טיול שנתי... בריחה קטנה אל העבר... שבוע של חלום של חיים אחרים...
נקודות
יום א'
התחלה גשם
קור
ארוחה מדהימה... ספגטי עם רוטב פטריות ושמנת.. כיף עם כולם.. להעביר את הזמן..
הרגשת בלבול וחוסר בטחון לגבי עצמי.. פז מראה איזה בן אדם אחלה הוא... מזכיר לי שהם חברים שלי בדיוק כמו שאני שלהם...
לילה במדורה.. עם פז עד מאוחר באותו זמן אודי והחבורה מפילים את האוהל.. אני ופז מרימים ואחר מפילים עוד פעם=).. אחר כך לישון עם כל החבורה באוהל החמים והנחמד
יום ב
בוקר כיף.. הרגשה של חלק מכולם..
ריצה עד ההר וחזרה, כמעט להידרס,
נסיעה עם כל החברים בטלטולית להביא עצים.. חוויה
ישיבה עם אניה.. סתם נחמד קצת..
ארוחה סבבה, אורז ואפונה.. ערב נחמד.. לא זוכר מה.. להיזכר!..
המון תה...
יום ג'
ריצת שירותים קצרה
התארגנות איטית
מסלול כביכול קצר.. ממש ארוך..
הליכה בהתחלה.. אחר כך טלטולית
טיול ושיחה ממש אחלה עם גלוש בסוף העלייה בדיוק לפני המחנה..
מחנה על ההר, מקום יפהיפה, שקיעה, ארגון אוהלים..
ריצה של קילומטר לשירותים+הבאת עצים
ישיבה עם האנשים אולי הכי טובים לדי ושיחונת... אחד הרגעים הכי קרובים בטיול...
ציפוי שמיכה של נועה... ראיתי את המבט המופתע שלה... עדיין שמחתי...
גם אם היא לא יודעת כמה אכפת לי ממנה!... אכפת לי מאוד... לדעתי כמו תמיד, היא הילדה הכי מדהימה בתפן
שהייתי קטן לא היה לי אומץ לדבר איתה... אבל עדיין אני מקווה מאוד שהחבוב למעלה ידאג שהיא תהיה מאושרת!... כי באמת מגיעה לידה הזאת.. מהטיול ראיתי שהיא באמת מדהימה!... בגלל זה גם עודדתי את יוני שהיא אחלה...
ברק והפחד מרוצח במדבר..
סחיבת שתי עצים והשמחה של כולם
הכנת אוכל עם פז.. ביצוע טוב... אחלה אוכל רק אכלתי לאט לעומת כולם..
המון חבובים הצטרפו סביבנו בגלל הקור... קור מטורף!!..
וסי נרדמה
שינה מוקדמת עם אודי יניב ופוזי בגלל הקור..
פספוס קונדס יב'!..
יום ד'
קימה כיפית וממש איטית על הצוק הקר!!...
פרידה מוזרה מהקטנים
הליכה מטורפת אל הצוק
וחזרה
משם נסיעה ארוכה אל הבדואים..
ערב מבאס ומוזר אצל הבדואים... התרחקתי לעשות כוח, אוכל כמויות עצומות ולבד!....
מרחק תאומי מניצן, מוסי, מכולם בעצם... לילה של מחשבה כזה...
לא ניצלתי את הלילה האחרון להנות.. לקחתי אותו לחשוב על מצבי ומקומי...
והיה קר מדי בשביל לבלות ובאמת להנות...
נועה ויוני ישנו ביחד, חלק שרו, חלק ישבו עם הבדואי ומג'ד, אודי יניב ופוזי רצו לישון,
פז התרוצץ לדאוג להצבי, אחיעד עם ניצן שהתנהגתי ממש מוזר אליה פתאום בערב הזה... דאגה מיותרת..
עוד פעם כששמעתי שהיא לא מרגישה טוב נשכחו כל המחשבות שלי.. והכל התמלא רק בבלבול ודאגה לה..
ברק ופז יצאו לחפש עצים.. אני חיפשתי אותם ונאבדתי אז חזרתי לישון... ביליתי את הערב בשקט עם צחי..
ישנתי בקצה האוהל כדי שכל הקור יפול עליי כדי שלאחרים יהיה נעים...1
יום ה'
התעוררתי ב2 בלילה מופתע מההרדמות שלי שלחתי לתום הודעת מזל טוב!!... 18!.. פשוט לא יאמן..
וקמתי בבוקר ב6 עירני ושמח.. קצת כואב בלב עוד מהערב של אתמול.. אבל אנרגטי ושמח לקראת היום האחרון עם האנשים שאני כל כך אוהב.. למרות שביום הזה כל המצפון וההרגשת כאב ואי בסדריות של להיות לידם נחתה עליי וסתמה לי את הפה בכל כך הרבה מקומות... אבל עדיין.. קמתי והייתי מאושר שאני שם לידם...
קמתי עם צחי ומליק יצאנו לטיול בין כל החיות... החמור, הגמלים... החיים הבדואים.. לא ייאמן איך הם חיים..
שקט אבל.. של יום יפהיפה במדבר... עם זריחה שגורמת לך להנות מכל רגע... ותחילתו של יום מוזר...
נסענו לקבר של בן גוריון, אח"כ לטיול כל כך קצרצרון לשמורה היפה... אבל משעממת קצת
אני זוכר שהתבאסתי...
כיף בהתנדנדות על הענף הגדול
דכאון למעלה במבט על נצחון והמרחק התהומי ממנה
זריקת אבנים עם פז
רעב גדול ובעיקר הרגשה של ניקור...
איפשהו שם רצה לי אבל בראש המחשבה של תודה!..
תודה שאני עוד רואה אותם וצריך להיות מבסוט מכל רגע בטח ביום כזה יפה.. והשכחתי את העצבות..
התעלמות מסויימת
משם נסיעה ארוכה, ליד אייל
אל המרחצאות של נווה מדבר!... היה אחלה
קפיצה למים עם החברים
ואז לבריכה היפה בחוץ ולברזים שמסז'ז'ים לך את הגב, עם סטו פז
ואז לחום עוד פעם
שיחה ארוכה עם וסי... אין שום כעס ומרחק כמו שחשבתי.. סתם היה נחמד..בכל זאת גם אם אף פעם לא הייתי באמת מאוהב בה... לנשיקה הראשונה.. ולידה החמודה הזאת.. כנראה שכן יש משמעות בשבילי..
ואני חושב שגם לי בשבילה... סתם היה נחמד..
התקרבלתי למוות... וסתם היה נחמד להסתלבט עם החברים.. פעם אחרונה באמת...
ואז ארוחה גדולה כולם ביחד...
הנאום שלי שקטעו לי אותו באמצע.. שווה ציטוט מלא!...
תודה לכולם ותודה אישית לפז
ושיחה נוספת עם יוני ואחי על התוכן המלא של הנאום
וחזור.. קצת שרוליק
ואז וסי עד הביתה...
החזקנו ידיים והיינו קרובים עד הפרידה והביתה..
בלי פרידה אישית מכולכולם...
אבל אבא הגיעה... הסענו את לירון בדרך שחיזק את צדקתי..
ונגמר הסיפור על ההימור שלי... של טעימה האחרונה מהאנשים שאני הכי אוהב בעולם...
ופרק סיום בחיי כילד שקבלו טעם מתוק לסוף החיים הקרבים שלי..9
גיבוש מטכל
יום א'
קימה ב5, רכבת, פגישה מחודשת מכיתה ה' עם לב
הצטרפות להרבה חברה הגעה לוינגייט, השתנה המונית
טור ענק והתברברות עד הצהריים
חלוקה לקבוצות... אני קבוצה 19 (סימן מלמעלה רם רפאל גלעד) מספר 8 = מזל רע!!!
שלוש מפקדים: אחד נחמד ורציני, אחד גבוע וחמוד, אחד נמוך מעצבן וקשוח
אחלה חברה רק קצת פלצנים 16: עמית, דניאל, ערן, ערן, יקיר, דוד, יונתן, שיר הפלוץ, דור, דתי מספר2
ריצה עם הקיטבגים, ספרינטים, מקום 2 בדרך כלל אחרי הדתי
הפסקה
חיבור חגורים+משבר 40 דקות
עוד ספרינטים וריצה עם עלונקות, כל הפעמים חוץ מפעמיים של סידור הראש... הירדמות עם העלונקה על הכתף
הקמת אוהלים די כושלת, איכשהו הסתדרנו בסוף אני וערן שדומה לגורי קצת
שמירה בלילה הקפוא עד 11 וחצי
שינה עם האיפוד בלי החלפת תחתונים או בגדים מחשש לנסות לתקן ולמחסור בכוח למחר
יום ב'
קימה ב4, קימה קפואה
חימום בוקר... "אני אוהב" "את הגיבוש".. כיף עם כל החברה.. הליכה לדיונות חול...
קצת ספרינטים לחימום, שקים: סיבוב ראשון: אני ראשון 13 סיבוב שני: אני ראשון 13 ושריר תפוס
הפסקה 10 דקות
חפירת בור ממש עלובה שלי
הפסקה אוכל עם החברים
זחילות... 4 בין ה6 מקומות הראשונים חוץ מ1
5 עם הבטחה לתקן.. מהיר אבל 2 ה4 ראשי נתפסו והלכתי לחובש... האצבעות נתקעו מחוסר במים והשרירים
מקובצים אבל חזרתי.
חפירה מתחת לחוט (גרוע וחוסר אמינות)
משימות קבוצתיות,
מתח קבוצתי (גרוע!!!!!!!!!!!)
(ממש על הפנים מצדי) מסילה+בול עץ
תרגיל התגנבות למפקדים, עצרתי את עצמי
חיבור פירוק נשק, ביצוע גרוע שלי
חזרה לבסיס, לקיחת מעילים, זריקת תיק אישי לאוהל, ומבול!.. וארוחה בתוך הבית הלבן....
מעבר באמצע הלילה עם כל הציוד המתפרק לאולם באמצע וינגייט לישון שם עם כל המגובשים האחרים.
שינה ב12 וחצי
יום שלישי
קימה ב3 בלילה באולם, החזרת הציוד למהל ויציאה למסע עלונקות על החול הרך, המפקד הענק עם הצעדים המטורפים שלו
לקחתי את הג'ריקן משיר בהחלטתיות, סחבתי את העלונקה יותר מרוב החברה לקבוצה, פחות עודדתי, אבל לי היה הרבה יותר קל מלאחרים
הבעת אוכל לכל החברים אחרי דרך העלייה הגדולה
הגעה למעל ייבוש מ7, סתם בילוי עם החברים
קצת עבודות רסר
שיחה עם המפקדים
ארוחה עם כל החברים
יום שלישי אחה"צ
לחץ וחלוקה חדשה לקבוצות
שלוש מפקדים: אחד זקן וחמוד, אחד עם משקפיים בסדר ויחסית נחמד, ואחד משלד"ג עם שיער שחור ארוך ממש גבר
קבוצה שניה 11: 1עמיר 2יצחק 3נאור 4אייל 5עמי 7אמיתי 8ליאוניד 9אהוד 10רון 11תמיר 12רם
פתיחה בסערה: ספרינטים, עלונקה 100% ושקים 20 וראשון ספרינטים במגרש, פירוק M16 פעם ראשונה (ממש גרוע מצדי)
אחלה ארוחת ערב, שינה קשה, אחרי סידור הפוך לגמרי של האיפוד אחרי חצי שעה של עבודה
יום רביעי
קימה קשה מאוד, חימום בוקר ,"אני אוהב" "את הגיבוש"
ירידה לחוף, ספרינטים, זחילות+סחיבת שקים
חפירת מסתור מהאויב מהים, יפה אבל מיקום לא נכון, (גרוע מצדי)
משימות קבוצתיות, דווקא אחלה תרגילים,
קצת בול עץ וחומה
קצת זחילות עם עלונקההההה
מתח קבוצתי
חימום קצת ספרינטים חימום,
זחילה נוראית על החול!... ממש קשה ונפלו לי דברים, אבל בין המקומות הראשונים, חפירת המחסנית אולי פגיעה באמינות
חפירת תעלה... (ממש גרוע!)
פירוק נשק (גרוע) מבט כללי על המחנה וציור שלו
משחק כיוונים ליד המתח
מתח אישי (גרוע)
ארוחת ערב ושינה אחרי סידור האפוד
יום חמישי
קימה ב2 למסע
מסע, עם שקי חול ולא עלונקה, במקום שיהיה לי הרבה יותר קל מהאחרים, לא קשרתי טוב את התדל, כל פעם נפל והייתי צריך לסחוב אותו ביד, כאילו עזרו לי והרסו לי האחרים, טעות קריטית שעם הכנה טובה יכלתי ממש להנות אבל במקום ממש סבלתי.
ספרינטים בלי מאמץ אמיתי
נשק גרוע ממש!!!
6 עד הלילה סתלבט עם החברים הטובים ועבודות רסר
ארוחת ערב אחרונה
שינה טובה והפיכה לחולה
יום שישי
קימה ב5
קבלת תשובות שליליות, הליכה עם ראש למטה הביתה!!... כל כך חבל...9
סך הכל, במבט לאחורה באמת פישלתי בדברים שעוסקים בידיים ולא בדברים הפיזיים... גם עם הפיזיים היו מרכז ההתעסקות..
אני חייב להודות שלכל הפישולים האחרים חייבת להיות השפעה כלשהי... צריך להשלים עם זה שלא עברתי... יכלתי יותר טוב
אבל נגמר!!!....9
צריך לחשוב מה עושים הלאה, אין מטכ"ל!!!.... אין כדורגל!!!... מה יש?.. לא יודע!... אבל להיות גאה שבפיסי כמעט בהכל הייתי מספר 1 בקבוצה שלי... לא הרבה יכולים להגיד שהם הובילו את הגיבוש...
רם... אלוהים נגדך, אין ברירה להתעלות מעליו9!!!
גיבוש 669
יום לפני
כניסה למיטה ב6 אחרי יום מדהים מלא תהפוכות, התמודדת, וכאב גדול בסוף, כניסה לגיבוש במצב של התמוטטות נפשית
אבל מצד שני רצון עז לשחרור הכאב דרך סבל, רצון לברוח ולהשתחרר
הירדמות ב8 בערך
יום רביעי
קימה ב2 וחצי בבוקר, התארגנות אחרונה, פרידה מאבא, ונסיעה לבד לנהריה עם האוטו, יציאה למלחמה
ברכבת פוגש חבוב שזכר אותי מהגיבוש מטכל, היה איתי כנראה, תום, קרנף שמנמן קצת... קשקש לי בדרך, אחר כך בירידה מהרכבת חבוב מוזר מזכרון.. שממש דומה לי.. או לפחות איך שפעם הייתי חושב שאני יראה, דומה לאבודי...
הגעה אחרי לקיחת אוטובוס לתחנה המרכזית בראשון לציון... פגישה של כל שאר המועמדים.. הרבה חברים מהגיבוש הקודם...
כיף מההרגשה הכל כך לא בודדת.
שיחה והימרחות ואז נסיעה לבריכה... נסיעה בטלטולית.. מחכים בהתרגשות למה שעומד לפנינו...
מגיע לבריכה, שלום לדפנה אחות של גיל, עליה למדים וארגונים.. חגורים פי 100 יותר טובים ממטכל..
עבודה ב6 תחנות
רתמה - היה לי טוב.. במפתיע סיימתי שני או ראשון בקבוצה
חבלים - בגלל האימון עם אורי, הצלחתי די טוב, קשר דייגים וקשר 8 עוקבת
נשק - לא הצלחתי עוד פעם... הנשק עוד פעם הפיל אותי
תחרויות במים -
חזה, שלישי, פחות טוב מהשנים האחרים
חתירה, שלישי, פחות טוב משמעותי מהשנים האחרים אבל התמודדות עם קושי
נשימה מתחת למים, עברתי את כל הבריכה בלי לנשום
שנורקל - היה כיף ומצחיק הצלחתי טוב,
משקולות - הוצאתי 2 משקולות, ממוצע אך לא טוב
אחר כך מעגל לחץ - החבוב מאחורי הטביע אותי, לא רצית להטביע את מי שלפני... כל כך לא חשוב... נשברתי מהר, נגמר הגיבוש
עלינו על מדים, שמנו חגורים, ברכיות, תדלים, והתחלקנו לקבוצות... קבוצה 1 אני מספר 3
1 שתני דתי עיניים ירוקות קצת מלא, גבר, איש פשוט ונחמד
2 ליאוניד מחולון, גר בפנימיה חקלאית, היה איתי במטכ"ל, הוביל איתי את הקבוצה, רצנו ביחד בשקים, כמו בסוף מסע מטכ"ל
גם במסע הוביל איתי בראש, בחר אותי ראשון בסוציומטרי וגם אני כנ"ל מגיע לו, מגיע לו הזדמנות לחיים מעבר לקשים שהוא חי בהם
3 רם רפאל גלעד
4 דונטסו - ליטאי, הקים איתי את האוהל, גם ילד טוב, לא היה כוכב במסע אבל באמת ילד טוב, כפר סבא
5 דתי אף מעוקל, בלונדיני, עיניים ירוקות, היה בירדן, התנגד לזריקת הרב
6
7 צחי - שחקן כדורגל במכבי תל אביב פעם, גבר שדיברתי איתו רק אחרי המסע, משחק בביתר רמת גן בוגרים, מעשן, שותה,
שיחק נגדי במשחק הגדול של ה6-3 בקיבוץ ברקאי. תל אביב
8 גיל/אודיסו - אתיופי אחלה גבר שהיה טוב בראש אבל בעיקר היה אתיופי נחמד וחמוד, שחקן כדורגל ביבנה
9 פרש בזמן שאני נפצעתי
10 שחר - לא רציני, לא היה אכפת לא מהגיבוש, חבוב נחמד אבל, ארס זה שסתם בא לעשות צחוקים
11 אייל - כריזמטי הוביל את כל המשימות הקבוצתיות, לא מיוחד בשום דבר אבל בסדר בהכל, היה איתי גם במטכ"ל.. ילד טוב,
12 קונסטנטין - הילד האפס,
אחרי החלוקה לקבוצות עלינו על הטלטולית.. שומעים גלגלץ צפופים, נהנים מההרגשה של הקיטנה, אבל אני לפחות בלחץ וציפיה
לקראת ההלם שהולך להגיע... וכך היה....=) =) =)
הגענו, ירדנו מהטלטולית, והתחלנו לזחול עם הציוד האישי שלנו עלינו... בהתחלה תחרות לכיסא הצהוב, עקפתי מלא אנשים והגעתי ראשון... אחר כך עשו מעגל מהתיקים שלנו והמשכנו לזחול.. תחרות של לעקוף אחד את השנים... 4 פעמים של צד אחד, אחר כך ספרינט, אחר כך צד שני, אחר כך ספרינט, אחר כך בשורה תחרות איזה 6 פעמים, עוד פעם מעגל, עוד פעם שורה,
ואז תחרות ריצה ואז זחילה כפולה הלוך חזורה
ואז שוב מעגל.....
איזה שעה של זחילות... אולי טיפ טיפה פחות.. אבל באמת נורא... זה היה קשה.. בסוף כבר בקושי זזתי..לא הרשמתי
אבל הייתי בינוי פחות או יותר מקום 6 ,7 בקבוצה
עוד פעם שילמתי על הנחמדות שלי... לא צעקתי את השמות של הנעקפים, נראה לי שפסלו לי הרבה עקיפות, וגם ויתרתי לכאלה שהלכו על הברכיים... זה היה קשה, אבל במצב הפיסי הנתון שהייתי בו... נתתי אני חושב כמעט את כל מה שיש לי!!...
אחר כך הפסקה קטנה, אוכל ומנוחה קטנה
והליכה מהירה לדיונות!!... כמעט ריצה...
קצת ספרינטים, חימום וסדר הגעה, מעט אבל.. קצת סיבובים.. בלי רצון אתה מתחמם.. אני רק מההליכה בחום כבר כולי הזעתי
1 תחרות שקים בדיונה.. סיימתי שני ביחד עם ליאוניד, 9 סיבובים, בניגוד למטכ"ל.. אסור לרוץ בירידה!.. באמת מקשה בעיקר מנטלית... אחר כך ספרינטים בעלייה, ה6 הראשונים לוקחים שקים ואז ממשיכים את התחרות, ואחר כך 4 לוקחים שקים..
6 פעמים לקחתי שק
בפעם השביעית לא כל כך מיהרתי.. הגעתי לפוטו פיניש, מקום 5.. הגברתי לעקוף ולהגיע... ואז 12 תפס, הביא מרפקים, דחף... ובסוף כשבאתי להרים את העלונקה אחרי שהוא נפל העיף אותי... ומהעצירה הפתאומית אחרי הספרינט של הלעקוף אותו, נתפסו לי כל השרירים ולא יכלתי להמשיך... נשברתי אפשר להגיד.. אבל באמת שכאב ממש וממש פחדתי על העתיד של הרגליים שלי...
נתפסו לי מעל ה4 ראשי ומתחת למפשעה בטירוף, ואחר כך 4 ראשי, ואחר כך מאחורי הברכיים.. כאב נורא
אז נחתי ומתחתי... הפסדתי איזה 5 6 סבבים... המחשבה לפרוש עלתה לי בראש... אבל אני לא אחד שנשבר...
אמרתי למפקד שלמרות שכואב אני חוזר... לקחתי ב4 פעמים שנשארו את השק ראשון, לא זוכר את הדירוג של ההגעה אחרי השק
ואז הייתה מנוחה קטנטונות..
ואז שוב שקים... אני וליאוניד הובלנו בראש, בסוף אני סיימתי ראשון עם 11 והוא מאחורי..
פשוט יום קשה!!!... המשך יבוא!!!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
