ישראלית העלתה שלושה סיפורים. הראשון - בנים דוחים שניסו לנצל את שיכרותה. השני - נהג שאסף אותה כטרמפיסטית אונן בפניה. השלישי - סטודנט מהאקדמיה חשף את עצמו בפניה. משטרה? לא.
מקרה מספר 1
גיל 15, יצאתי עם חברה לשתות בפאב. לפני שהלכנו לפאב, עברנו בבניין של תנועת הנוער שחברה שלי השתייכה אליה – אני הייתי נגד תנועות נוער. פגשנו שם כמה בנים לפני גיוס, שבעייני היו די דוחים וכל הזמן רק רציתי לעוף משם. הם אמרו שנבוא לאיזה מקום אחר כך - ליד איזה גן אירועים, מעין שדה נטוש במרחק של כ- 10 דקות הליכה מהעיר.
שתיתי טקילה ובירה, וחברה שלי שכנעה אותי ללכת אתה לשדה ההוא להגיד להם שלום, אחרת היא תלך לבד או משהו. הלכתי איתה. היתה להם שם מדורה ועוד אלכוהול. שתיתי וודקה ועוד טקילה. בשלב מסוים נשכבתי על הגב. הייתה לי סחרחורת ממש רצינית ופחדתי שאני אפול. באו שני בנים שקודם נראו לי דוחים ונשכבו לידי ושאלו אותי כמה שתיתי. אני מלמלתי משהו, והם צחקו. אחד מהם התחיל לגעת בי, לנשק אותי, להכניס ידיים מתחת לחולצה שלי. הסתובבתי הצידה בקושי, שם היה השני, שהסביר לי שחבר שלו עוד מעט בן 18 והולך להתגייס, והוא עדיין בתול, ואני לא יכולה לתת לו להישאר בתול. השני סובב אותי אליו והמשיך את מה שהוא עשה קודם.
אני זוכרת שחשבתי לעצמי, את חייבת לקום, לקום עכשיו, ותוך כדי זה חשבתי על חברה שלי שאני לא יכולה להשאיר אותה לבד. תוך כדי המחשבות, ובמאמץ שקשה לי לתאר, קמתי בבת אחת והתחלתי לרוץ משם, לכיוון העיר.
חברה שלי צעקה אחרי, "היי לאן את הולכת? חכי לי!" לא חיכיתי לה. היא רצה והדביקה אותי. חזרנו לעיר בלי לדבר. היא ישנה אצלי. לא דיברנו על זה.
אני, שלא כמו כמה סיפורים ששמעתי פה, לא הרגשתי גועל מהגוף שלי. הרגשתי כעס. זעם. במשך כמה חודשים לא יכולתי להסתכל לבנים בעיניים, וכל יום בדרך מבית ספר, חיכיתי, קיוויתי, שאני אראה אחד מהם, כדי שאני אוכל להרביץ לו. דמיינתי איך אני אכניס לו אגרוף לפרצוף. איך אני אראה אותו בוכה ומושפל.
לא ראיתי אף אחד מהם יותר, ואני אפילו לא זוכרת איך הם נראים.
מקרה מספר 2
גיל 17. זה מקרה פחות גרוע. תפסתי טרמפ למקום העבודה של - גן אירועים אחר, שלא היו לשם אוטובוסים, והעובדים נדרשו לדאוג לעצמם לדרך הגעה, שהייתה בעיקר לתפוס טרמפים. (בחתונה שלי – לא יהיו מלצרים). הייתי עולה עם כל אחד, כיוון שלא היו הרבה מכוניות, והייתי צריכה להגיע בזמן. כשהגענו לשער של הגן, הוא לקח ימינה לשדה, עצר כ-20 מטר מהכביש, והתחיל לעשות ביד. זו הייתה הפעם הראשונה שראיתי זין. פתחתי את הדלת וברחתי.
מקרה מספר 3
גיל 22. הייתי בדרך למוסד האקדמי בו למדתי לתואר ראשון, בסביבות 14:00, יום קיצי ונעים, אני לבשתי ג'ינס וגופיה. בכניסה למוסד, נופף לי לשלום רוכב טוסטוס עם קסדה. חשבתי שזה מישהו מהלימודים, עצרתי וחיכיתי והוא התקרב אלי עם הטוסטוס. חייכתי וחיכיתי שהוא יוריד את הקסדה, אבל הוא אמר לי "מה את אומרת על איזו מציצה?" והפנה אלי את הזין שלו מתוך הבוקסר הפתוח שלו. הסתכלתי אליו בטפשות ולא הבנתי כל כך מה הולך. פשוט לא נקלט אצלי שזה קורה לאור יום בשער של המקום שבו אני לומדת. לקחתי צעד אחורה. הוא הסתובב ונסע לאיטו במורד הרחוב. כשהוא יצא מטווח הראיה שלי התעוררתי. "הוא היה לידי!! הוא ישב על האופנוע ! הייתי יכולה לדחוף אותו והוא היה נופל! ולא היה לו מה לעשות! הייתי בועטת בו ומעיפה לו את הקסדה וקוראת למשטרה!!"
משטרה. התקשרתי. אחרי שסיימתי להסביר איפה אני ומה קרה, ואחרי שהיא סיימה לצחוק לי באוזן, היא אמרה בלי צחוקים בכלל: "מה את רוצה שאני אעשה". לא יודעת, יש גם ילדות שמסתובבות ברחוב, זה לא חוקי נכון? "שתיקה" לכי להזדיין!.
חזרתי לדירה במעונות וכל השותפות היו בסלון, סיפרתי להן מה קרה והתחלתי לבכות. אחת חיבקה אותי והשתיקה את השאר שהתחילו לצחוק.
התקשרתי לחבר שלי שאמר שאין מה לצפות מהמשטרה לעשות וכיוון שהבן אדם הגיע מכיוון השער, סביר להניח שזה מישהו מהלימודים.
חשדתי בכולם. איכס.
אחר כך פשוט שכחתי מזה.
עד הפעם הבאה...
[email protected]