אין לי משהו חכם לאמר הפעם, נדמה לי שהסיפור של מ' מדבר בעד עצמו:
הייתי בערך בת 9 או אפילו 8 והייתה לי חברה ממש טובה שגדולה ממני שנתיים. היינו שכנות, אני גרתי 2 קומות מעליה. הייתי בקשר טוב עם האחים שלה ועם המשפחה שלה וגם הם היו בקשר טוב עם הוריי. גם עם אבי שעזב את הבית בגיל מוקדם, הם תמיד שאלו עליו והשתדלו להיות בעניינים. מדובר במשפחה שביליתי את כל אחר הצהריים אצלם.
אבא שלהם אהב אותי במיוחד. הוא תמיד נהג להגיד לי שאני יפה והיה מבקש בשבילי מאמו או אשתו שיכינו לי תה בדיוק כמו שאני אוהבת. תה מלא בסוכר, מתוק מתוק כפי שאני הייתי בשנים ההם...
אני זוכרת יום אחד, שהייתי אצלו במרפסת, שהוא קרא לי לדבר איתו. אני לא אשכח את זה... הבנאדם הצמיד אותי אליו ממש חזק שאני יכולה להרגיש את האיבר שלו, הוא התחיל להתחכך בי ולהשמיע קולות. פעם לא ידעתי מה זה אומר. כשהתבגרתי, הבנתי שהוא אונן עליי
תודה מ'. כאב לי. אבל איכשהו ברור לי שבטווח הרחוק זה ישמח אותי. כי כתבת את זה, כי העלית את זה, ומשום שהצטרפת "רשמית" לרוב האוכלוסיה.
לפעמים אני חורקת, אבל בינתיים ברור לי שאני מספיק חזקה בשביל לעמוד בזה. אני לא לבד כאן, רק שבימים האחרונים זה מבהיל אותי עד כמה. המיילים זורמים. זה המייל, ולמי שחוששת - אני מתחייבת לא לפרסם שמות. אדרבא - אתן מוזמנות לבחור לעצמכן את הניק הרצוי לכן. גם את המייל אתן יכולות לזייף. המשמעות שלנו היא במסה שלנו. אז לכאן תשלחו:
[email protected]
any
(רואות? גם אני אנונימית. אני יכולה להיות כל אחת מכן, ולהיפך)