לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 

mybody

לא היה לך נעים לאמר "לא"? הוטרדת או הותקפת מינית ולא התלוננת? התלוננת והעולם המשיך כאילו כלום??? אל תשמרי בלב! ספרי לי ואני אספר לכולם. בלי שמות, בלי פרטים מזהים, רק ה"אירועים". כל מקרה לגופה (*הפניה לנשים מטעמי נוחות אך מכוונת לכל סוגי המינים)

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יוני 2006    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
252627282930 

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

6/2006

תפסיקו לרחם עלינו ותפסיקו להשתיק אותנו!


הצקות, הטרדות ותקיפות על רקע סקסיסטי הן התופעות הכי שכיחות שיש. אילו מעשים כאלו היו מתרחשים על רקע יומיומי כנגד יהודים בפריז או כנגד ערבים בתל אביב - כבר מזמן כולנו היינו מרימים קול צעקה עזה. כשמשווים הטרדות על רקע מיני להטרדות על רקע גזעני - זה נשמע יותר טוב, נכון? קל יותר להזדעזע ולנקוט בפעולה. ובכל זאת, עדיין נשמעות כאן לעיתים תגובות בנוסח "תפסיקו להתבכיין, אתן עושות שרות רע לנשים". 

 

הבלוג הזה לא מחדש דבר, למעט החשיפה שהוא מאפשר למציאות היומיומית, הבנאלית, "הנורמטיבית" הזאת. הבלוג לא היה מתקיים אלמלא כל כך הרבה נשים וגברים נחשפו להטרדה כלשהי במהלך חייהם, הרבה יותר ממה שמעידים הנתונים "הסטטיסטיים". רוב הסיפורים שעלו כאן מעולם לא דווחו לאף מוסד, אחרים דווחו רק לחברים קרובים או משפחה. רבים מהסיפורים - לא דווחו מעולם לאף אחד. זאת מציאות סטנדרטית, שגרתית ונורמטיבית שכמעט כל אדם, במיוחד נשים - נחשפו אליה. המציאות הזאת מוצגת כאן במבט גאה, חף מבושה. הבלוג הזה לא מציג שום דבר חדש, אבל הוא הופך את הבעיה מעניין "אישי" לעניין ציבורי. 

 

לא כל הטרדה דורשת פניה למשטרה, לא כל הצקה יוצרת טראומה. גם לא כל אונס יוצר טראומה, אגב. רובנו ממשיכות בחיינו כרגיל לאחר שגבר פולט "יו, איזה ציצים". אבל ההתנהגות המקובלת הזאת לא צריכה להיות מובנת מאליו כי "אין מה לעשות", ההתנהגות הזאת לא חייבת להיות הנורמה. לא בכמות ולא בתדירות שבה היא מתרחשת. אחרי 1000 פעמים – זה גם מפסיק להצחיק (אין לך חוש הומור וגו'), זה סתם מטרד על רקע מיני.

 

הבלוג עושה שרות רע לנשים? תופעת ההטרדות המיניות אינה מגדרית. נכון שרובן המכריע של המותקפים הן מותקפות, אבל התופעה עצמה אינה ייחודית לנשים. גברים ישראלים ששהו בברזיל דיווחו על אותן תחושות מעיקות לאחר שנחשפו להטרדות מצד הברזילאיות שלא התביישו לצבוט אותם באחוריהם. זה לא טראומטי, אבל זה עושה משהו - לגברים ולנשים כאחד. לו היה שוויון חברתי בין גברים לנשים, סביר שהיינו שומעים יותר על גברים שהוטרדו במקומות העבודה, ברחוב, באוטובוס. זה מעצבן, אבל זה לא אומר שהמוטרד הוא קורבן מסכן שזקוק לרחמים.

 

סביר שקשה לחלק מהקוראים להתמודד עם המציאות שעולה מהבלוג הזה, מדהים לדמיין שזה קורה כמעט לכל אחת, הרבה יותר מהנתונים הסטטיסטים ה"רשמיים", לא? אז זהו, שלא. מה שמדהים זה לשמוע פעם אחר פעם כיצד החברה ה"נורמטיבית" שמסביב, שלעיתים אף עדה להטרדה, ממשיכה לנקוט ב"שתיקה נייטרלית", שרק מעודדת את המתקיפים. כן, גם לחברה ה"הוגנת" יש אחריות לקיומן של ההטרדות, אנחנו נתקלות באטימות המעצבנת הזאת כל פעם מחדש. נשים חזקות ואסרטיביות שצורחות על המטריד התורן באוטובוס מדווחות על מבטי התוכחה שיתר הנוסעים כיוונו דווקא כלפיהן.

 

החוק לא יכול ולא אמור לפתור את ההטרדות ה"קלות" והאמירות הגזעניות כלפי נשים, משום שרוב האירועים הם חלק מנורמה שהשתרשה כאן לפני אלפי שנים, שריד לתרבויות שבהן נשים לא הורשו לצאת מהבית או לעבוד או להיות מוגדרות כ"יישות" נפרדת בעלת רצונות וצרכים. זה לא משהו שהחוק יכול לפתור, מה גם שבבסיסו מונחת השאיפה לשוויון. אין אפליית נשים ממסדית בישראל. הבעיה היא שהשוויון הזה לא נאכף חברתית ונורמטיבית.

 

לחץ ציבורי על המטרידים והתוקפים יכול להפוך את המשוואה ולגרום להם לחשוב פעמיים לפני שהם שולחים את היד או פותחים את הפה. לחץ חברתי יהפוך את כל הנורמות הללו להרבה פחות מקובלות חברתית. מטרידי האוטובוס יחשבו פעמיים לפני שהם מנצלים את הצפיפות לטובתם. לחץ ציבורי יגרום לכך שכשהבחורה פותחת עליו את הפה - הוא יחוש אשמה ובושה. לחץ ציבורי יגרום לכמה נערות לא לסתום את הפה כשזה קורה כי הן יודעות שיש להן גיבוי חברתי מלא לעשות משהו. 

 

הבלוג עושה שרות רע לנשים? הבלוג??? הרי אף אחד לא מדבר בצורה קבועה על ההטרדות היומיומיות הללו, אנחנו נחשפים לזה רק בבלוגים. התקשורת מדווחת רק על מקרי אונס, החוק עוסק רק בהגדרות של הטרדה או תקיפה. אבל על הנורמות החברתיות אף אחד לא מדווח, זה לא מספיק "מזעזע". גם אותנו, אגב, זה לא מזעזע. זה רק מציק ומטריד. אבל אם נשתוק - אף אחד לא יידע שזאת המציאות הרווחת, ואף אחד לא יוכל לגבות אותנו. הבלוג הזה לא מנציח בכיינות, קורבנות או רחמים, וממש לא עוסק רק בנשים. הבלוג הזה רק מתאר את המציאות כפי שאנחנו חווים אותה. אף אחד לא יוכל להבין שככה זה עד שלא נפתח את הפה ונדבר.

 

וזה מה שכל כך מרגיז בתגובות המשתיקות הללו שנאמרות במסווה של "ביקורת". הנטיה לראות בחוסר שתיקתנו "התבכיינות" היא דיעה קדומה ורווחת. כשאנחנו לא מספרות - אנחנו מסכנות, וכשאנחנו כן מספרות - החברה מרגישה צורך לרחם. אין צורך, לא סיפרנו כאן שום דבר חריג מדי, למעט המקרים החריגים מאד. אם צריך לרחם על מישהו, הרי שזה על אותם גברים שנאלצים לכפות את עצמם על אשה כדי להשיג זיון, או אלו שנוקטים במניפולציות על ילדים כדי לנצל אותם. הקריאה שצריכה לצאת מהבלוג הזה היא שהם צריכים להתבייש – לא אנחנו! אבל מוטלת עלינו האחריות להעלות את הנושא הזה לסדר היום, כדי לשנות את הנורמות המקובלות האלו. וכדי שהבעיה "שלנו" תהפוך לעניין ציבורי – אנחנו חייבות וחייבים לדווח על זה.

 


 

אל תקשיבו רק לי, בדיוק באותו נושא כתבה גם ג'לי תות:

 

משום מה יש הרבה אנשים שכותבים בתגובות שהבלוג עושה שירות רע לנשים, כי הוא "נוטע" טראומה במוחן של נשים שלא באמת נפגעו ממה שקרה, וגם כי הוא מנציח את תחושת הקורבנות. אותם אנשים לא מבינים שהבלוג בא לתאר מציאות, ולא רק לזעזע עם סיפורי אונס מצמררים.

 

אני פרסמתי בינתיים "רק" שני סיפורים, לצערי שניים מתוך רבים שאולי אפרסם בעתיד. בשני הסיפורים שפירסמתי בכלל לא נגעו בי. הוטרדתי במקום העבודה ועל ידי גבר זר ברחוב, וההטרדה היתה מילולית בלבד. נכון, ההטרדה במקום העבודה השפיעה עלי בצורה קשה, אבל זו היתה השפעה זמנית ועכשיו אני בסדר גמור. אין לי טראומה, אני לא מתעוררת בלילות שטופת זיעה קרה ולא נפגעה אצלי היכולת ליצור קשר (נפשי או פיזי) עם גברים. אז מה??? אז זה אומר שלא אכפת לי לחוות את זה שוב? ממש, אבל ממש לא. לא צריך פגיעה נפשית לטווח ארוך כדי להבין שהמעשים האלה הם נלוזים ושצריך לשים להם סוף. כן, גם לגבר שעובר לידך ברחוב ו"בסך הכל" מעיר משהו על השדיים שלך (קרה לי שוב אתמול בערב, דרך אגב). זה נמאס וזה לא מקובל, ואנחנו בהחלט לא נשתוק. הבלוג הזה לא גרם לי לחשוב שאני בטראומה. הוא רק גרם לי להבין עד כמה התופעה הזאת רווחת ועד כמה היא חייבת להעלם.

 

לא לשכוח ניקים:

[email protected]

נכתב על ידי , 8/6/2006 16:43   בקטגוריות מילים כדרבנות  
40 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של mybody ב-9/6/2006 14:56



כינוי: 

מין: נקבה




479,525
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , אקטואליה ופוליטיקה , פילוסופיית חיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לmybody אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על mybody ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)