ים היתה מיודדת עם ר', שרצה קצת יותר מידידות. הוא מעולם לא לקח ברצינות את ה"לא" שלה, אבל ים חושבת שהיא סבלה ממגעו בגלל גילה הצעיר...
זה היה בקיץ לפני שלוש שנים, בבריכה. הייתי עם שני ידידים שלי. היינו מין שלישיה כזאת שתמיד ביחד, לפעמים רק אני ור', או רק אני וע' או רק ע' ור'. היו ימים שע' לא הגיע והייתי לבד עם ר', והיו ימים שע' לא בא אבל בא חבר אחר של ר'.
יום אחד היינו רק אני ור' לבד בלי אף אחד, וזאת הייתה הפעם הראשונה שהוא נגע בי. הוא ליטף לי את הרגל, אחר כך זה נהיה יותר צמוד. אחרי כמה פעמים שזה קרה הוא כבר עשה את זה גם כשאחרים היו שם, אבל הם לא ראו כי היינו בתוך המים. כשאחותו הייתה הוא אמר לה ללכת או כשהיינו לבד בג'קוזי הוא שלח ידיים ונגע בי. כן, אני מודה, בהתחלה זה היה כיף ונעים. לא ידעתי שהוא יגרום לי לבכות ולהתחרט שעשיתי את זה. הייתי אז בת 12-13.
ערב אחד כשהיינו אני, ר',אח של ר' ועוד כמה ילדים בבריכה, אני ור' התרחקנו מעט מכולם... הוא שלח לי יד למקומות אינטימיים. בלי לחשוב ולהתמהמה יותר מדי, העפתי לו את היד ואמרתי לו שלא יגע בי. יומיים הוא לא דיבר איתי אחר כך, לא התייחס אלי. הרגשתי שעשיתי משהו לא בסדר, שטעיתי בתגובה שלי. באתי אליו, דיברנו קצת והכל חזר לקדמותו. השעה הייתה 21:45, רבע שעה לפני שהקאנטרי נסגר. יצאתי מהמים והלכתי לכיוון המלתחות. הוא רץ אלי וביקש חיבוק. הסכמתי, ובזמן שהוא חיבק אותי הוא נגע לי בתחת. לא עשיתי כלום, לא אמרתי כלום.
עבר הקיץ, הגיע סוף אוגוסט, כמעט שלא ראיתי את ר'. אחר כך היה ע'. היינו במים, דיברנו. כשצללתי כדי לאסוף את השיער, הוא תפס אותי במותניים. שוב הייתה לי ההרגשה הזאת של 'לא נעים לי' אבל לא עשיתי כלום.
עברו כמה חודשים, הגיע יום כיפור. הסתובבתי עם חברתי א' בעיר. הלכנו לבית כנסת לבושות בלבן וראיתי את ר'. חיבקתי אותו ושאלתי לשלומו. הוא אמר שהוא בסדר ושהוא הולך לחברה אחרת שלי, ד'. הוא ביקש שאגיע לגן השעשועים בתשע. בינתיים א' הלכה הביתה, ואני הלכתי לחברתי צ', הסתובבנו בעיר והלכנו ביחד לגן השעשועים. חיכינו, הוא לא בא. ליוויתי את צ' לביתה והלכתי לביתי, כשבדרך פגשתי את ד'. היא אמרה שר' בדיוק הלך הביתה ושעד עכשיו היה איתה. היא הזמינה אותי ללכת איתה אליו, אבל הוא לא היה שם. ביקשנו מאבא שלו למסור לו שחיפשנו אותו. בינתיים המשכנו להסתובב, אני וד'.
ואז הוא שלח הודעה "בואי לתחנת אוטובוס". באתי עם ד', היא התיישבה עליו ואני עמדתי בצד. ביקשתי ממנה ללכת כי אני צריכה לדבר עם ר' לבד. הוא אמר "אני לא מסתיר כלום מד'", אבל בסוף ביקש ממנה ללכת. אמרתי לו שד' איתו רק בגלל שהוא מחרמן אותה, הוא אמר שהוא יודע. אחר כך סתם ישבנו ודיברנו, שמתי לב שהעיניים שלו כל הזמן על הציצים שלי. לפתע הוא שאל "תגידי, יש לך פושאפ עכשיו? כי זה ממש יפה לך..." עניתי לו "חחח לא..", הוא אמר "טוב.."
הלכנו לד', הוא רדף אחריה וביקש שתסלח לו. בינתיים החלטנו, אני וד', ללכת הביתה. כבר היה 2 בלילה, ופחדנו ללכת לבד אז ביקשנו מר' שיבוא איתנו. כשהגענו אלי הביתה, ר' ואני נשארנו מתחת לבית שלי וד' הלכה לביתה. ישבנו על המדרכה, אני - מתחת למדרכה והוא מעלי, מחבק אותי. הייתי בגופיה. דיברנו על זה שא', החבר שלי, רחוק ממני. הוא רצה להכיר לי את חברו בן ה-17+ וסירבתי. ר' היה אז בן 16-15 ואני הייתי13-14.
המשכנו לשבת, כשלפתע הוא שלח ידיים לציצים שלי ולחץ. הורדתי לו ת'ידיים תוך שאני אומרת משפטים כמו "די, אל תיגע בי" והוא החזיר אותן. הורדתי והוא החזיר והורדתי ואז אמרתי לו "די!!" הוא אמר לי "מה די.. את רוצה.. את מעלה לי ת'ידיים.." ושוב הוא שם אותן. קמתי, גם הוא קם ורדף אחרי. אמרתי לו "תעזוב אותי!" הוא ביקש סליחה ונגע לי בתחת שוב. העפתי אותו. הלכתי הביתה והוא צעק "ים... נו, בואי.. סליחה..." צעקתי "תעזוב אותי!!" הוא אמר לי "נו... ים אל תגרמי לי לצעוק..." אז אמרתי לו "אל תצעק!" ונכנסתי הביתה. הוא הלך.
באותו רגע הרגשתי כל כך מגעילה, רציתי להקיא מעצמי. הורדתי בגדים והלכתי לישון. קמתי בבוקר לרכב עם חברה על אופניים, וכל הזמן הרגשתי ת'ידיים שלו עלי, על הציצים שלי, כמו בערב. רציתי לבכות אבל התאפקתי כדי שהיא לא תדע. אחר כך לא דיברתי איתו חצי שנה.
כמה חודשים אחרי מה שקרה ביום כיפור בכיתי בלילות. כל לילה דיברתי עם א' והוא הרגיע אותי. כמה פעמים רציתי להתאבד כי לא יכולתי לסבול את ההרגשה ואת המחשבה שהידיים שלו עלי. א' הוציא אותי מזה ועל כך אני אסירת תודה לנצח. אחרי כמה שבועות לקחתי את אחותי מהגן ושמעתי צעקה "ייייםםםםםם!". הסתובבתי וראיתי את ר'. הוא בא אלי, התחבקנו, שאלתי "מה קורה?" והוא התחיל לספר לי על הריב שלו עם ע'. הוא אמר שיתקשר אבל לא התקשר, לא שאני מתלוננת.
אולי לחלק מהקוראים זה לא נשמע ביג דיל, אפילו דבר קטן ושטותי. אבל הייתי ילדה קטנה, תמימה ולא הבנתי מה קורה סביבי. לא הייתי רגילה לזה ולכן כל כך נפגעתי ופחדתי. אם זה היה קורה לי היום, כשאני כמעט בת 16, סביר שהייתי נהנית מזה ולא לוקחת את זה בצורה כל כך קשה.
הייתי אצל פסיכולוגית - לא בגלל זה – ובמשך כמה פגישות דיברתי על גם על המקרה הזה. היא אמרה שהייתי בסדר גמור ושנהגתי בחוכמה. היא ניסתה לשחזר איתי את המקרה אבל לא הסכמתי. אמא שלי לא ידעה על זה יותר משנה. פחדתי לספר לה כי היא אמרה לי שזה יקרה לי, היא אמרה ולא הקשבתי. היא הזהירה אותי ולא הקשבתי, חשבתי שאני ילדה מספיק גדולה כדי לדעת מה טוב לי ומה לא. היום אני כבר בסדר, התגברתי על זה. היום אני כבר יותר גדולה, בוגרת, מחושבת, ורואה את הדברים בצורה שונה.
אההממם. ים, בחורה לא נהנית וגם לא אמורה ליהנות בכל פעם שמישהו שולח לה ידיים, וממש לא משנה בת כמה היא! זה תלוי רק בה, אם היא רוצה בזה. את לא איזה אובייקט שאמור ליהנות מהנאתם של אחרים... אמא שלך רק שיערה שזה יכול לקרות, אבל זאת לא אשמתך. זה לא קרה בגלל שלא הקשבת לה, זה קרה בגלל שר' לא הקשיב לך! אף אחד אינו רשאי לגעת בך ללא רצונך, את מבינה?
זה המייל:
[email protected]
בבלוג זה
בכל הבלוגים
