ויולט 13 נתקלה מספר פעמים באותו אדם שאונן בפרהסיה בכל פעם שילדות וילדים קטנים חלפו בסביבתו.
בכיתה ה', בהפסקה הגדולה, אני ועוד כמה חברות שלי ישבנו על עדן החלון של הכיתה שפנה אל החצר (שכמובן הייתה מוקפת בגדר). ישבנו, צחקנו, אני אפילו זוכרת על מה דיברנו, כשפתאום אנחנו רואות מישהו, שאני זוכרת אותו כבן 18-19 כזה (היום אני בטוחה שהוא היה יותר) נוגע באיבר מינו (הוא היה מעבר לגדר המקיפה את חצר בית הספר) בעת שהוא מסתכלת בילדים הקטנים משחקים בארגז החול וחבורת בנות קופצות בחבל...
התחלנו להגיד אחת לשנייה "תראי אותו, מה הוא עושה?" וכל מיני משפטים בסגנון, ואז הוא הלך לצד, לשיחים, הוציא את איבר מינו מהמכנסיים וגמר. כמובן שלא הבנו מה זה ונורא צחקנו (כנראה מהמבוכה) וקראנו לשאר ילדי הכיתה שיבואו לראות את האיש ש"משתין בשיחים". זה הקדמה ל"סיפור" שאני רוצה לספר...
באותה שנה, כמה ימים לאחר המקרה שהיה אני וחברתי חוזרות הביתה, ככל יום. חשוב לציין כי בדרך הביתה יש ואדי כזה ,יער קטן (והוא צמוד למדרכה שבה הלכנו ויש גדר שמפרידה בין היער למדרכה). אז אני וחברתי הולכות, מפטפטות ופתאום אנחנו רואות בחור שהיה לי, באופן אישי, נראה מוכר. הוא קפץ מעל הגדר והלך אל הואדי לאחד העצים. הוא הסתכל סביב וקלט אותנו מתבוננות בו... הוא נשך את השפה החתונה שלו ומילמל דברים שלא הבנו בזמן שהוא מסתכל בנו ופותח את רוכסן הג'ינס שלו. כמו שתי ילדות טיפשות וקטנות המשכנו להתבונן בו במקום להמשיך בדרכנו הביתה... הוא הוציא את איבר מינו ושיפשף אותו בעץ בעודו מסתכלת בנו וממלמל דברים לא ברורים... אני וחברה שלי צחקנו ואני אמרתי לה "יסמין (שם בדוי) בואי כבר! יש קטנטנות ואני לא רוצה לפספס..." אבל המשכנו בכל זאת להסתכל בגבר המוזר שאונן על העץ והכניס מחטי אורן מהעצים שהיו שם לאיבר מינו. לאחר כמה שניות אמרתי לה "איכס! מגעיל" והמשכתי ללכת במהירות והיא אחריי... לאחר מכן נפל לי האסימון והבנתי שזה אותו בן אדם מהבית ספר.
לא פירשתי מקרה זה כהטרדה מינית או משהו בסגנון אבל כיום, כשאני בוגרת וגדולה יותר אני מבינה שזה היה (נכון?) מקרה כזה. לא ראיתי יותר את אותו בן אדם אבל עדיין פניו חקוקות לי בזיכרון. פשוט מגעיל אותי. מגעיל אותי לחשוב שיש כאלה אנשים בעולמינו.
תוספת - תגובה בזו הלשון הגיעה לכאן פעם מ"שוטר":
מדובר במעשה מגונה בפומבי - כך זה נקרא. גם לגבי הזוג ששכבו במכונית במקום שניתן לראות אותם זה מעשה מגונה ואפילו אדם שנמצא בבית שלו אבל הציבור יכול לראות אותו בכך זה מעשה מגונה.
ותגובה משובחת כתבה בפוסט הקודם על הסף:
מה שהכי זיעזע אותי היו התגובות כאשר סיפרת לאנשים קרובים לך מה שקרה. קשה להאמין שעדיין מאשימים את הקורבן בכך שהוא הזמין את ההטרדה. קשה, אבל מסתבר שזה כל כך נפוץ, שלא פלא שרוב המוטרדות והנאנסות מעדיפות לשתוק ובלבד שלא יגרם להן נזק נוסף שכולל רגשי אשמה כבדים ותדמית בעייתית. הכי הכי חשוב שבאמת תביני שזאת לא אשמתך, כי כל עוד את מרגישה ככה, לא תוכלי ליצור קשרים מהנים ויפים עם גברים. יש מספיק גברים הגונים שיעריכו את מי שאת ויקיימו מערכת יחסים מינית רק כשגם את תרצי בזה. מחזיקה לך אצבעות בהתמודדות עם העבר והרבה אהבה בעתיד
לסיפורים (ניק והכל):
[email protected]
1. קצב העידכונים ירד. מדי פעם (לרוב - לא) יש לנו חיים, אז.
2. המשיכו להתבטא בנוגע לעיצוב ובכלל. הכל ניתן לשינוי וביקורות - לטוב ולרע - מתקבלות בשמחה! מה גם שזה לא בלוג אישי. אתם יכולים להשפיע וכו'. עשו זאת.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
