mybody

סיפורה של אור:

הייתי אז קטנה, בת 8, אולי 9. ירדתי לקנות ממתק בדמי בכיס שלי. קניתי משהו, והלכתי לגן המשחקים, התיישבתי על ספסל.

איש זר התיישב לידי, מחייך. איך קוראים לך? שאל. אור. אמרתי. הוא חייך. ישב לידי עוד כמה שניות, חושב. הבחנתי שהוא הכניס את ידו למפשעה שלו. הבטתי. רוצה גם? שאל. הנהנתי לו בראשי לשלילה. הוא לקח את ידי, הכניס אותה בכוח למכנסיו, לא התנגדתי. הסתכלתי עליו בעיניים ריקות.

הוא אמר לי לבוא איתו, באתי. הוא לקח אותי למכונית, אמר לי להתיישב במושב האחורי, אמר שיש לו הפתעה. נרגשת כולי התיישבתי במושב האחורי. הוא סגר את הדלת ועבר לאחור. אמר לי להתפשט, לא רציתי. הוא הוריד לי את המכנסיים בכוח, התחלתי לצרוח ולבכות. לא שמעו. הוא הפשיט אותי לגמרי, התפשט בעצמו. צרחתי. הוא עלה עלי. בשלב מסוים אני הפסקתי לצרוח ולבכות, אבל הוא לא הפסיק לצחוק.

כשקראתי על מקרה כזה בעבר ושמעתי שהיא לא סיפרה, חשבתי, ספרי! ספרי! אני הייתי מספרת. אבל היום אני יודעת למה לא סיפרתי, אולי חוץ מפה, גם לא אספר. מעולם לא כתבתי את זה גם. היום אני בת 13, לא בתולה, עם כתם גדול, כתם שלעולם לא יתנקה. לכן אני קוראת לכן, בנות, תישמרו על עצמכן!!!!