אשה אחת: סיפורים קטנים יש לי, כמו לכולן, אבל הייתי רוצה לספר רק סיפור אחד, אני חושבת שגם את הסיפור הזה יש המון נשים שמכירות, הן רק לא חושבות עליו בהקשר של ניצול.
גדלתי במשפחה אוהבת, אבל מאוד ביקורתית, ובשלב מסויים של חיי הרגשתי הרבה חוסר באהבה. ידעתי שאם הוריי יידעו איך חיי מתנהלים הם לא יאהבו אותם וחשבתי שפירושו של דבר הוא שהם אינם אוהבים אותי.
אני בחורה דתייה והיה לי חבר חילוני. כשנפרדנו עוד הייתי בתולה, למרות שעשינו דברים. אני זו שנפרדתי ממנו כי ידעתי שזה לא יילך (דתיה וחילוני), אבל למעשה נפרדתי ממנו כשחשבתי שיש לי סיכוי עם מישהו אחר, דתי. כשאותו מישהו, נקרא לו רון (שם בדוי), לא היה מעוניין חזרתי לחבר, ונפרדתי ממנו שוב כשהבנתי שאני לא אוהבת אותו וגם הוא לא מחזיר לי אהבה, לא מהסוג שאני מחפשת.
קצת אחר כך קיבלתי טלפון מרון שאמר שהוא מתחרט (זה היה חודשים אחרי שהוא לא היה מעוניין), שהוא חושב שהוא טעה כשהוא לא פיתח איתי את הקשר ושהוא מאוד מעוניין עכשיו, אז יצאתי איתו.
אחרי חודש בערך כבר הייתי מאוהבת מעל הגג, אבל אף אחד מאיתנו לא אמר את המילה "אהבה". דיברנו על כיף ביחד, הנאה, הבנת הראש ומה לא. למרות ששנינו היינו דתיים רוב הדברים שעשינו היו מיניים – התמזמזויות ואוננות הדדית (יש גם דתיים כאלה, קוראים להם דתיים לייט, אל תסיקו שכל זוג דתי עושה דברים כאלה, כי אנחנו באמת לא היינו דתיים רגילים). יצאנו קצת לבלות אבל באמת לא הרבה, אני חושבת שראינו אולי ארבעה סרטים ביחד וישבנו אולי פעמיים במסעדה, וזה בתקופה של כארבעה חודשים, אני לא זוכרת בדיוק כמה
באיזה שלב הקשר בינינו היה יותר קשר של יזיזות מאשר של חברים, וגם נאמר מפורשות שאין פה התחייבות, שכל אחד יכול לצאת עם אחרים אם זה מתאים לו, אבל עדיין נפגשנו המון ולאט לאט הדברים שעשינו היו יותר ויותר רציניים ובאיזשהו שלב גלשנו לסקס אנאלי, בלי שמישהו מאיתנו תכנן את זה מראש.
באותה תקופה הוא התחיל להתייחס אליי ממש יפה, בפינוקים, קנה לי מתנה יקרה ליום הולדת וכאלה דברים, משהו שהוא ממש לא נהג לעשות קודם (אני חושבת שזו היתה המתנה הראשונה שהוא קנה לי אי פעם), זה לא נאמר מפורשות אבל היה די ברור שההנאה המינית השפיעה על יחסו אליי.
כחודש אחר כך היתה לנו שיחת "יחסינו לאן" שהתחילה ממנו, בקצרה הוא אמר שזה לא הולך ושאין מספיק רגש מצידו ולאורך כל השיחה הוא רמז באופן מאוד ברור שהוא חושב שאם נשכב ממש אז האהבה תפרח ואם לא אז עדיף שנפרד לגמרי ולא נמשיך את הקשר בכלל.
עכשיו כשאני חושבת על זה בא לי לתלוש לו את האוזניים ולצעוק על הנערה שהייתי שלא תהיה מפגרת, אבל אז צמאתי מאוד לאהבה, והייתי מאוהבת בו נואשות, וכל מה שרק רציתי היה שמישהו יאהב אותי בחזרה, יאהב את מי שנהייתי, יאהב אותי באמת ולכן אחרי התלבטויות לא מאוד ארוכות הסכמתי.
חייבים לציין שהוא לא הפעיל לחץ במישרין, הוא פשוט אמר מה המצב בעיניו, והשאיר לי את כל האופציות פתוחות, הוא לא נדנד ולא הזכיר את זה שוב, ואני חושבת שהוא באמת האמין במה שהוא אמר, או לפחות שכנע את עצמו להאמין.
את הסוף אתם בטח מנחשים לבד - אני נתתי לו את בתוליי והוא גילה שזה לא הופך אותו לאוהב יותר. זה נמשך עוד כמה פעמים, פחות מעשר, ואז התחלתי לצאת עם בחור אחר, מקסים, שהרים אותי מהקרשים ונתן לי אהבה אמיתית, בלי לחכות לתמורה גופנית, שטיפח אותי ועודד אותי ללכת גם לטיפול כדי ללמוד להעריך את עצמי בלי קשר לסביבה.
אם אותו בחור מקסים לא היה מגיע אני לא יודעת איפה זה היה נגמר.
חייבים לציין שאותו רון התקשר חצי שנה אחר כך, התנצל ואפילו נתן מתנה שהוא ידע שרציתי (השאיר אצל השותפות, דאגתי לא להיות בבית כשהוא בא), באמת שלא היו לו כוונות רעות ואין לו מושג עד כמה הוא פגע בי. זה לא הופך אותו לצדיק ואותי לאשמה הבלעדית, זה רק מדגיש עד כמה הנורמות עיוותו אותו וגם אותי.
אני לא מדברת עם חברות על הפעם הראשונה שלהן, אבל מסיפורים ששומעים באינטרנט ובמקומות אחרים ברור לי שלא פעם נערה נותנת את בתוליה כדי לזכות במשהו (אהבה, חברות, כבוד, קוליות ועוד), וברוב המקרים היא יוצאת מופסדת. אז אם קוראת פה מישהי שעדיין בתולה - אל תתפתי!!! כשאת מחליטה לתת את בתולייך תמשכי לפחות עוד שבוע את הרגע בו את מודיעה לחבר. תחשבי טוב טוב באותו שבוע אם הוא ראוי לך! מה המניעים שלו! איך הוא מתנהג אלייך כשאת לא רוצה להתמזמז כרגע, עד כמה היחס שלכם סובב סביב סקס. לא קל לחשוב ולהחליט, במיוחד כשגם לנו יש יצרים ותשוקות. אבל חשוב שלא תרגישי מנוצלת אחרי הפעם הראשונה, סקס אמור ויכול להיות הנאה הדדית! אסור שהוא יהיה הנאה מול ניצול.
אם יורשה לי – נא לא לשפוט את עניין הבתולין בחברה הדתית, כל אחת יכולה להזדהות עם הפסקה האחרונה בנוגע ל"הסכמה" לקיום יחסי מין בתמורה לאהבה, חברות, כבוד, קוליות ועוד. נכון, לא מדובר באונס או בתקיפה - אבל ה"הסכמה" הזאת מאפיינת בעיקר נשים ונערות, וקשורה כרגיל לנורמות ה"נורמטיביות".
לסיפורים (לא לשכוח ניק בבקשה):
[email protected]
בבלוג זה
בכל הבלוגים
