תקופה רגועה שמרגישה לי כמו "השקט שלפני הסערה",

ההדרכה, הטיולים, גיטרה, תאטרון, שיעורי מתמטיקה, אנגלית שנה הבאה בגרויות..

זה לא קצת יותר מידי? :/

"אנשים קרים במעמדים שונים
קיץ עכשיו כל-כך שאתה מזיע
אתה נכנס לאוטובוסים באמצע היום
רק בשביל להידחס ולקבל מגע
שחסר לך בינתיים.
לאיש ההוא שם
יש חיוך חם
כשהוא אומר לך לעוף לו מהעיניים."

[שלי]

זה נהיה הרגל כבר לכתוב ככה שאני לא מכניסה כבר שום רגש אמיתי,

סתם מילים חלולות שמרגישות לי חכמות או גאוניות עם מין פאנץ'..

לאחרונה אני שומעת המון יוני בלוך.

מעניין למה.

פעם צחקתי עד שכאבה לי הבטן.

היום זה נראה כ"כ רחוק.

אני מתגעגעת לחיבוק שלו...

אוה, שוב שגרת בית-ספר.. אני לא מאמינה :'(

מיכלי או משהו.