הבלוגרית נמנמ=\ : לצערי הרב יש לי הרבה סיפורים. נכון, הם קטנים ואולי לא משמעותיים אבל הם כן השפיעו עלי והם כן גרמו לי לא ממש לבטוח באנשים ובגברים בפרט...
כיתה א' או ב'
ילד מהכיתה לוקח אותי ועוד כמה בנות לצד, נשכב על אחת ומתחיל לזוז ואומר שזה מה שהוא יעשה לנו כשנהיה גדולות. תמימות, לא ממש הבנו את העניין אבל זה המשיך והמשיך עד שבסוף ההורים גילו. הוא עזב את הבצפר אחרי חודש בערך...
מקרה שני - בגן או משהו כזה
אחד הילידם משכיב אותי בפינת רופא חולה ומוריד לי את המכנסיים, הוא מנסה יותר והגננת תופסת אותו. כיום הוא במוסד לעבריינם צעירים על אונס...
כיתה ד' בערך
אני וחברה יורדות לגינה מול הבית. פתאום חבורת ילדים מקיפה אותי ומתחילה לבעוט בי (בנים גדולים כיתה ז' או ח') הם אומרים שאם אספר הם ידקרו אותי ואחד מהן עושה תנועה של היד כאילו הוא פותח אלי אולר (מכווץ ומוריד את הבהן). מהפחד והלחץ התעלפתי. כשקמתי, חברה שלי הייתה לידי עם אמא שלה. הילדים ברחו...
כיתה ט'
ילד שהועף מבית הספר על ניצול מיני של חברה שלי מתיישב לידי ומתחיל לשלוח לי ידיים מתחת לחולצה. אני מעיפה אותי ממני והוא ממשיך. במזל ידיד שלי עבר משם ועזר לי לברוח.
כיתה י''א
ילד מהכיתה שלי יושב לידי ואני מרגישה את היד שלו על הרגל שלי. בהתחלה לא הגבתי כי הרי הוא הבדרן של הכיתה, זה שכולם אוהבים. חשבתי שזה סתם או משהו כזה. הוא התחיל להעלות את היד ואמרתי לו די. הוא הפסיק, אבל אחרי מספר דקות המשיך. למזלי השיעור הסתיים. רצתי החוצה מבולבלת למדי. אני חייבת להגיד שלא חשבתי על זה כמשהו רע, בהתחלה חשבתי שהוא סתם מסה להתחיל איתי בדרך מוזרה. לצערי טעיתי והמקרה חזר על עצמו כמה פעמים ובכל פעם אמרתי לו די. ואז הוא היה מתחיל לקלל אותו ולהשפיל אותי ליד כל הכיתה, לא בקטע של מי יגע בך או משהו כזה, אבל היה יורד עלי בכל מיני דרכים. מאז כל פעם שישבנו יחד תמיד ישבתי עם הרגליים בהצלבה.
יום אחד הוא שאל אותי "למה את יושבת ככה? מה, את מפחדת ממני?" לא עניתי לו ורק נתתי לו את המבט הכי מזלזל שהיה לי באותו הרגע והפניתי לו את הגב. אני באמת ובתמים שונאת אותו ושונאת את עצמי.
זה אולי המקרה הכי פחות גרוע אבל הוא זה שאני הכי זוכרת. אני בכיתה י''ב עכשיו ומאז לא זכור לי מקרה מיוחד, אבל גם הקטנים האלה שעירערו אותי כל כך קיימים, וזה מזעזע לדעתי שכבר מגיל כול כך צעיר נחשפתי לכל כך הרבה חרא. מטריד אותי שכבר מגיל צעיר אפשר היה לדעת אצל רובם לאן הם יגיעו. חייבת להיות ענישה חמורה יותר בנושא, חייבים לעשות משהו. אני לא רוצה יותר להיות קורבן של אף אחד!!!
לכאן שולחים את הסיפורים (ולא לשכוח ניק):
[email protected]
בבלוג זה
בכל הבלוגים
