"הו שובלגרובר, מה אתה?"

אפ-ס!

אני אפס.

אפס אפס אפס אפס אפס אפס אפס אפס אפס אפס אפס אפס אפס אפס אפס אפס אפס אפס אפס אפס אפס אפס אפס אפס אפס אפס אפס אפס אפס אפס אפס אפס אפס אפס אפס אפס אפס אפס אפס אפס אפס אפס אפס אפס אפס אפס אפס אפס אפס אפס אפס אפס אפס אפס אפס אפס אפס אפס אפס אפס אפס אפס אפס אפס אפס אפס אפס אפס אפס אפס אפס אפס אפס אפס אפס אפס.

שניה, תנו לי לחזור על זה שוב.

אני אפס אפס אפס אפס אפס אפס אפס אפס אפס אפס אפס אפס אפס אפס אפס אפס אפס אפס אפס אפס אפס אפס אפס אפס אפס אפס אפס אפס אפס אפס אפס אפס אפס אפס אפס אפס אפס אפס אפס אפס אפס אפס אפס אפס אפס אפס אפס אפס אפס אפס אפס אפס אפס אפס אפס אפס אפס אפס אפס אפס אפס אפס אפס אפס אפס אפס אפס אפס.

אפס.

אני כל כך אפס שאם לוקחים מספר ומחלקים אותו בי, מקבלים ביטוי חסר משמעות.

אני כל כך אפס שאני אומר דברים כמו אלו שכתובים בשורה מעל.

"אני אפס, כל אחד הוא קצת אפס"

קצת? אם על כל טיפת אפסיות שלי הייתי מדבר דקה בפלאפון, הייתה צומחת לי עוד יד באוזן מהקרינה.

 מה אני?! אני אפס אפס אפס אפס אפס אפס אפס אפס אפס אפס אפס אפס אפס אפס אפס אפס אפס אפס אפס אפס אפס אפס אפס אפס אפס אפס אפס אפס אפס אפס אפס אפס אפס אפס אפס אפס אפס אפס אפס אפס אפס אפס אפס אפס אפס אפס אפס אפס אפס אפס אפס אפס אפס אפס אפס אפס אפס אפס אפס אפס אפס אפס אפס אפס אפס.

אני כל כך אפס שיכולתי להוציא דוקטורט על איך להיות אפס בשלושה צעדים פשוטים בלי לפגוע באיכות הסביבה.

אני כל כך אפס שיכולתי להיות הטיפוס הימני בתמונה, ואף אחד לא היה שם לב להבדל.

אני פשוט כל כך כל כך אפס.

אבל כל כך!

כאילו (זהירות, הדגמה של אפסים מתקרבת בעוד 3...2...1...) אם יש מישהו שהוא לא אפס, אז הוא בטוח לא אני. ואם הוא אפס, אני עוד יותר אפס ממנו.

אני אפס.

על החתום,

              האפס.