לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 

mybody

לא היה לך נעים לאמר "לא"? הוטרדת או הותקפת מינית ולא התלוננת? התלוננת והעולם המשיך כאילו כלום??? אל תשמרי בלב! ספרי לי ואני אספר לכולם. בלי שמות, בלי פרטים מזהים, רק ה"אירועים". כל מקרה לגופה (*הפניה לנשים מטעמי נוחות אך מכוונת לכל סוגי המינים)

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מאי 2006    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28293031   

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

5/2006

והכי נורא זה שהוא באמת לא מבין


החוק מגדיר שבע שנות התיישנות. לפעמים זה לא מספיק. לפעמים לוקח 16 שנה לאזור אומץ ולהתלונן. מטעמנו עשתה את זה, כעת היא עוברת את מה שמכונה "האונס השני". בבית המשפט. אבל היא עשתה צעד אמיץ, שפתח בפני נשים רבות ואחרות את האפשרות להתלונן כנגד אותו אדם. תקשיבו לה:

 

אני דווקא רוצה לכתוב קצת על התחושות שלי בתור מישהי שחשפה את סיפורה בעיתון, אחרי 16 שנה, על מישהו מאד מפורסם ובעקבותיה הגיעו עוד 15 בנות (לכתבת וחלק הישר למשטרה).

 

מעולם לא תיארתי לעצמי שהמקרה יגיע למה שהגיע, אולי כי לא ידעתי עד כמה הוא סידרתי. מפלצת.

 

ועם זאת, למרות שרשרת בנות, למרות סיפורים שחוזרים על עצמם בדיוק מפחיד, המשפחה שלו תוקפת אותי בבית המשפט, צועקים עלי זונה, מכפישים אותי ואת בן זוגי שתפרתי עלילה, שהייתי מאוהבת. איך זה שאחרי 16 שנה את נזכרת. 16 שנה של גיהנום. 16 שנים שבהם אספתי את השברים והתחזקתי. אחרי 16 שנה נולדה ביתי. יש לי בת משלי. כל כך תמימה וטהורה.

 

ואז הוא חזר לטלוויזיה. הופעות, פרסומות בהם הוא האב המחנך והדואג. והכל עלה מחדש ועכשיו גם הכעס. הוא מופיע בפני ילדות, מחנך את הצעירות. החלטתי ללכת על זה.

 

ועם כל התמיכה הגדולה, נאנסתי שנית. על ידי חבריו האמנים (חלק מהם מכירים אותי ולא יודעים שזו אני), על ידי משפחתו. הם מסכנים,זה נכון, אבל למה לבחור בהתקפה? סדרני בית המשפט היו צריכים לעצור את האיש ההוא בידיים, אחרת היה מכה אותי. תקפו אותי על דמעותיי, על התייצבותי לראות שהצדק מתבצע.

 

אני לא באה לשם יותר. קשה לי. קשה לי להיות היחידה מ'טעמנו' שמנסה בנוכחותה לצעוק לביצוע הצדק. אני לא יודעת מה יהיה שם. אחרי שנה קשה כל כך אני לא מאמינה בכלל שיש צדק. כל כך הרבה דברים איומים נפלו עלי השנה, ולא אתפלא אם הוא יצא מזה. עם החיוך הזחוח הזה.

 

היה לי איתו עימות, וביקשתי ממנו שיבקש ממני סליחה. רק סליחה. והוא אמר... 'אולי פעם'. הוא לא מצטער בכלל. לא מבין שהוא ריסק נשמות צעירות. זה הכי נורא. שהוא באמת לא מבין.

 

צר לי לאמר זאת, אבל הוא ממש לא היחיד שלא מבין. מטעמנו, אין לי מילים לתאר בפנייך את עומק הערכתי לצעד שעשית*. וזה לא שאני מזלזלת במישהי שלא התלוננה, חלילה! אבל את בעצמך חוללת כאן מהומה אדירה, ואני יודעת שאת משלמת על כך מחיר כבד. חיבוק ענקי!!!!! , את אחת מאלו שתרמו לגיבוש הפורמאט של הבלוג הזה, אם זה בכלל יכול לעודד אותך במשהו.

 

* אין במילים אלו כדי לעודד או למנוע מנשים להגיש תלונה. הגשת תלונה היא עניין לבחירה אישית של כל אחת. לייעוץ מקצועי ותמיכה נפשית - אנא פנו ללינקים שברשימות בצד שמאל, תחת הכותרת "הממסד".

 

אזהרה חמורה:

לא מוטלת עלי כל אחריות משפטית בנוגע לטוקבקים. אבל דיר בלאק! אם מישהו יזכיר כאן שם של מישהו - הפוסט הזה ייסגר בפני תגובות!!!!! אנא כבדו את הדרישה הזאת. בבלוג הזה לא מזכירים שמות או פרטים מזהים, רק אירועים!!!! ממש לא הייתי רוצה למנוע דיון רק בגלל השמצות, פליטות קולמוס ושאר ירקות. לא בבלוג הזה!!!!!

 

לכאן, לכאן:

[email protected]

 

any

נכתב על ידי , 19/5/2006 06:26   בקטגוריות בינו לבינה, אצל המומחה, בעבודה, אדם מוכר  
16 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של ניצה תפארת ב-20/5/2006 19:39



כינוי: 

מין: נקבה




479,523
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , אקטואליה ופוליטיקה , פילוסופיית חיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לmybody אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על mybody ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)