אני עייפה, עוד לא התחלנו את הסמסטר ואני כבר עייפה ואין לי כוח. תראו מה השעה ועוד לא  עשיתי היום כלום

זה רק אומר שאני אשב כל יום שישי וכל יום שבת בלי לקום מהכיסא ואלמד, אבל כרגע אני בסטלבת שאני ממש, אבל ממש לא יכולה להרשות לעצמי.

אחרי הסיפור עם הבחור חשבתי שאני משוחררת סופית ממכאובי לב למיניהם לפחות עד סוף הסמסטר אבל מסתבר שהחיים חזקים ממני, ואני מוצאת את עצמי מטפחת קראש על בחור אחד מהפקולטה.

מה שמדאיג אותי יותר מכל בסיטואציה הוא הנגישות של הבחור. כלומר, עושה רושם שהוא לא היה מתנגד. כמות ההסתייגויות בלתי נורמאלית, נתחיל מזה שהוא נמוך ורזה ושחום שזאת בערך האנטיתזה מבחינתי של איך שבחור אמור להראות,מה שאומר שאחרי שאדי ההאי הראשוני יורדים אני ישר אתחיל להסתכל על בחורים גבוהים ולהתמרמר, נמשיך בזה שהמוצא שלו הוא אותו מוצא כמו של המתרגל (חצי תימני) ונשבעתי שאני לא מתקרבת יותר לגברים מהעדה הזאת כי רק צרות באות משם. מעבר לזה הוא יושב על כדורים ממשפחת הפרוזק (במינונים שמספיקים להרדים סוס), הוא עושה את התואר בשביל עצמו ובכלל מתעסק בצילום (ודיאו, עוד לא הבנתי בדיוק של מה) כמקצוע ולא מתכוון להתעסק בכימיה, והוא בכלל לא אוהב כימיה אלא פיזיקה אבל הוא לא התקבל לפיזיקה אז הוא הלך ללמוד כימיה כדי לא לשפר בגרויות ובסוף פיקשש את שנה א' והיה צריך לעשות את מרבית הקורסים מחדש.במילים אחרות, קצת לוזר, וקצת מתנהג בצורה שלא מובנת לי. ואנשים שמתנהגים בצורה שלא מובנת לי מדאיגים אותי על פי רוב.

מצד שני הוא בן אדם ממש ממש ממש טוב. זה כל כך בולט שאפילו הורים שלי חושבים ככה על סמך תמונה אחת (אחרי שפתחתי פייסבוק לפני כמה חודשים הראיתי להורים שלי את כל האנשים מהפקולטה שיש להם תמונות, שיהיה להם רושם כללי). הוא כן עובר את קריטריון הגיל פחות או יותר (25 לדעתי) וגם, בשנה שעברה יצא לי להתקשר אליו באמצע אחת ההיסטריות הכי אימתניות שלי יום לפני מעבדה בכימיה כשכולי דמעות ודווקא הוא ידע יופי מה להגיד כדי שאני ארגע (כי הוא הרי מכיר ממקור ראשון איזה כיף להיות היסטרי, מכאן הכדורים.

מעבר לזה הוא מצחיק ברמות על, אופטימי, ובאופן כללי תמיד משפר לי את מצב הרוח.

בשנה שעברה כשעוד היה לי אנדרי, יצא לי לקבל ממנו איזו הודעה שאפשר היה לפרש בצורה מאד מאד מסויימת. טרפדתי את הסיפור אז כי היה לי חבר וכי הוא נראה לי לא אופציה. אבל לאור העובדה שכרגע אין לו מישהי אפילו באופק, אני דיי בטוחה שהעניין עדיין בתוקף, או לחלופין שזה לא ידרוש ממני מאמץ מיוחד להפוך אותו לכזה.

ותכלס בכלל אין לי זמן לזה והוא גר באיזה חור אחרי נתניה ואין לי זמן לזה בכלל כבר אמרתי?

מה יהיה, מה יהיה..

עדכון מצב:

איזה מוזר. היום יש לי יום חופשי. והוא התקשר אלי עכשיו ושאל אם אני במקרה באוניברסיטה כי הוא מצא איזו כתבה מצחיקה שהוא רוצה להראות לי. וכל השיחה נתקעה והיה מתח כל כך ברור באוויר שכמעט יריתי לעצמי בראש.

איך הוא קלט את הסיטואציה כל כך מהר, איך?