"הו שובלגרובר, יכולת מדהימה"

זה מה שהפרשנים אומרים.

חיכיתם שבוע לשווא. השלמת פרטים מסיבית.

שישי שעבר, אפרומאן (שמעדיף להיקרא בימים האלו אאודי איי 8), הפירט, מדוזה ואנוכי לפלוג טאג. לדעתי היה ממש כיף. בניגוד לפעם שעברה, היו הרבה פחות זמנים מתים, והרבה יותר ערסים. זה מוזר איך זה שתמיד במקומות המוניים יוצא לי לפגוש חברים מפתח תקווה, חמושים בנרגילות וטומקארים. אחרי הפלוגטאג אני ואחותי הלכנו לאכול המבורגר באגאדיר בנמל תל אביב. היה ממש טעים. זה די הזוי שהמסעדה קרויה על שם עיר במרוקו, עיצוב ערבי, ומה שהם מוכרים זה המבורגרים משו-משו. והכיסאות לא נוחים בטירוף מבחינת התיאום שלהם עם השולחן. אבל השירותים שלהם מגניבים, המראה שם הבהילה אותי לגמרי. וכל המלצריות שם מזה כוסיות. אחרי אגאדיר הלכנו לדירה של אחותי, שם היא ישנה, ואני ובעלה ראינו פארסקייפ וניקיטה. פארסקייפ זו סידרה די גרועה מאוד, וניקיטה זו סידרה מטופשת שמנסה לשדר בתת הכרה שלדבר בלחש זה מגניב. ואז חזרנו שלושתנו לבית שלנו (נו, כאילו שלי) שם אכלנו ארוחת ערב גדולה (ועוד הייתי אחרי ההמבורגר!).

ואז הורדתי מלא שירים של גוטל בוטל, והם די מגניבים לדעתי.

יום ראשון זה פסיכומטרי, יום ראשון זה שואה.

יום שלישי היה לי מבדקים רפואיים לחיל האוויר. בהתחלה היה את הפסיכולוג. לפי נכנס דוס שיספר שהייתה בינו לפסיכולוג שיחה כזו:

פסיכולוג: איך השפיעה עליך ההתנתקות?

דוס: היא לא.

פסיכולוג: אוקיי...איפה הייתה בזמן ההתנתקות?

דוס: על גג בית הכנסת בעצמונה.

והוא עבר. תכלס הוא אחד הכלים שראיתי. כולם, כל מי שהיה במיונים האלו הוא גבר-גבר. חוץ ממני בלי חוצים נגעתי בשמיים נגעתי בארץ!

ואז הגיע תורי. זה היה כל כך מפחיד, בחיים לא נלחצתי ככה. במיוחד שאפרומאן הזהיר אותי מראש שהם שואלים על האסוציאציות שהיינו צריכים למלא בשלב הקודם. ולהזכירכם, האסוציאציות שלי היו פחות או יותר כאלו : "הילד בכה כי....אבא שלו פירק אותו מכות" "אמא טובה זו...אמא שזורקת בונזו על הילדים שלה מדי פעם". הוא לא שאל אותי על זה , נראה לי שהוא הבין שלא הייתי רציני בנוגע לזה.

אבל היה מלחיץ חוץ מזה. הוא חפר לי בעמקי נשמתי וניסה להוציא מוקשים. ולא ידעתי מה לענות לו, הבעת פניו נשארה חתומה. ניסיתי לשמור על הגוף שלי בחתיכה אחת, אבל בשלב מסויים הזזתי את היד בזמן שדיברתי והוא מיד נעץ בה מבט.

וכן, זה בהחלט פתטי כשפסיכולוג חיל האוויר נותן לי עצות איך להשכיב בנות.

אחר כך התחילו הבדיקות הרפואיות. מאוד לא נעים שכשבזמן שהאחות הרוסיה השווה לחלוטין לוקחת לי דם ואומרת "טוב, עכשיו תתחיל לפמפם", הדבר הראשון שחשבתי עליו זה "מה? זה יום המזל שלי או משהו?". לקח לי כמה שניות עד שנפל לי האסימון, ואיתו הזיקפה, שהבנתי שהיא התכוונה שאני אפמפם את האגרוף.

הייתי שם מלא שעות, ובכלל לא עשיתי את כל הבדיקות. הבניזונות החליטו שאין לי ראיית תלת מימד (האופטימטריסטית הבת זונה הזו, אני אראה לה מה זה למצוא את העיגול יוצא הדופן, חולת עגבת שתמות אמן), שיש לי בעית שמיעה באוזן שמאל (יא אימפוטנטים מזדיינים, יש לי שמיעה מעל הממוצע!!), ובעיות במנגון השוואת הלחצים (מה?? למי יש בכלל את המנגון הזה??מה אני קומפרסור, מה זה החרא הזה). אני צריך לעשות את כל הבדיקות שוב. הצבא זה זין אחד גדול.

כל הזין נמצא בצה"ל.

(צה"ל בפעולה)

אתמול סוף סוף יצא לי לקחת את האוטו ולצאת עם מישקה שישקה (הבן אדם היחידי שפיצח את השיטה! הוא מלך! יש את המכונות שצריך להוציא בובות עם מנוף? אז הוא הצליח פעמיים...ברצף! מלך, פשוט מלך) ונטלי (ידועה גם כ"נצליייייייייייייייייי", הילדה, הטסט שלישי, והלחץ המוגזם ללחוץ על י' במקלדת). הלכנו לראות את הסרט "האחים גרים". סרט מעולה לדעתי, נע על הגבול הדק של אימה, קומי, ציני וסוריאלי. עכשיו רק נשאר לי להבין את מה שרשמתי, ואני מוכן לפסיכומטרי.

אני אומר לכם, יש נהגים פשוט מטורפים על הכביש. נכון, גם אני אתמול עשיתי שטויות (מי מחנה גרוע? מי?), אבל יש דברים ממש הזויים שראיתי בדרך הביתה, כמו שלוש מכוניות של ערסים שחוסמים לגמרי את הכביש וכו'. פשוט לשלול לכולם את הרישיון ולשרוף להם את הרכבים ואז לעקור להם את העיניים כמו שעשו להוא מהתנ"ך (אל תשאלו איזה, אני לא מפוקס).

וזהו לה לה. הידעתם שהשחקן הראשי ב"פרסיליה מלכת המדבר", סרט על קוקסינלים, הוא אייג'נט סמית' מהמטריקס?

היום כתבתי את אחד הדברים הכי יפים שכתבתי, ואני לא מתכוון לפוסט הזה (מן הסתם).

תמיד יש לי פדיחות עם השכן הצרפתי. השבוע הוא נכנס אלי לחדר לבקש נייר מילימטרי (יופי בואו ננצל את אלה שלומדים פיסיקה), ותפס אותי מנפח בלונים מהאף. אל תשאלו. אבל זובי, ממה שהבנתי הוא קשה על סמים.

השבוע סיימתי את שטוחלנדיה, ובהשראת הספר ניסיתי לדמיין עולם ב4 מימדים, ולא הצלחתי. ולא, אין לזה קשר לשטות הזו של צה"ל שאין לי ראיית תלת מימד! זנות.

השבוע ניסיתי בטעות לפתוח חשבון בנק, ולא הצלחתי.

השבוע אמא הלכה לסופר, ומאחוריה בא ילד עם אופניים שלבש בגדים דומים לשלי. הוא גם דיבר בסלולרי באותו זמן עם אמא שלו, ובדיוק כשהוא היה מאחורי אמא שלי, הוא אמר לפלאפון "אמא!", ואמא שלי חשבו שאני קורא לה, היא הסתובבה אחורה, ראתה את הבחור עם הבגדים כמו שלי וחשבה שזה אני, ועשתה את הדבר הראשון שאמא שלי עושה כשהיא רואה אותי, וזה להתחיל לצעוק. הילד המסכן נבהל, ועף מהאופניים. אח"כ הוא אמר לאמא שלו בפלאפון "אמא את לא מאמינה, עפתי מהאופניים בגלל איזו מטורפת".

טוב, הייתי צריך משהו כדי להוריד את הציפיות אחרי הפוסט הקודם.

אמדיאוס שובלגרובר