רק אחת שלחה שני סיפורים "עיקריים", הראשון: נער בן 15 שהזמין אותה לשחק איתו במקלט כשהיתה בת 5. השני - נהג המונית ששלח לה ידיים כשהיתה בת 11. בהמשך - כמה בדלי סיפורים, מהסוג שכולנו מכירות.
הפעם הראשונה: הייתי אז ילדונת, בת 5 או 6 אני לא ממש זוכרת זה די מודחק. כל מה שאני זוכרת זה שגרנו אז במושב. זה היה מושב קטן, לא היו בו הרבה משפחות או ילדים. אני ואחותי הגדולה שיחקנו עם השכנים שלנו, היום אני מבינה כמה מוזר זה שילד בן 15 רוצה לשחק עם ילדה בת 5. כל מה שאני זוכרת זה שהבנים אמרו שכדאי ללכת למקלט ולשחק במשחק של גדולים (אולי הדמיון שלי מוסיף דברים שכבר שחכתי ואולי זה בכלל לא נאמר ככה). אז הלכנו למקלט ואני נבחרתי להיות הראשונה. הוא הוריד מכנסיים ואמר לי לגעת לו בזין ולנשק אותו ואני - כי רציתי שכולם יאהבו אותי ולא יכעסו עליי, עשיתי את זה. רק אחרי הרבה מאוד שנים נזכרתי בזה והבנתי שזה לא בסדר. זאת הפעם הראשונה שאני מספרת את זה למישהו.
הפעם השנייה: נהג המונית שהיה מסיע אותי לחוג שחיה. הייתי אז בת 11 אולי, הוא היה נורא נחמד ותמיד רצה שאני אשב בכיסא מקדימה ואז יום אחד הוא שם לי את היד בין הרגליים ובחזה. אני רק רציתי להגיע הביתה אז לא אמרתי כלום אבל מאז ביקשתי מאמא שתיקח אותי לחוג.
ונהגי המוניות בדרך לעבודה כשכבר גדלתי גם חשבו שזה בסדר לגעת. יום אחד פשוט לא יכולתי לסבול יותר והתחלתי לצרוח על הנהג שיוריד אותי ועכשיו. זה היה באמצע הכביש, אבל כמה כבר אפשר לסבול. וכל שאר הסיפורים עברו על כולנו אני משערת - החצוף שנוגע בישבן כשחוצים את הכביש, ההוא שמלטף את החזה באמצע הרחוב ונעלם, או זה שמעיז לתפוס באזור האינטימי כשעומדים באוטובוס ואין לאן לברוח.
תודה, רק אחת. בטח היה קשה להוציא את זה, אחרי כל כך הרבה שנים. את לא לבד, את כבר יודעת, נכון? אגב, פתאום נזכרתי: אני כבר שנים מתיישבת במושב האחורי של המונית, יותר עדיף :)
לכאן שולחים:
[email protected]
any
בבלוג זה
בכל הבלוגים
