כתוצאה מכך. לעזאזל, יום אחד נעלמה עצם מהרגל ורק אחרי כמה חודשים היא חזרה. פתחתי את הראש פעמיים. כף רגל ימין שלי עקומה, כשאני הולך או עומד במקום, אני עומד עם משרעת:

4. אני שקרן מעולה, לדעתי. אני גם משקר בלי לחשוב פעמיים.

5. תוסיפו לזה שאני בן-אדם מאוד לא מוסרי וערכי. הייתי מוכר את אמא שלי אם היו מציעים עליה מחיר מספיק טוב.

6. התאמנתי במלא סוגי ספורט. כדורסל (חמש שנים), כדורגל (הפועל מחנה יהודה!), טניס, ג'ודו, טיפוס קירות, סקייטבורד, סקייטים, גלשן, אופניים (אוח, כמה תאונות). קורקינט ממנוע זה אחד החלומות שלי. לא יודע למה.

7. חלום הילדות שלי זה להיות טייס, אבל ככל שאני רואה שאני לא הולך להיות כזה, אני מנסה להדחיק את זה.

8. פעם הייתי חכם, באמאשלי. הימים הטובים של הסקס סמים ומבוא להסתברות.

9. כשאני אהיה גדול, אני אעשה רישיון על אופנוע, אטוס לאריזונה ואסע שם על הארלי דיווידסון במדבריות.

10. אמדיאוס שובלגרובר זה כינוי בהשראת ערוץ אחד.

אמדיאוס שובלגרובר