במסגרת "בואו-נהיה-חטובות-ויפות-חוץ-ממך-מיכל" החלטנו [אני, יעלי ודרוש] לצאת להליכה.

הצטיידנו בדברים חיוניים:

-מים,

-מכנסיים נוחים [חוץ ממני שבאתי עם ג'ינס]

-פלאפון

-מוטיבציה להיות "חטובות-ויפות-חוץ-ממך-מיכל" [אני צריכה כושר, באמת!]

בכל מקרה,

יעל עם המסלול הקבוע

ואני ודריה נסחבות אחריה

יצאנו לסייר ברחובות העיר.

הגענו לצומת שישבו שם סינים..

אני ממלמלת לעצמי: "שניים סינים עם אופניים גנובים.."

חזרנו אחרי 55 דקות הליכה לביתה של דריה.

מצבינו-

דריה, עם הרגשה של "הראש שלי מרגיש כמו תפוח-אדמה בתנור"

יעל, בהרגשה של "קטן עליי"

ואנוכי, בהרגשה של "בא לי לאכול" [הפתעות, מישהו?]

תקף את מחוזות נפשינו דחף עז להכניס דבר מה לפינו.

דריה אצה-רצה [לא באמת] אל המקרר ושלפה מתוכו

שלושה מלפפונים.

[כי מלפופונים זה ה-דבר]

אחר-כך,

התחשק לנו משהו מתוק.

שלא גדל באדמה.

התלבטנו.

האפשרויות שעמדו מולינו הן:

1. ללכת לקניון ולאכול וופל בלגי.

2. לקנות שוקולד עם פיצפוצים.

3. לקנות חבילת גלידה כאילו אחת מאיתנו נפרדה מהחבר שלה ומתנחמת בזרעותיה המתוקות של גלידת 'בן & ג'רי' ביחד עם חברותיה הטובות. [כי ברור שלהראות כמו פרה ממש ממש עוזר]

האפשרויות היו קשות,

הלחץ היה מטורף,

הרגשנו כמו בהדחה הראשונה של הדוגמניות.

ואם כבר דיברנו על דוגמניות..

יעל: "מה אף פעם לא היית במחזור והרגשת שממש בא לך שוקולד?

אני לא במחזור, אבל אני פשוט חייבת שוקולד!"

מה יעלה בגורלן של הבנות המורעבות?

מה יחליטו לטרוף עד כלות הנשמה ופקיעת הכפתור בג'ינס?

ומה לעזאזל חשב לעצמו טל מוסרי עם התספורת אימו והעיניים הכחולות?!?!?!

כל זאת ועוד,

בפרק הבא של

"שניים סינים עם אופניים גנובים."

[כלומר, מתי שנחליט מה באמת בא לנו]

עיצוב חדש וחורפי שדרשושית שלי הכינה :)

תודה מאמי!

אוהבת אותך,

ובמיוחד את העיצוב המדהים שהכנת לי :)

אתמול היינו ארבעתנו בעזריאלי..

היה פשוט כיף

ומצחיק

ועם ריח של תפוזים באף

אז יש לנו גם כינויים חדשים

לי קוראים בֶט' [שזה קיצור של בטטה]

ליעלי קוראים ברוֹק [שזה קיצור של ברוקולי]

לדרוש קוראים נֶסטְיה נענע [שזה קיצור של.. האממ.. נסטי נענע!]

ולעמית קוראים רק נֶסטְיה [הצעתי לה אָן, שזה קיצור של אננס, אבל היא לא הסכימה!]

בכל מקרה בנות,

נהנתי כ"כ :]