לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 

mybody

לא היה לך נעים לאמר "לא"? הוטרדת או הותקפת מינית ולא התלוננת? התלוננת והעולם המשיך כאילו כלום??? אל תשמרי בלב! ספרי לי ואני אספר לכולם. בלי שמות, בלי פרטים מזהים, רק ה"אירועים". כל מקרה לגופה (*הפניה לנשים מטעמי נוחות אך מכוונת לכל סוגי המינים)

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יוני 2006    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
252627282930 

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

6/2006

לא יודע, זה לא הזיז לי הרבה


אלמוני ללא שם העלה לפוסט הזה את סיפורו. בגיל 10 עבר אונס על ידי גבר זר, אבל לשמחתו זה לא השאיר בו טראומה.

 

סיפרתי שנאנסתי רק לבנאדם אחד בחיים (בחורה שגם היא נאנסה) ואת הסיפור עצמו לא סיפרתי לאף אחד. אישית שכחתי ממנו, לא כי ניסיתי להשכיח טראומות ולא כלום. לא יודע, זה פשוט לא הזיז לי הרבה. הסיבה כמובן שלא סיפרתי על כך היא שזה מביך להגיד שזיינו אותך בתחת כשהיית בן 10. אנשים אכזרים לא מבינים לפעמים (הבתולים האנליים שלי. אני סטרייט אבל ממש לא הומופוב, פשוט ציינתי עובדה).

 

זה קרה כשהייתי בן 10 או פחות, כששיחקתי בחוץ בעיר שלי, במין מבנה מקלט שדומה למגלשה, עליו אהבתי לטפס ולגלוש. ניגש אליי בחור ממש נחמד צעיר קרח (זה כל מה שאני זוכר ממנו) והתחיל לשאול אותי שאלות כמו איפה המכולת הקרובה וכו'. עניתי לו חופשי, הוא היה ממש סימפטי בעיני. הוא התחיל לספר לי על גן שעשועים לא רחוק, ומגלשות מים.

 

הלכתי אחריו, הוא הזכיר את החלילן מהמלין, הוא היה ממש נחמד. מוזר, יש לי תכונה מעצבנת שאולי גם תרמה למה שקרה. נכון שהייתי ילד תמים וכו', אבל הכרתי את המקום וידעתי שאין שם כלום, המוח שלי פשוט עובד ככה – לפעמים אני משכנע את עצמי שמשהו נכון גם כשהוא נוגד את ההגיון (יוצר הרבה פאדיחות :) ).

 

הלכתי אחריו לתוך בניין נטוש שהיה בתהליכי בנייה ונכנסנו פנימה. הוא סגר את הדלת ותפס אותי, סתם לי את הפה עם היד והזהיר אותי שאהיה בשקט ולא אעשה בעיות. הוא אמר שיש לו סכין אך הוא לא רוצה להשתמש בה ואם הכל יהיה בסדר אז הוא ישחרר אותי ואין לי מה לדאוג.

 

פחדתי קצת זה ברור, לא ממש קלטתי גם מה הוא רוצה לעשות ומה הוא עושה (כשעשה את זממו...). ואז, כשסיים הוא שיחרר אותי. ברחתי מיד. כשהגעתי הביתה היינו צריכים ללכת לרופא (בעניין אחר, ההורים שלי לא יודעים כלום). די פחדתי, בטיפשותי, שהרופא יגלה וכאלה.

 

אחרי זה כבר שכחתי, לא יודע למה אבל זה לא הזיז לי הרבה. לא היו טראומות ולא כלום, שום דבר לא השתנה בי פתאום, נשארתי כמו שאני. אף אחד לא חשד אפילו שמשהו מוזר קרה כי פשוט לא ראו עליי, ועם הזמן שכחתי, לא היו לי שום חלומות ושום תופעות לוואי. מוזר.

 

אני יכול לנסות ולהמליץ: אל תקחו את זה קשה מדי, חבל להרוס לעצמכם את החיים יותר ממה שנהרס. מכיוון שרובכן נשים אני מניח שיש לכן הרגשת חוסר אונים והכל. אבל לא רק אתן חסרות אונים, אף אחד לא חסין מתקיפה או מוות ואפילו מאונס. גם אם אדם שרירי וגדול ילך ברחוב ועשרים אנשים יקפצו עליו הוא לא יוכל לעשות כלום.

תהיו חזקות וחזקים.

 

אז זהו, שלא תמיד יש טראומה. פעמים רבות זה נלווה לתקיפה מינית, זה לא חלק אינטגרלי ממנה. איזה מזל. 

 

לא לשכוח ניקים:

[email protected]

נכתב על ידי , 8/6/2006 18:58   בקטגוריות ברחוב, אדם זר, הכל קרה, ילדות נשכחת  
10 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של חרמו ב-16/6/2007 13:47



כינוי: 

מין: נקבה




479,525
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , אקטואליה ופוליטיקה , פילוסופיית חיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לmybody אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על mybody ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)