mybody

זהו אחד הפוסטים המרגשים שהגיעו למייל של הבלוג. אבישי, גבר צעיר בן 21, השתומם ללהיחשף לראשונה למציאות החמקמקה שמוצגת כאן. לא רק שזה גרם לו לקלוט פתאום דברים שלא היה מודע אליהם קודם לכן, הוא גם הפנה כלפינו שאלה קשה.   

בתור גבר במשך 21 שנות חיי, לא הייתי מודע לכך שנשים מנוצלות בצורה הזאת. זה גרם לי להסתכל על דברים רבים ואפילו מקרים שהיו לי בצורה שונה.

עד לא מזמן היה לי קשר של שמונה חודשים עם מישהי. והמישהי הזאת הייתה מאד סגורה מכל מיני בחינות, בעיקר מבחינה מינית והיה לה מאד קשה לדבר על זה ולהעלות את הנושא. אפילו בשלבים די מאוחרים של הקשר, היא הייתה קופאת בשלבים מסויימים, כשהייתי נוגע בה בכל מיני מקומות אינטימיים.

היא טענה שנעים לה וטוב לה אבל אני הייתי יודע שלא כי יש לי ניסיון בתחום ובכלל אני לא יודע איך אפשר להיות עם מישהי ולא לחוש את מה שהיא מרגישה. הרגשתי די חרא כי מצד אחד היא אומרת שהכל בסדר ואני בטוח שלא, וכשאני עוצר הכל ואומר לה שאני יודע שמשהו מפריע לה ושתספר לי אז היא מסתגרת. לא ידעתי מה לעשות, זה גם פגע בי כגבר כיוון שעד אז לא היו לי שום בעיות בתחום, מה שנקרא בשפת העם: בנות "זרמו" איתי. ופתאום דווקא היא שאהבתי אותה והיא אותי. והיא שהיה לה חבר 3 שנים שאני יודע שהתעלל בה מבחינות מסויימות, (היא טוענת שלא פיסית אבל אני כבר לא יודע), אמרה לי בכנות כבר אחרי 3 חודשים שהקשר שלנו בערך 20 רמות מעל ושהיא ממש מרגישה קרובה אליי ואוהבת אותי פי עשרות מונים ולא רואה איך היא יכולה לחיות בלעדיי.

המצחיק הוא שכמה שהיא הרגישה יותר נוח בקשר ככה אני יותר סבלתי, ולמרות שאני יודע שהיא התאמצה להפתח ולהשתנות, אני לא נתתי לה, הייתי בטוח שהיא לא אוהבת אותי באמת, ועושה רק מה שנוח לה, ולא נותנת מעצמה מספיק, ואם היא תתן היא תראה שבאמת יהיה לה נעים ולא צריכה לקחת כל דבר קשה. וכל הקטע הזה הכניס אותי לסוג של דיכאון שגרם להמון ריבים ופרידות שלי ממנה. בסופו של דבר היינו חוזרים אחד לשניה לאחר תחנוניה. אבל כל פעם הסיפור התחיל מחדש והיא הייתה אומרת לי שהיא כבר יותר לחוצה ממני מאשר מעצמה כי כל פעם שהיא מרגישה מוזר היא גם מרגישה לא נוח בשבילה וגם רע בשבילי כי היא יודעת שהיא פוגעת בי.

בשלב מסויים התחלתי לחשוב שהפתרון זה להיות רע אליה כמו חבר שלה לשעבר כי אולי ככה היא תפתח וזה בתת מודע שלה והיא לא שולטת בזה. אבל מהר מאד ירדתי מהרעיון כי אני לא בנאדם כזה וזה גרם לי אפילו להרגיש יותר רע. בהפסקות בינינו הייתי עם בנות אחרות מה שנתן לי לשמור על שפיות ורק שתדעי שהסיפור הזה נמשך עד עצם היום הזה...

מצטער על כל החפירה הארוכה אבל רציתי לדעת אם אפשר להעלות פוסט בשבילנו הגברים, משהו שיעזור לנו להבין אם בנות הזוג שלנו עברו טראומה בעברן, ואיך ניתן לעזור להן בצורה הכי טובה. אל תגידי דברים כמו לשאול ברגע הנכון, כי באמת שאני בנאדם שיוצא לו לדבר שיחות אל עומקה של הנשמה, וממש קשה למצוא סיטואציה לשאול את זה ולקבל תשובה אמיתית. ואחרי שאנחנו יודעים או לפחות חושדים, מה אפשר לעשות כדי לעזור. ואל תגידי לי להבין, כי אם זה תקופה ארוכה ואתה לא בטוח, זה קשה כי הספקות מתחילים לכרסם בך.

באהבה

אבישי

קודם כל - כבוד!!!!11 על הרגישות, אבישי  

ולענייננו, אני באמת לא יודעת לענות לך או אם יש בכלל תשובה "נכונה". מהסקרים הלא מחייבים שאני מקיימת לעיתים בקרב חבריי הגברים, למדתי שגם הם נתקלו בהמון סיפורים וחצאי סיפורים של בנות זוגן. אני חושבת שאם אתה רוצה תשובה כנה, אז אי אפשר ממש לשאול שאלה כזאת. חשיפת הפגיעה בפני אדם נוסף היא עניין אישי לגמרי, בעיקר עניין של רצון. לא כולן רוצות. עדיף להניח לבת זוגך לפתוח בפניך את הנושא, אם הוא בכלל קיים, ובעיקר - אם היא רוצה. בכל מקרה, רתיעה מיחסי מין אינה בהכרח קשורה לעבר טראומטי.  

באתר מקום מצאתי כמה מאמרים רלוונטים, במדור עבור אלו שעוזרים:

מה היינו רוצים שתדעו עלינו

עבור בני זוג, חברים וקרובים בטווח הקצר

אתן ואתם מוזמנים לייעץ לאבישי ולשאר הגברים והנשים שעלולים להתמודד עם עם בן או בת זוג פוסטראומטיים (ניסוח נוראי, העברית סקסיסטית) או אפילו רק עם השאלה המנקרת הזאת.

המייל לסיפורים (לא לשכוח ניק):

[email protected]