ישנה מגמה בתגובות, שהופכות לעיתים למעין "קבוצת תמיכה" כפי שציינה בזלזול מגיבה אחת פעם, וגרוע מכך - למגרש האשמות והסתות, תוך תמיכה בכותבת הפוסט. אין כל רע בשותפות גורל, להפך – תמיכה, שיתוף ותחושה שאת לא לבד הם טובים ובריאים – נפשית וחברתית – ומסייעים למותקפות ולמותקפים לחוש יותר בנוח עם עצמם ועם החשיפה של ארוע כה רגיש ואפוף רגשות כאובים בציבור. למרות שזו לא היתה המטרה העיקרית מאחורי הקמת הבלוג, טוב לראות את החום האנושי והקבלה. גם במקרים בהם לא היה לארוע השפעה מרחיקת לכת על המותקפים ולא נוצרה טראומה, שמיעה של תלונותיהם וקבלתן כרלוונטיות מסייעות רבות לבטחון העצמי של המותקפים בעבר ושל אלו שבקבוצת הסיכון להיות מתקפים בעתיד, ועוזרות להריסת הטאבו שהונח על הנושא הזה זמן רב מדי.
אבל אני באמת חושבת שכאחראיות ומארחות של הדיון, הקובעות את הטון של הדיונים בתגובות, עלינו להבהיר מעל לכל ספק שהתבטאויות כגון "לסרס עכשיו!" וכו' לא מתאימות ולא מקובלות עלינו. כל ביטוי הכולל הסתה, פעילה או סבילה, לפגיעה בחייו או בשלמות גופו של אדם אחר הוא אלימות, וכל קריאה אלימה באשר היא מקומה לא יכירנה בבלוג הזה. מטרת הבלוג היא בניה של נורמות חדשות, לא הכפשה מכוערת ויצירת מגדריות חדשה ומסולפת. איך אפשר להתנגד לאלימות אחת על ידי שימוש באלימות אחרת? הרי בבלוג הזה, בעמוד שבו מתנוסס פוסט זה ממש, מתוארים סיפורים של נשים ואולי גם גברים שסבלו מאלימות מינית, מוכיחים לכולנו כאלף עדים מה החפצה, אטימות, חוסר אמפתיה והתחשבות מינימלית בזולת עושים לנו, כפרטים וכחברה.
ההכללות שנאמרות לעיתים בתגובות, לרוב בלהט הרגע, המציגות את כל המין הגברי באור רע, הן מסולפות, לא רציונליות, מוציאות שם רע בעיקר לנו – כנשים וכבלוג ייצוגי – ומציגות אותנו כשונאות גברים פאנאטיות. לא כל הגברים הם אנסים, וכתיבת המילה "זכר" במקום המילה "תוקף", לדוגמא, משקפת זווית ראיה מאוד קיצונית ומכלילה, הרומזת כי זכר ותוקף הן מילים נרדפות. אני מקווה שרוב הקוראים והקוראות מבינים כי אין כל קשר לוגי בין שתי המילים. אלימות מינית מבוצעת כלפי מי שנתפס כחלש, ולצערנו הרב נשים וילדים נחשבים ככאלה בחברה שלנו. אך אין זה אומר שתפקיד האנס שמור אך ורק לגברים, או שכל הגברים הם אנסים.
ומלבד זאת, יצירת סטריוטיפים של האנסים, וגברים בכלל, כ- "כלבים חרמנים שלא מסוגלים לשלוט בעצמם" או "חיות אדם", רומזים כי אין לגברים שליטה על יצריהם, ובכך גורמים לזילות במושגים אונס ותקיפה מינית - משום שהם כן יכולים לשלוט בכך (לפחות הרוב הבריא בנפשו של המין האנושי), וצריכים לעשות זאת. האונס והתקיפה המינית נעשים על ידי אנשים שפויים ושקולים, בני אדם כמוני וכמוך, לא מפלצות או חייזרים. וזה מה שנורא בכך – הזלזול וחוסר האכפתיות מרצונו ורגשותיו של הקרבן, אדם כמוהו, ושימוש בגופו של אחר כחפץ וכלי לסיפוק יצריו שלו. החפצה של אדם, בין אם קרבן או תוקף, היא מסוכנת ואסורה, ואל לנו לחטוא בכך גם אנו, במיוחד אנו – אנו שבאנו לזעוק כנגד התופעה.
אני באמת חושבת שלמרות העומס, והתור הארוך של הסיפורים הממתינים להעלאה, כדאי וחשוב לכתוב פוסט בנושא זה, שיציב גבולות למגיבים ולמגיבות, ויזמין אותם ואותן לחשוב רגע ולשקול את מילותיהם לפני שהם מגיבים. למילים יש כח ומשקל אדירים, ולכן יש להזהר מאוד בשימוש בהן, במיוחד כשעוסקים בנושאים כה רגישים ואפופי רגשות. צריך כל הזמן לשמור על עצמינו ולבדוק שלא נהפכנו ל"שונאות גברים", או מטיפות לכך בעקיפין על ידי הערות מכלילות ומעליבות. לדעתי חשוב למחוק גם תגובות "אוהדות" שמתבטאות בקיצוניות יתר, או לפחות להעיר להן, על מנת לשמור על תרבות דיון ואנושיות. אשמח לשמוע מה אתם חושבים.
חשוב לחזור ולהבהיר שהבלוג הזה יוצא בכל בתוקף נגד כל זילות בכבוד האדם, נשים וגברים כאחד. הטרדות מיניות זו בעיה חברתית המשותפת לגברים ולנשים כאחד, משום שהטרדה מינית נובעת מאדנות, ניצול כוח ועליונות, זלזול והחפצה של האחר ודה לגיטימציה של צרכיו ורצונותיו - דבר שיכול להעשות על ידי נשים וגברים כאחד. נגד זה הבלוג יוצא, ואני מקווה שימשיך לצאת כל עוד הוא קיים, משום שברגע שבו נוותר לעצמנו ונרשה להתבטאויות אלימות ושונאות אדם לגיטימצה, נהפוך ללא טובות יותר מהמטרידים.
ענבר
את הסיפורים (בליווי ניק) ניתן לשלוח לכאן:
[email protected]
בבלוג זה
בכל הבלוגים
