הבלוגרית סיון מתארת בחינניות כמה אירועים מעברה הלא גדול. זה ארוך, תשקיעות
כמו ההקדמה של רבות כאן: דברים קטנים. למען האמת אלה אפילו לא דברים שהשפיעו עליי... רק באותו רגע. סיפורים נחמדים.
1.
כשהייתי בת 6 וגרתי בירושלים, הלכתי לחברה שלי מהכיתה שגרה די קרוב אלי. שכונה לא יותר מידי מסוכנת, קרבת מקום, אנשים מסתובבים. מה כבר יכול לקרות? ברחוב שלה, שהיה די ארוך, איש אחד עוצר אותי ברחוב. מבוגר, כיפה, קצת דפקט אם תשאלו אותי.
אני אשתין עלייך.
WTF!?!?
מה?
אני אשתין עלייך.
אני הייתי כל כך תמימה... לא הבנתי.
לא חשבתי על לברוח, לא היה נראה לי שצריך.
סך הכל איש מוזר...
סתם לא, אל תפחדי ממני, אני איש נחמד.
מזה... קושקוש!
הסתבר לי לא מזמן שאמא שלי פנתה למשטרה, לא שהם עשו משהו.
2.
א. יום הולדת האחרונה שלי לבינתים, גיל 16. תחילת שנה.
הלכתי אחרי בית ספר לבנימינה, לבקר חברים שלי שסיימו לימודים כבר.
מסיימת איתם, מנסה לתפוס מונית הביתה. מונית אכן עוצרת... מורידה מישהו, ונוסעת. מה זה כבר ילדה עם בלון?
אני מתקשרת להורים שיבואו לאסוף אותי, ומתקדמת לעבר נקודת המפגש איתם.
עוצר לידי ג'יפ שחור.
צריכה טרמפ?
גוש שומן, שמן, מכוער, שיער דליל... מזכיר קצת את האיש מרשמלו הזה, על המשאיות של הצמיגים... רק מכוער יותר.
לא תודה.
אני ממשיכה ללכת... עוברת מכונית חונה שמפרידה ביני (אני הולכת בצידי הכביש) ובינו (נוסע... על הכביש מן הסתם).
הוא עובר את המכונית ועוצר לידי שוב.
אל תפחדי, בואי, אני אסיע אותך על הבית.
לא תודה, אבא שלי עוד שניה מגיע לאסוף אותי.
בטוחה?
לך מפה!
כן.
הוא נוסע, ואני מסננת אינספור קללות.
ב. בחופש פסח האחרון, אני יוצאת מהבית והולכת עד למושבה ברגל.
הייתי בדרך למסיבה, אז הייתי לבושה דיי יפה, אבל לא משו חושפני יותר מידי.
פתאום, בעודי בעלייה הגדולה שמפרידה את הגבעה שלי מהמושבה, מאט לידי ג'יפ שחור.
ואותו גוש בפנים. (דוחה אחד.)
הוא מצביע לי למעלה, עם חיוך זדוני.
רוצה טרמפ?
אני לגמרי בשוק "אההה! זה הדבר הזה מהיומולדת שלי!!"
ממש לא!
בואי.
עושה תנועה של בואי עם היד השמנה ומיוזעת שלו...
מחייך את החיוך הכי דוחה שבעולם.
אפילו לא מסתיר את הכוונות שלו.
לא.
ממשיך לסוע לאט... ולהגיד עוד איזה משהו.
אני מתעלמת וממשיכה ללכת.
והוא נוסע.
זה היה מגעיל.
3.
אני וחברה יושבות במושבה... מחפשות מה לעשות.
פתאום קבוצה של 5 או 6 ערסים מתלמדים באה לכיוונינו.
היו איזה שניים גדולים (שמנים) ועוד כמה מקלונים קטנים.
הם היו נורא אדיבים, הציעו לנו זין.
אחד השמנים:
רוצות זין?
לא תודה.
למה לא?
כבר יש לנו, אבל תודה רבה.
הוא ממשיך להתעקש.
ואז אחד היותר קטנים אמר לו שלא ככה מדברים עם בנות.
ואז אותו אחד (קטן) או אחד (קטן) אחר, מתיישב לידי. מניח את היד על הכתף שלי. ושואל:
בת כמה את?
16.
וואי, כמוני.
לא יותר בכיוון של 13???
לא לא, 16. אז תגידי... כמה אחוזי יופי היית נותנת לי...
קודם כל תוריד ת'יד. ומה????
מוריד ועושה פרצוף של "אפשר לחשוב מה עשיתי".
נו, מתוך 100%, כמה אחוזים היית נותנת לי?
זה הקטע שבו כל מי שקורא את זה עונה לעצמו בראש: 2%. ואז אני מספרת שזה מה שאחד החברים שלו ענה.
בסופו של דבר השמן איבד סבלנות וניסה שוב, לראות אם כבר בא לנו זין.
נו... רוצות זין?
לא תודה, כבר יש לנו, אם נצטרך נתקשר אליכם!
בשלב מסויים חשבנו לעצמנו, שאמנם רק ערסים מתלמדים הם... אבל להישאר שם לא כדאי.
החלטנו לעשות את עצמנו "הולכות לפגוש אנשים"... וקמנו.
השמן השני, זה שלא היה מעורב בהצעת הזין... החליט שנכון יהיה לדחוף את היד שלו לתוך התיק שלה, והוציא את הארנק שלה. והיא המשיכה ללכת.
וואי כמה כסף!
אמממ!!! בא לך להחזיר את זה?!?!
וחטפתי לו את הארנק מהיד.
עכשיו..
שלא תחשבו כאן שאני איזה גיבורה.
יש לי פה גדול, אבל אני קופאת במצבים אמיתיים. הערסים האלה היו רק מתחילים.
אם הם היו קצת יותר גדולים, הם בקלות היו מעיפים אותי, אונסים אותי, הורגים אותי, אונסים אותי שוב... ואתה, מי יודע?
4.
כשהיה לי חבר, הקשר שלנו היה דפוק. הוא התבסס רק על דברים מיניים.
פעם הוא היה אצלי, וכל מה שהוא עשה זה לישון.
ולא ממש רציתי להתמזמז... והוא אמר שהוא ילך... כי הוא רוצה לאכול מק'דונלדס... והוא רוצה להיפגש עם חבר שלו.
שאלתי אותו אם ככה זה עובד? לא בא לי להתמזמז אז הוא הולך?
והוא אמר שזה לא ככה, אבל הוא רעב ורוצה להיפגש עם החבר ואם אין משהו מעניין לעשות אז הוא ילך.
וכן התחלנו להתמזמז, וסיימתי יורדת לו.
הטרדה מינית זאת לא.
ואם מישהי פה מעיזה להגיד לי שהוא ככה וככה... היא חוטפת את הגנים של העורך דין שיש בי...
הוא היה מאוד זבל, אבל האשמה כולה עלי.
איך בחורה יכולה להרשות לעצמה להיות מטומטמת כל כך?
בחורות שקוראות את זה ונמצאות עכשיו במצב שבו הייתי, תתביישו לכן ותפסיקו את זה מייד.
נזכרתי בזה פתאום ולא ידעתי מה לעשות. זה יותר טראומטי בשבילי מהשאר. (לא שזה משפיע עליי. אבל השאר סתם זיכרונות שדי מצחיקים אותי, וזה מגעיל).
כשבחור ככה איתך, תדעי שכמה שעכשיו יש לך רגשות אליו, הוא לא מתאים להיות חבר, ותעיפי אותו לעזאזל. זה לא אשמתי שהוא זבל, אבל זה אשמתי שנתתי לו מה שהוא רוצה.
מעבר לזה, רק מבטים ברחוב, שמחלקם אני נהנית מאוד, וחלקם דוחים אותי נורא.
אני בכלל חושבת שהרבה מההטרדות המיניות שבחורות עוברות, לא היו נחשבות לדעתן הטרדות אם זה היה בחור שמוצא חן בעיניהן. (ואני מתכוונת רק למבטים ומשפטי התחלות של בחורים, וממש לא לנגיעות ואונסים וכאלה).
ורק מבטים או תגובות מאנשים בתוך מכוניות.
לא זכור לי מעולם שמישהו נגע בי במקומות אינטימיים סתם ככה ברחוב.
אני קוראת את הבלוג הזה ואני מתחילה ללכת ברחוב, אוחזת את האיברים המוצנעים בגוף שלי כשאני ליד אנשים.
ורק הערות קטנות של ערסוני צעצוע.
לא זכור לי שום דבר נוסף.
תודה סיון (לינק לבלוגה), אסרטיביות ותפישת עולם משובחת 
תוספת: רונית התפלאה על פרסום מראהו של בעל הג'יפ בניגוד למדיניות הצנזורה כלפי מוצא, מגזר וכו' (קראו את תגובתה המלאה בפוסט הזה). מעבירה לכן ולכם את הכדור: האם תיאור פיזי מפיה של מספרת (יש לה כאן אישו רגשי) שווה בגזענותו לפרטי מוצא אחרים? האם מטריד רזה וסקסי (סתם, דוגמא) היה נתפש פחות "גזעני"? ואם כן - למה בדיוק? דעתי אינה מגובשת, אנא הביעו את דעתכן ודעתכם בנוגע לגבולות הבלוג. תודה.
[email protected]
בבלוג זה
בכל הבלוגים
