לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 

mybody

לא היה לך נעים לאמר "לא"? הוטרדת או הותקפת מינית ולא התלוננת? התלוננת והעולם המשיך כאילו כלום??? אל תשמרי בלב! ספרי לי ואני אספר לכולם. בלי שמות, בלי פרטים מזהים, רק ה"אירועים". כל מקרה לגופה (*הפניה לנשים מטעמי נוחות אך מכוונת לכל סוגי המינים)

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יוני 2006    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
252627282930 

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

6/2006

הוא הסיר מעלי את השמיכה ונגע בי


אח של חברה של ג' ניסה לגעת בה כשחשב שהיא ישנה.

 

הסיפור שלי יכול היה להיות משהו הרבה יותר גרוע, ואני יודעת את זה כי אני יודעת היום שהדברים הכי קטנים יכולים להתפתח לדברים הכי גדולים.

 

כשעברתי למושב החדש הייתי בכיתה ג', לא היו לי חברים במושב ולא הכרתי אף אחד. רק ילדה אחת דיברה איתי ושיחקה איתי, היא הייתה באה אליי כל יום אבל אני לא הייתי באה אליה. הייתה לה משפחה מוזרה, ראיתי פעם בחוץ את אבא שלה מרבית לאמא שלה עם מקל של מטאטא ואת אח שלה צועק ומעשן.

אבל לא הבנתי את זה כי הייתי קטנה.

 

כשגדלתי כבר סיפרו לי את הכל, שאחיה הגדול ישב בכלא, שהוא פושע, שהוא גנב והצית בית של איזה זקנה

שאבא שלה היה מכה את אמא שלה.

ואני, ילדה טובה, תמימה...לא הבנתי.

 

הלכתי לישון אצלה לילה אחד, וראינו סרט. אח שלה נכנס לחדר וראה איתנו את הסרט. בינתיים היא נרדמה והוא אמר לי "אני אכבה את הסרט כשתרדמי".

הרגשתי לא בנוח איתו אז עשיתי את עצמי ישנה. הוא כיבה את הטלוויזיה ויצא מהחדר.

תמיד היו לי בעיות נדודי שינה אז נשארתי ערה בחושך. פתאום שמעתי אותו נכנס, המשכתי לעשות את עצמי ישנה מסיבה לא ברורה.

 

הוא רכן מעליי והתחיל לנשק אותי, הוא הוריד מעליי את השמיכה והתחיל לגעת בי בכל הגוף.

לא ידעתי מה לעשות, אבל איזשהו קול מבפנים אמר לי שמשהו לא נעים הולך לקרות...

ילדה בכיתה ג' בדרך כלל היתה יכולה לתת לאונס לקרות שם בקלות, אבל אניף הפחדנית וחסרת הביטחון, פקחתי את העיניים והתרוממתי. הוא נבהל ואמר לי "חכי פה" ויצא מהחדר.

 

יצאתי בריצה מהבית שלהם והסתובבתי בלילה בשדות עד 6 בבוקר. ב-6 בבוקר חזרתי הביתה בטענה של "התעוררתי מוקדם ורציתי הביתה".

 

לא סיפרתי את זה לאף אחד אף פעם. הפסקתי לאכול במשך חודש והייתי סגורה עם עצמי.

ההורים שלי לא ידעו מה קורה איתי.

הדבר הזה הפחיד אותי מאוד, וזה הציק לי במשך חודשים.

 

התגברתי על זה בסופו של דבר, את התמימות איבדתי מוקדם, עד היום זה הולך איתי.

אני חושבת שזה הרס בי משהו, שאני לא יודעת מה הוא.

 

אל תהססו להגיד לא כשאתן לא מרגישות בנוח, אף פעם.

 

לסיפורים (ניק בבקשה):

[email protected]

נכתב על ידי , 26/6/2006 17:57   בקטגוריות אדם מוכר, בבית, בזמן שישנת/התמסטלת, במשפחה, הכל יכול היה לקרות, ילדות נשכחת  
7 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של ג' ב-30/6/2006 03:32



כינוי: 

מין: נקבה




479,523
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , אקטואליה ופוליטיקה , פילוסופיית חיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לmybody אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על mybody ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)