מיכל הניו יורקרית פגשה באוניברסיטה סטודנט שפיתה אותה להגיע לחדרו באמתלות שונות. אז הוא נעל את הדלת ותקף אותה.
זה היה היום האחרון לשבוע המבחנים של הסימסטר הקודם באוניברסיטה שבה אני לומדת בניו יורק. נכנסתי לקפיטריה לנוח קצת, אבל לא היה איפה לשבת, כשלפתע איזה בחור אומר לי: "בואי שבי פה, אני עוד מעט קם". התיישבתי לידו ואז הוא עשה את עצמו מתקשר למישהו ואומר שהוא לא מבין כלום באיזה פרק בקורס מסוים ושהוא זקוק לעזרה. אני, בהיותי בן אדם נחמד, הצעתי לעזור לו כי לקחתי את הקורס הזה לפני שנה. הוא שאל אותי מאיפה אני ואיך קוראים לי. אמרתי לו שקוראים לי מ' ואני מישראל. שאלתי אותו את אותו הדבר והוא אמר שקוראים לו פ', ושאל אותי אם אני יודעת ספרדית. כשאמרתי שלא, הוא אמר שהוא מארגנטינה. היתה לי תחושה שהוא משקר בנוגע למוצאו, אבל החלטתי להאמין לו.
הלכנו לספריה ועזרתי לו עם הפרק, מסתבר שהוא ידע הכל ורק עשה את עצמו ונתן לי לעשות את העבודה בעוד שהוא עושה קולות של הבנה. ואז הוא שאל אותי אם אחרי המבחן שלי אהיה מוכנה להפגש איתו שוב, כי יש לו איזה שעה הפסקה בין מבחנים. חשבתי לעצמי "איזה בחור נחמד, סופסוף מצאתי ידיד בבית הספר הזה".
אחרי המבחן שלי נפגשנו, הוא אמר שהספרים שלו כבדים ושהוא רוצה לשים אותם בדירה שלו, ושאל אם אני מוכנה ללוות אותו. חשבתי לעצמי שאני יודעת שזה יכול להגמר רע, אבל למה לא לבטוח בבן אדם. עלינו אליו, ואז הבנתי שאנחנו לא הולכים לשום מקום. הדלת ננעלה והוא הדליק טלוויזיה. הוא ביקש שאני אשב לידו וכל הזמן אמר לי: אל תתנהגי כמו זרה (אפילו שאנחנו כן זרים). הוא רצה שאני אשכב על המיטה שלו, למרות שלא רציתי וכל הזמן ביקש לכבות את האור, אבל לא רציתי.
ואז הוא התחיל לנשק אותי. ניסיתי להתנגד, אבל בעיקר התנגדות פסיבית. לא יודעת למה לא השלכתי אותו מעליי והעפתי אותו קיבינימאט. בעיקר פחדתי ממה יקרה אם אתנגד, בייחוד כשהדלת נעולה והמפתח אצלו. ואז הוא ניסה להפשיט אותי. ניסיתי להתנגד, ניסיתי להפסיק את כל העסק והוא הבטיח להרגע והניח לי ולבגדים שלי.
אני מדברת איתו ומנסה לא להסתכל מה הוא עושה שם עם המכנסיים שלו. הוא מתחיל לנשק אותי שוב, ועכשיו אני קולטת שאבר המין שלו על החצאית שלי (בחילה). אני קמה מיד והוא אומר לי: "מה, את אפילו לא רוצה לבחון את הגודל שלי?" אחרי אינספור התנגדויות והתפתלויות שלי הוא שואל אותי אם אני בתולה. ואני חושבת: "תודה לאל על השאלה!!! אולי סופסוף הוא יניח לי!" ובאמת הוא מניח לי.
יצאנו ואיך שהגענו למעלית, הייתה לו שיחת פלאפון, טעות במספר. מישהו דיבר איתו בספרדית והוא אמר שהוא מצטער אבל הוא לא דובר ספרדית. איך ארגנטינאי לא דובר ספרדית? נפל לי האסימון והבנתי שהוא שקרן מנוול שניסה להכניס אותי למיטה וידע שלא אסכים לדבר איתו אם הייתי יודעת את מוצאו. הודיתי לאלוהים שלא קרה משהו באמת נורא אצלו בדירה. הוא ניסה להתקשר אליי פעמיים אחר כך ולא עניתי לו, הוא אשכרה חשב שאהיה מעוניינת במישהו שניסה לאנוס אותי במרמה.
אחרי האירוע, במשך כמה חודשים, הייתי מתחילה להתנשם בכבדות בכל פעם שעברתי ליד הבנבין שלו. הייתי נלחצת, מה אני אעשה אם אראה אותו בקמפוס. סיפרתי לכמה חברים שלי, אבל לא לכולם ובטח לא להורים שלי. אני לא רוצה שיותר מדי אנשים יחשבו שאני טיפשה.
זה קרה בינואר ומאז עדיין לפעמים אני נזכרת ומרגישה כאב בחזה. כואב לי על איך שהוא הרס לי את האמון במין האנושי :\
מיכל הניו יורקרית, מה שחווית לא קשור לטפשות, ממש לא!!! אבל בבקשה אל תאבדי את אמונך במין האנושי או הגברי בגלל הטיפוס הזה. מה שכן, את חייבת לתרגל אסרטיביות, זה לא דבר שלומדים בבית. ממש לא חשוב אם את בתולה או לא, וגם ממש לא צריך להמתין לשאלה כזאת, בוודאי לא מאדם זר. גופך הוא שלך - ואת לא חייבת להסביר לאף אחד למה את לא רוצה.
הנה המייל, נא לציין ניק אהוב:
[email protected]
בבלוג זה
בכל הבלוגים
