היי ניצן.. זה המכתב פרידה שלי
באיחור של שנתיים אבל הנה זה מגיע.. כי עכשיו זה רשמי...
מלאך שלי עכשיו שאני כל כך רחוק וזה יצא משליטתי
אני רק מקווה שאת מאושרת.. זה כל מה שחשוב בשבילי בעולם הזה...
ניצני השתנה כל כך הרבה.. באמת.. כל כך הרבה השתנה בי בשנתיים האחרונות
אבל אני מרגיש מחויב להגיד לך בשביל הילד ההוא שהייתי, הילד שהיית הכל בשבילו..
אני לא יכול לעזוב.. לא יכול לעזוב בלי, זה אולי הדבר שהכי כאב לי בשנתיים האחרונות...
אני לא יכול לעזוב בלי שתדעי שאני אוהב אותך!... יותר מכל דבר אחר בעולם הזה!...
את היית הכל בשבילי.. כל חיוך כל משאלה, את נתת לי את הכוח... והדבר שמול כל הכאב החזיק לי את התקווה.. ומאותו ילד המאוהב מופנם והכאוב השתנה כל כך הרבה...
אבל את האהבה שלי אלייך שום דבר לא ישנה
להגיד לך את האמת אני לא יודע אם אכפת לך ממני בכלל ...תאמת אני לא יודע אם אי פעם היה אכפת לך
נפגעתי ממך ממש בשנים האלה.. אבל אני לא יודע אם זה בגלל שלא היה אכפת לך.. או שפשוט לא ידעת כמה את חשובה בשבילי..
התשובה האחרונה שקיבלתי... שבוע בערך לפני שעזבתי ששאלו אותך מה אני בשבילך.. לא ידעת שאני שם וענית: "כלום... סתם ארס כדורגל"..
אז אם זה באמת מה שאת חושבת או לא.. זה כאב לי כל כך וזה היה הקש ששבר אותי...
כי אם זה מה שחושבת עליי הילדה שהיא הכל בשבילי..
שרק לפני שנה זרקתי את החלום בשבילה.. ואין לה מושג מי אני ומה אני בפנים..
אז בשבילה כנראה שזה יהיה טעות להישאר..
אבל אם כל הכאב
אני לא יכול שיעברו החיים האלה בלי שתדעי כמה את חשובה לי.... מבט מהצד של שנתיים נותן לך מבט אמיתי על החיים שלך... מבט על מי אתה.. כשאתה צריך להתחיל בעצם מכלום.. ומחזק אותך כי אין לך ברירה כשאתה לבד..
אבל יותר מהכל..
זה גרם לי להבין כמה צריך להעריך כל רגע אם האנשים שאתה באמת אוהב... להגיד כל יום תודה לחבוב למעלה.. ורק לקוות שיהיו עוד הרבה רגעים מאושרים איתם... כי בלעדיהם... העולם נראה אחר לגמרי...
ואני לא יבזבז עוד שניה מהחיים שלי על לכעוס...
אז גם אם זה נוגד קצת את מה שאני מרגיש ברגע הזה.. ומאחר ואין עיוור באהבה כמוני וברור לי שכמו תמיד בפעם הבאה שאני יראה אותך הכל יחזור לי...
אני לא יכול להפסיק לאהוב אותך, תמיד יהיה אכפת לי ממך, גם אם לך לא ממני ואני תמיד יהיה שם בשבילך שתצטרכי אותי..ומאחר שאני עוזב..
אני רוצה שתדעי.. כי זה או יוצא עכשיו... או נשכח לתמיד!.9
הייתי חייב לעזוב... אני כל כך מצטער אם פגעתי בך בדרך..
פגעתי בכל כך הרבה אנשים שאני אוהב שפשוט לא ראיתי ורק אחרי הבנתי כמה הם חשובים בשבילי
אחרי שאתה מאבד דברים רק אז אתה מבין עד כמה הם חשובים לך..
אבל ידעתי לפני שיגיע היום, ואני יצטרך לעזוב. וידעתי שהיום הזה בא וקרב...אז עשיתי מה שהייתי צריך.
אני לא יודע אם את יודעת.. אני חושב שבכלל לא סיפרתי לך.. אבל משהו שכדאי שתדעי..
בכיתה ט' הייתי אמור כבר לעזוב.. רצו לקחת אותי לפנימיה כדורגל שנחשבה להכי רצינית בארץ..אבל אז מה לעשות.
אם כמה שרציתי את זה.. וכמה שזה נשמע טפשי לחשוב מחשבות כאלה בכיתה ח'
לא יכלתי לחשוב אפילו לרגע על המחשבה של לחיות בלעדייך..!
לא יכלתי להתמודד עם המחשבה של לקום בבוקר כשאני יודע שאני לא יראה אותך...
להעביר יום בלי להסתכל בעיניים היפות שלך.. בלי להתהפנט מהחיוך שלך שעשה אותי כל כך מאושר...
והחלטתי שזה לא שווה את זה.. אני זוכר את המשפט שאמרתי לעצמי באותו יום:.. "שום דבר בעולם הזה לא שווה את הדמעות שלך.. אז בטח לא אני"
והייתי צריך לעמוד בנדר שלי מכיתה ה'... שאני לא יפגע בך עוד פעם לעולם.
אז נשארתי.. (משהו קטן שאף פעם לא ידעת..)
ולמרות זאת.. השנה התקדמה.. ילד טמבל כמו שהכרת אותי.. שמרתי הכל בפנים.. לא אמרתי לך כלום..
והתרחקנו.. ובסוף השנה כבר לא יכלתי להתמודד עם זה יותר..
אם כל כמה שאהבתי אותך.. זה כאב לי יותר מדי להיות לידך.. לאהוב אותך כל כך ובאותו זמן כמה שזה נראה לי ולך טפשי עכשיו.. להרגיש לא נעים להגיד לך.. מהפחד שאני יפגע בך עוד פעם כמו שפגעתי שהיינו קטנים.. זה הרג אותי..
זה משהו כל כך טפשי שנשאר איתי כל כך הרבה יותר מדי זמן ועצר אותי..
והתרחקנו כל כך ניצני.. אז הסיבה שהשאירה אותי.. לאט לאט נעלמה....
ומאחורי כל זה... ידעתי שהיום הזה יגיע..היום שאני יצטרך לעזוב..
ואם כל הכאב שסחבתי על עצמי לבדי כל השנים האלה,
הבנתי שכדאי לי לעזוב עכשיו..
כל כך כאבה לי העזיבה.. עד היום כל כך כואב לי... אבל הרגשתי שאני מעדיף לעזוב ושיכאב לי.. מאשר שאני יצטרך לעזוב עוד שנתיים (שזה עכשיו) ויכאב לכם, לא יכלתי לשאת את המחשבה להעלות עצב על הפנים של כולכם... את במיוחד..אבל כל החברים שאני כל כך אוהב... כל החברות...
תאמת שמה שהרגשתי כלפייך עיוור לי את כל התחושות.. וכל מה שיכלתי לחשוב זה עלייך..
אבל לעזוב את האנשים שאני כל כך אוהב.. זה הכאב הכי גדול שהיה לי בחיים!
אולי בדיעבד זה היה טפשי.. אולי הייתי צריך לנצל כל רגע שיש לי איתכם..
אבל בסך הכל זה השיג את המטרה.. כי עכשיו שאנחנו רחוקים.. אני יודע שזה לא יכאב ולא יזיז לאף אחד ממכם מהאנשים שאני כל כך אוהב שאני יעזוב.. לא להם ואני מאמין שגם לך לא תירד דמעה אחת אם אני יעזוב לפתח תקווה או גרמניה זה בכלל לא משנה...
וזה אומנם כאב לי כל כך... אבל בשביל האושר שלכם זה שווה את זה והיה שווה לקחת את כל הכאב עליי..
אני רוצה שתדעי אבל ניצני.. שלא עבר יום שלא חשבתי עלייך...
כל יום חושב על כמה הייתי רוצה להיות ברגע זה איתך..
להחזיק לך את היד, לראות אותך מחייכת... להסתכל בעיניים היפות ששברו אותי וגרמו לי לעשות כל כך הרבה שטויות אבל גם נתנו לי את הכוח...
לשחק איתך ספיד כמו בימים הטובים.. לצחוק איתך..(ולחטוף ממך סטירות אחרי זה)..לא חשוב מה ניצני..
פשוט להיות איתך...
עכשיו כל כך הרבה השתנה בשנתיים האלה.. כל כך הרבה בי.. ואני בטוח שהרבה בך..
ואהבה שלי גם שונה..לא כתבתי לך את זה בשביל שתיהי שלי..אלא פשוט שתדעי..
איתך זה אהבה אחרת..אני פשוט אוהב אותך אני לא מצפה ולא מבקש שום דבר בחזרה.
אם טוב לך אם אמיר אז אני מאושר.. אני הראשון שיהרוג אותו אם הוא יפגע בך.. אבל אני גם הראשון שישמח מזה..
גם אם זה מפתיע אותי קצת.. אני לא חשוב..
מהקצת שאנחנו כן נפגשים אני רואה שאת אומנם לחוצה אבל טוב לך... וזה באמת הכל בשבילי..
אז שימשיך ככה!..
ניצן יש כל כך הרבה דברים שהייתי משנה... כל כך הרבה דברים שהייתי עושה אחרת..
אבל מה לעשות.. את הזמן אני לא יכול להחזיר אחורה
אני לא בוכה על חלב שנשפך.. אני לוקח אחריות על הטעויות שלי..מגיע לי לסיים ככה.
הכדורגל לקח לי מחיר כל כך כבד.. ידעתי אותו כשהתחלתי.. אבל עמוק בתוך הלב לא יכלתי לוותר..
ובכל זאת קיוויתי שאני יצליח ולא יאבד אותך בדרך..
אבל שכל השבוע אתה בחיפה.. אני לא מתלונן וידעתי שזה יגיע..
הרג אותי לחיות לידך... כל כך קרוב אבל כל כך רחוק.. להיות כל כך קרוב אלייך אבל לראות אותך גדלה רק מהצד בבית ספר.. בלי היכולת להיות איתך אחרי צהריים.. איפה שזה באמת חשוב... בלי היכולת להיות ידיד או חבר אמיתי ולהיות שם בכל זמן כשאת צריכה אותי... זה כל כך כאב לי...
ואני לא יכול להאשים אותך או אף אחד בתגובה שלכם.. אני מבין את ההתרחקות ממני..
זה המחיר שהייתי צריך לשלם.
רק תדעי.. שלא ככה תכננתי שהדברים יתגלגלו..
עכשיו ניצני.. מרם העכשווי
לפני שאני אומר להתראות...
אני רק רוצה שתדעי כמה את חשובה שלי... ושאהבה שלי אלייך תמיד תישאר..
לא משנה כמה אנחנו רחוקים עכשיו.. אני רוצה שתדעי שאת אף פעם לא לבד!..
אני תמיד יהיה שם בשבילך, ולצידך בכל מקום וזמן שתצטרכי אותי..
ייפלו השמיים גם מגרמניה שום דבר לא יעצור אותי מלדאוג שישאר החיוך על הפנים שלך..
כל כך הייתי רוצה להיות שם איתך בשנתיים האלה.. בטוב וברע..
לשמח אותך כשאת עצובה.. לצחוק איתך שאת מחייכת..
להחזיק לך את היד ולהיות איתך בכל החוויות שעברת..
פשוט..... להיות חלק בחיים של הילדה שאני כל כך מתגעגע אליה..
אבל הייתי חייב ללכת..
חבוב אחד שאל.. "זה היה משנה עם הייתי אומר לך שאף אחד אף פעם לא אהב, כמו שאני אוהב אותך?"
התשובה שלו הייתה כן.. התשובה שלי, אני חושב שלא..
לו היה הזדמנות לתקן.. לי לא..
הוא קיבל מבט על החיים הסתמיים רחוק ממך... בגלל שלא היה לו אומץ להתקשר או להגיד כמה אכפת לו לפני שהוא עזב..
והוא קיבל מבט על איך היו החיים שלו היו יכולים להיות אם הוא היה בוחר בדרך שלך כמו שאני אם הייתי בוחר בך ולא בכדורגל.. ומשקיע ונותן את כל הזמן שכל כך רציתי לתת לילדה שאני כל כך אוהב...
והוא בא ממקום של חולשה ושאל לפני שזה נהיה מאוחר מדי...
והוא ראה את העולם הזה בלעדייך.. שפשוט אין לו משמעות!..
אז בסוף הוא וויתר על הדבר שהכי חשוב לו, על הדבר הכי יפה בשבילו בעולם הזה...על הסיבה שלו לקום בבוקר.. על הדבר שנותן לו את החיוך הכי גדול... על הסיבה להמשיך הלאה... בשביל שתיהי מאושרת..
אז ניצני.. רק שיהיה לך טוב ושתהיה מאושרת איפה שלא תיהי.. איתי או בלעדיי זה בכלל לא חשוב..9
האהבה שלי אלייך הוליכה אותי..
כל הכוח שלי הגיע ממך.... הייתי איתי בכל משחק בכל אימון ב7 השנים האחרונות...
נשיקה לשרשרת שלך לפני שאני עולה למגרש... נשיקה לאלוהים שיעביר לך וידאג שאת מאושרת איפה שלא תיהי לפני כל תחילת משחק...
בכל נסיעה לחיפה, בכל 5 בבוקר בחדר כושר, בכל גול, בכל מלחמה שהייתי צריך לנצח
כי בעיני הטמבל שאני..
אין שום דבר בעולם הזה ששווה להפסיד אותך בשבילו... ואם הפסדתי אותך בשביל הכדורגל..
שום דבר לא יעצור אותי מלהגיע למטרה ולצאת שחקן.
בכל מקום את איתי ניצן... תמיד תישאר לך אצלי פינה חמה בלב...
אהבה ראשונה שתישאר לנצח... ותדעי שבעולם הזה.. וגם בהבא... אני תמיד איתך!..
עכשיו אני יכול ללכת..9
A thousand deaths i die, to say goodbye,
Few have ever loved as i have loved you,
you became part of my heart, the best part of me.
ביי ניצן
אוהב לנצח..
רם
14.9.09
מבט מהעתיד עלייך ניצן.... עברו 5 שנים אבל לא יאמן כמה ההרגשה הפוכה למה שהייתה:
מעטים הרגעים בהם אדם יכול לשכתב את ההיסטוריה שלו,
אולי כל כך הייתי ורציתי להיות מרוכז בחלום רומנטי ושכתבתי את המציאות
ובדרך שכחתי מה באמת היה ואיך באמת הרגשתי.
אתמול יומולדת 20 לניצן, 3 שנין מאז המכתב והתעלמות ממנה 10 שנים מאז הייתה חברה שלי, והזכרון הזה של האהבה האין סופית הרומנטית כמו בדוסון אולי מעולם לא הייתה??.
אולי נזכר למה נהייתי חבר שלה: 1 לא היה לי אומץ ללכת אל נועה שהיית מאוהבת כמו היום בברק 2 ניצן הייתה בחירה שלישית שלי כמו שאני שלה אחרי שהציעה חברות כבבר לברק ואחיעד. ובחשש הסכמתי.
הקשר היה קר עד אותו מכתב שהחזרתי לה בו היא רשמה שנועה אוהבת אותי... ולמרות שזה מה שרציתי במקום זה נהייתי בקשר יותר קרוב עם ניצן.. משחקי ספיד, מפגשים, דיבורים ארוכים, אבל בגלל שהייתי פחדן אף פעם לא נשיקה... גם לא במילניום 2000. בסוף ה' כשנפרדתי ממנה בשנה מאוד קשה בכדורגל עם האכזבה במעלות שלא היו ברמה שלי ורמה קלה מדי בכפר והחרם מהבחרים הטובים בבית שבאמת כאב,
בסוף עוד לא באמת הייתי עםע ניצן (בלי נשיקה לא נחשב) אבל רציתי את נועה ובגלל זה עזבתי אותה.
בסוף בהסתכלות לאחרו... אני מצטער שננצתי לחברים להשפיע עליי ולא לעשות זאת בדרך שלי... אבל לא מצטער!... כי שם היה לי את האומץ לבחור באהבה האמיתי ולא להסתפק במועט.
אולי מעבר להיאחזות בעבר שלא תרמה לי בחיי, הכנסתי לעצמי שקרים לראש,
ונאחזתי בהם כ"כ חזק שכמעט והפכו לאמת שלי... לא עזבתי לטוברוק כי הייתי מחוייב לתומר!...
בכיתי באותו יום ששמענו מוזיקה על הדשא עם ניצן ונעמה כי היא לא התייחסה אליי.. אבל מה היה חסר לי??
מי זאת ניצן??... מי אני???
24.9.09
לקרוא את המכתב שכתבתי לה ופשוט לא להבין!...
איך נתתי לעצמי להרגיש ככה?? שהיא עושה טובה שהיא מדברת איתי?? שאני מבין למה היא התרחקה?? שאני מצטער?? שאני כועס אבל מרוב אהבה ברגע שאני יפגוש אותה הכל יישכח??? מגיע לי לסבול??
שאני מעדיף לקחת את כל הכאב עליי?? שרק תהיה מאושרת, איתי או בלעדיי זה לא חשוב???...
זה לא מגיע לי!... לא מגיע לי לסיים לבד או לסבול...
חבר טוב, אהבתי באמת, רק נתתי ונתתי, אף פעם לא ידעתי לקבל.
מגיע לי שהחברים ימשיכו איתי, מגיע לי לקבל אהבה חזרה, מגיע לי להצליח...
אבל ההצלחה/הגשמת החלומות תגיע רק ברגע שאני יחשוב ויעשה את מה ששאני רוצה, מה שטוב לי!
כי לא מגיע לי פחות מאף אחד, ההצלחה תלויה בלדעת לקבל... כי רק מהנקודה הזאת אני ילמד גם לקחת..
להילחם על מה שאתה רוצה ולקחת אותו!!... אף אחד לא יעשה את זה בשבילך!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
