strange key (לינק לבלוגה) רק בת 18, אבל כבר הספיקה להכיר כמה וכמה נערים שהפכו נועזים יותר כשישנה.
אני בת 18, עוד רגע מסיימת תיכון (פנימיה), ועדיין סובלת מההשפעות של מספר תקיפות מיניות שעברתי לפני שנתיים ומשהו...
בתחילת כיתה י' היה לי החבר הראשון שלי. היה לי גם ידיד ממש קרוב שהייתי מבלה איתו הרבה זמן. החורף התקרב, ואני הייתי חולה וממש מטושטשת. למדתי עם הידיד שלי למבחן בחדר בפנימיה של חברה שלי. היו עוד לפחות שלושה אנשים בחדר. הידיד נשען מאחור על הכיסא שישבתי עליו וחיבק אותי, והסביר לי את החומר למבחן. אין לי מושג באיזה שלב שמתי לב שהידיים שלו כבר מתחת לחולצה, נוגעות בחזה שלי. סביר להניח שהוא התחיל עוד הרבה לפני ששמתי לב. ניסיתי להתנגד בעדינות, לזוז כך ששאר האנשים בחדר ישימו לב לתנועות הידיים שלו ולמיקום שלהן. בלילה, לפני שנרדמתי, היו לי פלאשבקים. לא ידעתי מה לעשות בעניין כי לא הייתי בטוחה שזה באמת קרה. החלטתי להתעלם. אם יש סיכוי שזה לא קרה, אז למה לי לאבד את הידיד הכי טוב שלי? כמעט שבועיים אחרי אותו מקרה, ביום שישי בערב, הלכתי לישון בחדר של חברה שלי, וגם הידיד בא לישון שם. שאר בנות החדר שלה לא היו. אני ישנתי על אחת מהמיטות הפנויות והידיד ישן על פוף שהיה על הרצפה. באמצע הלילה הרגשתי שאני נופלת. הייתי עדיין חצי ישנה וחלמתי שיצורים כלשהם מושכים מתחתיי את השמיכה. הסתובבתי בחוסר שקט במיטה וחיכיתי שהם יעזבו אותי. חזרתי לישון על הגב, ולרגע הם נעלמו. כמעט נרדמתי שוב, כשלפתע מישהו הרים את השמיכה (שכבר לא הייתה מתחתיי אחרי כל ההסתובבויות) לפני שהספקתי להגיב הידיד החל להכניס את ידו מתחת לתחתונים שלי.
אין לי מושג מאין הגיע אותו אינסטינקט בסיסי שגרם לי לתפוס בחוזקה את ידו השנייה. הוא ברח וחזר אל הפוף, מעמיד פני ישן.
התעוררתי לגמרי, ותהיתי מה בדיוק קרה. קמתי, הסתגרתי בשירותים, וניסיתי להבין. כבר חשבתי לעזוב את החדר ולחזור לחדר שלי, אך נזכרתי שחברה שלי עדיין שם. לא רציתי להשאיר אותה לבד איתו, ולכן חזרתי למיטה, דואגת שהשמיכה מתחתיי מכל הצדדים, כך שאני ארגיש אם ינסה שוב, וניסיתי להישאר ערה ולהשגיח. כבר היה בערך שש בבוקר, יום שבת, וחשבתי שלא אירדם. טעות.
התעוררתי, מופתעת מתחושת רטיבות סביב שפתיי. פקחתי את עיניי וראיתי את פניו של ס' קרובות מדי, עיניו עצומות. לזה הוא קורה נשיקה?
אני מניחה שהיה זה אותו אינסטינקט שגרם לי להסתובב במהירות לצד השני. חזר שוב לפוף שלו, מעמיד פני ישן. לא יכולתי לסבול זאת יותר, ומכיוון שכבר היה שמונה בבוקר הנחתי שהחברה שלי תתעורר בקרוב.
ניתקתי איתו קשר מאז.
סיפרתי על זה למדריכה שלי בפנימיה, אבל היא לא טיפלה בעניין. גם חברים קרובים שלי יודעים על זה.
החבר שלי לא ידע על זה. לא סיפרתי לו.
כמה חודשים אחרי כן, כשהוא התחיל לגעת בחזה שלי, לא התנגדתי למרות שממש לא רציתי. לא יכולתי להתנגד, הייתי קפואה לגמרי. לא נראה לי שהוא בכלל שם לב.
בסוף כיתה י' נסעתי לבקר ידיד אחר שלי. טיילנו בישוב שלו, התיישבנו על ספסל, והוא, שמכור לחיבוקים, חיבק אותי. הוא התחיל לנשק את הצוואר שלי, והושיב אותי עליו. ניסיתי, באמת שניסיתי לומר משהו, להתנגד, להגיד "אבל יש לי חבר". לא הצלחתי. הרגשתי בוגדת ורעה. שוב הייתי קפואה. הוא המשיך לנשק אותי על הלחיים, בצוואר, נשיכות קטנות, וכו'...
הרגשתי זוועה, ולא יכולתי למנוע את זה. ואני יודעת שהוא לא התכוון לרע... ניתקתי איתו קשר מאז. אני עדיין מתגעגעת אליו לפעמים. יומיים אחרי זה, בפנימיה, ישנתי עם החבר שלי. זה מנהג נפוץ בפנימיה - זוגות ישנים ביחד. באמצע הלילה התעוררתי. החבר שלי היה ער ואחז ביד שלי. הוא הוביל את היד שלי לעבר האיבר שלו. לפתע היתה לי תחושה מוזרה. דז'ה וו, שאולי זה כבר קרה פעם באמצע הלילה, ולפני שהספקתי לעכל זאת היד שלי כבר היתה מונחת על איברו החשוף. מעולם לא ראיתי איבר מין זכרי במציאות, שלא לדבר על לגעת באחד. לא התנגדתי. שוב הייתי קפואה. ישנתי איתו גם בלילה שלאחר מכן. אולי אפילו קיוויתי שזה יקרה שוב, כדי שאוכל להגיד לו שזה לא בסדר. התעוררתי באמצע הלילה, נדהמת לגלות שידי כבר על איברו החשוף. כאילו מתוך שינה הסתובבתי לצד השני, מקווה שהוא ייתן לי לישון בשקט. הוא הגיב בהתאם, כאילו ידע שישנתי. אני תוהה כמה פעמים דברים כאלה קרו עם החבר שלי ולא התעוררתי באמצע. אחרי הכל, אני ישנה ממש חזק, כפי שכבר הספקתי להוכיח לעצמי.
נפרדנו זמן קצר לאחר מכן, ביוזמתו.
לא הגשתי תלונה על אף מקרה. אני פשוט מניחה שיהיה קשה להוכיח את ההתנגדות שלי.
strange key יקרה, כשאת ישנה - את לא צריכה להוכיח התנגדות. אבל לא בטוח שבמשטרה שמעו על זה. מאמצייך לא לאבד את הידיד או החבר, תוך שאת מוכנה לפקפק במה שאת יודעת שקרה, טבעיים לגמרי. אבל לא בטוח שבמשטרה שמעו גם על זה.
לכאן שולחים:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
