לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 

mybody

לא היה לך נעים לאמר "לא"? הוטרדת או הותקפת מינית ולא התלוננת? התלוננת והעולם המשיך כאילו כלום??? אל תשמרי בלב! ספרי לי ואני אספר לכולם. בלי שמות, בלי פרטים מזהים, רק ה"אירועים". כל מקרה לגופה (*הפניה לנשים מטעמי נוחות אך מכוונת לכל סוגי המינים)

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מאי 2006    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28293031   

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

5/2006

כל הנסיעה הוא נגע בי "לא בכוונה"


שלומית העלתה את הסיפור הזה בתגובה לאחד הפוסטים הקודמים. ושוב - לא טרגדיה, לא טראומה, אבל גם לא משהו נדיר כל כך, נכון? אפילו לי זה קרה. 

 

הנה דוגמה שלי, לא מזעזעת במיוחד, אבל שם. הייתי חיילת, נסעתי באוטובוס, כשלידי התיישב חייל, יכול להיות שהוא היה קצין, אני זוכרת שהוא היה בחיל-האוויר (מה שהופך את הסיפור לרלוונטי לימינו, יס יס). אחרי שהוא התיישב נרדמתי, ופתאום הרגשתי ליטוף בזרוע. חשבתי שהוא נוגע בי בטעות, אז זזתי קצת ושקלתי לחזור לישון, כששוב הרגשתי את הליטוף הזה. שוב חשבתי שזה בטעות, וזזתי עוד קצת לכיוון החלון, אבל הוא לא הפסיק. החזקתי את הידיים קרוב קרוב אליי, חשבתי שהוא יבין את הרמז, אבל לא, ממש לא. שקלתי לעבור מקום, אבל משום מה נראה היה לי שזה יותר מדי לעשות עניין מהסיפור, וגם עדיין לא גמרתי להשתכנע שאני לא מדמיינת ושזו בכלל טעות.

 

כשהניסיונות ללטף לא הפסיקו הצלחתי לשכנע את עצמי שאני לא מדמיינת, ובחיי שאין לי מושג מאיפה זה בא לי, כי אני לא אדם אלים בכלל (שימו לב איך אני מתנצלת על התגובה שלי) נעצתי לו את הצפורניים ביד ולחשתי "תפסיק". באותו רגע הוא הפסיק, ותחנה או שתיים אחר כך הוא ירד מהאוטובוס.

באמת שלא קרה כלום נורא, ובאמת ברגע שאמרתי שהוא יפסיק הוא הפסיק, אבל למרות שאת לא ידעתי מילים כמו "חדירה למרחב האישי" ו"פגיעה באוטונומיה שלי", המקרה הזה איכשהו הטריד אותי זמן מה אחר כך.

 

סתם עוד הטרדה קטנה כזאת, כמעט לא "מזיקה". וזה מה שהופך אותה למקוממת כל כך! אדם זר לגמרי ניצל את תרדמתה של שלומית כדי לסחוט מגע. לשלומית, כמו לי וכמו להמון נשים אחרות - לפחות בשלב מסויים בחיים - לא היה נעים להעיר. מי יודע? אולי זה באמת בראש שלה, אולי באמת זה לא בכוונה. אבל זה לא היה באקראי - גם משום שזה נמשך ונמשך למרות שהיא הצטנפה בפינה, וגם משום שבגבר הוא לא היה מעיז לגעת כך, אפילו לא במקרה! העובדה שהפסיק עם זה רק לאחר אמירת "לא" מפורשת לא הופכת אותו למועמד פרס ישראל על הקשבה, להיפך! כנראה שהנחת המוצא שלו היתה ש"אם היא לא אומרת לא - אפשר להמשיך לשלוח ידיים". לא, אי אפשר לשלוח ידיים, במיוחד לא לאשה זרה!

 

תודה שלומית. מסתבר שב-2002 אפילו עשו על זה סקר והתגלה שרבע מהנוסעות הוטרדו במהלך נסיעה ציבורית

 

תגובתה מעוררת המחשבה של idiom:

מה שמקרים כאלה חושפים זה כמה שאנחנו כנשים מנסות להיות "בסדר". אני בטוחה שזה בכוונה? ניתן לו עוד כמה דקות של חסד? זה סתם מקרה? אם אני אעשה סקנדל כולם יצחקו ויגידו "יאללה יאללה, את מתה שיגע בך"? גברים שגבר אחר נוגע בהם בטוסיק, לדוגמה, מגיבים לפעמים מייד, בלי לשאול שאלות - באלימות פרועה. אני זוכרת שקראתי אפילו על מקרה רצח כשגבר אחד רק *רמז* לאחר על המשיכה שלו אליו. אולי גברים יודעים מהיכרותם את עצמם עד כמה הם מסוכנים ולכן הם מגיבים כך?

 

ואתן, המשיכו להפגיז:

[email protected]

 

any

נכתב על ידי , 6/5/2006 14:37   בקטגוריות באוטובוס  
9 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של any ב-4/1/2007 18:48



כינוי: 

מין: נקבה




479,524
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , אקטואליה ופוליטיקה , פילוסופיית חיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לmybody אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על mybody ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)