לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 

mybody

לא היה לך נעים לאמר "לא"? הוטרדת או הותקפת מינית ולא התלוננת? התלוננת והעולם המשיך כאילו כלום??? אל תשמרי בלב! ספרי לי ואני אספר לכולם. בלי שמות, בלי פרטים מזהים, רק ה"אירועים". כל מקרה לגופה (*הפניה לנשים מטעמי נוחות אך מכוונת לכל סוגי המינים)

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יוני 2006    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
252627282930 

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

6/2006

הייתי משותקת, ומעורפלת לחלוטין מעייפות


ayi שלחה שני סיפורים. בילדותה, גבר כבן 20 שלח ידיים לניצני חזה על חוף הים. בנערותה - נרדמה עם ידיד ותיק באותה המיטה, והוא לא הפסיק לגעת בה בשנתה. 

 

החוויה הראשונה שאני זוכרת אותה ויכולה לקטלג אותה בתור "הטרדה מינית" הייתה בגיל 10 בערך, כשאני וחברתי היינו בים עם המשפחות שלנו, והלכנו לנו לטייל רחוק מכולם על הסלעים. כידוע בערך בגיל הזה החזה מתחיל להתפתח, ולשתינו היה חזה קטנטן, וביקיני... כשהיינו כבר בדרך חזרה מהסלעים למשפחות, עבר מולנו בחור כבן 20, הביט בנו הולכות לכיוונו ואמר "איזה חזה, איזה... איזה...", ושלח יד ללטף לי את החזה. אני והחברה המשכנו ללכת מהר וחזרנו אל המשפחות. רק אחרי חצי שנה בערך דיברנו על זה שוב, ונזכרנו כמה שזה היה לא נעים. לא סיפרנו את זה לאף אחד, וגם לא לקחנו את זה כטראומה, למרות שכן הייתי נזכרת בזה לפעמים והייתה עוברת בי תחושה של גועל.

 

אני זוכרת שתמיד הייתי שומעת על בנות שעברו אונס אבל לא סיפרו, ותמיד אבא שלי היה אומר לי שאם חס וחלילה מישהו נוגע בי או קורה לי מקרה של הטרדה מינית, שאני אספר לו, גם אם אני חושבת שעשיתי משהו לא בסדר או שזה היה באשמתי. אף פעם לא הבנתי למה הוא כל כך מתעקש על זה ומזכיר את זה כל כך הרבה פעמים, ורק אחרי המקרה הזה, שכביכול נחשב מקרה קטן שלא קרה בו כמעט כלום, הבנתי למה הוא חזר על זה שוב ושוב, כי הפחד והשיתוק אחרי מקרים כאלה, הוא משהו שאי אפשר להבין אם לא חווים את זה. אני חושבת שכל הורה צריך לחזור על המשפט הזה בפני ילדיו..

 

המקרה השני קרה לפני כחודש. אני בת 16 וחצי ויש לי ידיד מאוד טוב שהיה החבר הראשון שלי (לפני כמעט 3 שנים...) מאז הקשר הזה היו לנו הרבה תקופות טובות יחד (בתור ידידים), וגם הרבה ריבים. אחרי שלא דיברנו חודשיים מסיבה כלשהי, היה מפגש של כמה חברים ליד הבית שלו וכמה ימים לפני זה התחלנו לדבר שוב, לכן החלטתי לבוא למפגש בשביל לראות אותו. היה מאוד נחמד ובאמת שהרגשתי ממש טוב ששוב פעם חזרנו להיות בקשר, זה הרי אדם שאני סומכת עליו ומכירה אותו הרבה שנים.

 

מאוחר בלילה הלכתי לישון אצלו, הייתי מאוד עייפה ולא כל כך קלטתי מה קורה סביבי. ישנו יחד באותה מיטה. כנראה אחרי שנרדמתי הוא התחיל ללטף לי את הפנים. התעוררתי מהמגע שלו ושאלתי אותו מה הוא עושה. הוא אמר שהוא מלטף אותי, זה הרגיש לי בסדר והיה לי קצת נעים ונרדמתי שוב.

 

אחרי כמה זמן התעוררתי שוב והרגשתי שהוא מלטף אותי גם באזור הצוואר, זה כבר קצת הפריע לי, בכל זאת ליטוף בצוואר יכול כבר להתפרש כמסר מיני. הפכתי את הראש לכיוון שני וכל הזמן ניסיתי שיפסיק ללטף אותי. עם הזמן המגע שלו נהיה יותר ויותר מיני, הוא ליטף לי את הבטן ואת הגב, מידי פעם העביר אצבע על קו התחתונים ופעם אחת מישש לי את החזה. כל הזמן הזה התפלתי מצד לצד, זזה ממנו והוא ממשיך ונצמד אליי. ממש הרגשתי כאילו אונסים אותי. מתישהו שאלתי אותו שוב, "מה אתה עושה?" לא היו לי מילים בפה והקול שלי נאלם. הוא שאל אותי מה אמרתי ואמרתי שכלום, משום מה לא יכלתי להגיד לו שיפסיק. הייתי משותקת, על סף בכי, וכל הזמן הזה הייתי מעורפלת לחלוטין מרוב העייפות, ככה שכל פעם התעוררתי שוב מהנגיעות שלו.

 

אחרי כמה שעות הגיע הבוקר והייתי מספיק רעננה בשביל לקום (הייתי ממש סחוטה...). יצאתי מהמיטה, ירדתי למטה והלכתי הביתה בלי להגיד מילה (באותו זמן הוא ישן). אני לא חושבת שאי פעם אסלח לו על זה. אני נמנעת מליצור איתו קשר. אני חושבת שהוא גם מבין שהוא עשה משהו שהוא לא היה צריך לעשות. אני קצת כועסת על עצמי שלא אמרתי לו שיפסיק או העפתי לו סטירה, אבל לא הייתי מסוגלת. אני מקווה שחס וחלילה אם יקרה לי מקרה דומה להבא אני אדע להפסיק אותו בזמן ולא לחכות לתחושת השיתוק הזאת.

 

כמובן שאני כבר לא סומכת על אותו בנאדם, ואיבדתי את האמון בו. לא תיארתי לעצמי שבנאדם שאני מכירה כל כך הרבה זמן ועברתי איתו כל כך הרבה דברים מסוגל לעשות לי כזה דבר. הוא מספיק חכם בשביל להבין שלא רציתי שייגע בי. לא נתתי לו שום סיבה להמשיך. אני מאוד כועסת עליו אבל עדיין אני קצת אוכלת ת'לב על זה כי אני יודעת שבכל מקרה כזה יש איזשהו אשמה גם מהצד השני.

 

לכאן - הסיפורים (לא לשכוח ניק):

[email protected]

נכתב על ידי , 12/6/2006 21:17   בקטגוריות אדם מוכר, בבית, בזמן שישנת/התמסטלת, בידידות, בים  
20 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של האחות. ב-13/12/2006 20:14



כינוי: 

מין: נקבה




479,523
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , אקטואליה ופוליטיקה , פילוסופיית חיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לmybody אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על mybody ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)