שמש שלחה חמישה סיפורים (בינתיים, יהיה המשך), שקרו לה החל מגיל 3-4, ועד לגיל 24. באחת הפעמים תקף אותה שוטר מהתחנה שבה התנדבה למשמר האזרחי.
סיפור 1:
זה היה כשהייתי בת שלוש או ארבע. ירדתי למטה לשחק בשעת צהריים בשכונה, אף אחד מהילדים האחרים לא היה בחוץ והייתי לבד בשכונה המנומנמת. שיחקתי קלאס עם עצמי וקיפצתי לי בין הריבועים המצויירים בגיר על הרצפה. לפתע עבר שם בחור צעיר, אני מניחה שבין גיל 18 ל-25... קשה לילדה בגיל הזה לדעת. הוא הסתכל עלי בצורה מוזרה ולמרות גילי הצעיר כבר ניחנתי באינטואיציה חזקה מאוד. הרגשתי שעלי ללכת משם ומיד. לא הסתכלתי לאחור ופשוט רצתי לכניסה והתחלתי לעלות במדרגות לכיוון הדירה שלנו.
לא שמעתי אותו מאחורי, אבל לפתע מישהו אחז בכתפי ואמר "ילדה, תיגעי כאן"... הוא לקח לי את היד ושם לי אותה על משהו חם עם מרקם מוזר... היה חושך בכניסה ולא ראיתי מה זה, הוא ניסה לשפשף את היד שלי על הזין שלו - אבל בתנועה מהירה אחת שלפתי את ידי משם. רצתי במעלה המדרגות הנותרות ונכנסתי הביתה, וסגרתי את הדלת בטריקה חזקה. משום מה לא הרגשתי צורך לספר לאף אחד ,הוא כנראה ברח ובכל מקרה, לא זכור לי מעולם שחזר ואני אסירת תודה לאלוהים שהצלחתי להתחמק ושלא קרה דבר נורא יותר...
סיפור 2:
הייתי בת 16-17, משהו כזה. ירדתי מהאוטובוס בדרך הביתה, גם כן בשעת צהריים. מולי עבר אדם מבוגר שנראה נורא. היה בו משהו מאוד מאוד חשוד בעיני, ושוב האינטואיציה שלי אמרה לי להתרחק ומהר. הוא הביט בי וחייך בשיניים צהובות ומגעילות. בדקתי מדי פעם וקלטתי שהוא ממשיך ללכת אחרי. הוא שינה את כיוונו הראשוני וכעת הלך בעקבותי, מחייך, קורא לי, עושה תנועות, המכנסיים שלו חצי פתוחות. זה היה כל כך מפחיד. המבט שלו וההתנהגות שלו. הגעתי לכניסה לבית ורצתי שוב במעלה המדרגות.
כשהגעתי הביתה, הצצתי מהחלון וראיתי אותו פשוט עומד שם מתחת לבלוק ומחכה... לקחתי את הכלב שלי ואת תעודת השוטרת של משמר אזרחי וירדתי למטה. הכלב שלי נבח והאיש נבהל. ביקשתי ממנו להזדהות בפני עם התעודה, הוא הראה לי תעודת זהות ורשמתי את שמו. שמו היה ס.ח (צונזר מהפוסט). הלכתי עם המידע הזה לתחנת המשטרה וביקשתי מהשוטרים לברר על האדם הזה. אני לא זוכרת איך זה נגמר אבל אני יודעת שמאוחר יותר קראתי בעיתון המקומי שהוא בכלא על תקיפת מישהי מהשכבה שלי. הוא תקף אותה באופן ממשי. האיש ישב בכלא בעוון מספר תקיפות מיניות ואחר כך שוחרר על תנאי, איני יודעת מה קורה עימו היום.
סיפור 3:
ואם כבר שוטרים... כמתנדבת במשמר האזרחי דאז, גיליתי שאם את בחורה חסרת ביטחון בצורות מסויימות, את יכולה לקבל הרבה חיזורים ותשומת לב מהשוטרים. מתנדבות רבות יצרו קשרים מיניים עם השוטרים ואני, שהייתי נערה בתיכון עם בעיית דימוי עצמי, בהחלט נזקקתי לזה מאוד. היה שוטר אחד שחיזר אחרי והגענו למצבים בהם עשיתי בו מין אוראלי. זה היה לי בסדר, הייתי כל כך מנותקת מהגוף שלי והצרכים שלי שבכלל לא קלטתי כאן ניצול כלשהו, למרות שהייתי קטינה והשוטרים היו בני 25 ומעלה. לאחר תקופה מסוימת השוטר הזה ואני די התרחקנו.
ערב אחד, אחרי מספר חודשים, הוא נכנס לחדר המשא"ז ושאל אם אני יכולה לבוא איתו לסיבוב באוטו. שאלתי למה... והוא אמר שיש לו משהו שהוא רוצה להתייעץ איתי עליו. נכנסתי לאוטו והוא נהג לאיזור חשוך ומבודד שהיה אז אתר בנייה. הוא עצר את האוטו ופתח את המכנסיים... "תמצצי לי"... אמרתי לו שאני לא רוצה, שלא בגלל זה באתי, זה היה קטע וזה נגמר מזמן, ועכשיו רק באתי לדבר. שאלתי שוב על מה רצה לדבר. הוא אחז לי בראש בכוח ודחף לי את הראש (רגע... קשה לי...)... *נושמת*...
דחף לי את הראש לעבר הזין שלו, הוא דחף לי אותו לפה בכוח. ניסיתי להיאבק, הוא הפעיל כוח ממש חזק, לא יכולתי להתנער מזה. הוא המשיך בכוח להכניס את האיבר שלו לפה שלי, נאנח מעונג בעוד שאני נאבקת ומנסה להשתחרר. אבל הוא שוטר ובלש שנאבק עם עבריינים ואני נערה שמנה בת 17 בלי כושר במיל... לא היה לי סיכוי. הוא גמר לי בפה ואני נחנקתי וירקתי את זה, כמעט הקאתי. רעדתי כולי בכל הגוף והייתי פשוט בהלם.
הוא סגר את המכנסיים ושאל אם אני בסדר... עניתי שלא. רציתי לקום ולצאת מהאוטו אבל הרגליים רעדו לי כל כך שלא יכולתי לזוז. הוא החזיר אותי לתחנת המשטרה. בקושי יצאתי מהאוטו שלו, החבר'ה שעמדו בחוץ אמרו לי "הי... מה קרה? את נראית כאילו מישהו אנס אותך!!!". זו הייתה בדיחה, אני לא עניתי... הייתי חיוורת כמו סיד. ניגשתי מיד לשירותים... ירקתי ושטפתי את הפנים, פרץ ממני בכי חזק אבל חיכיתי שם עד שנרגעתי. כשיצאתי שאלו אותי מה קרה לי והכינו לי קפה.
לא סיפרתי לאף אחד... בסך הכל, הוא היה חבר של כולם. אחרי כחצי שעה הוא התקשר אלי למשרד שם. הוא שאל שוב אם אני בסדר... הוא גם אמר שהוא מבקש סליחה, "אני מתנצל.. אני מקווה שאת בסדר, זה לא יקרה שוב". הוא הבין שהוא תקף אותי. זה היה ערב קשה ונותרו בי סימנים כחולים בעורף מהכוח שהוא הפעיל עלי.
סיפור 4:
זה היה בפסטיבל ערד. הייתי בת 17-18. נסעתי לשם עם חברה וידיד טוב. היה לנו נורא נחמד. באחת הפינות ישבו אנשים ושרו שירה בציבור. הבחור שניגן בגיטרה הסתכל עלי כל הזמן. אני, עם כל רגשי הנחיתות שלי כבחורה שמנה, לא הבנתי מה הוא רוצה. פתאום הוא זרק לכיווני את הסיגריה הבוערת שהייתה לו ביד. אף אחד לא התרגש מזה. הלכתי משם עם בחור חוזר בשאלה שהכרתי במקום. חברה שלי פרשה עם בחור אחר... והידיד נשאר לישון בשק שינה במרכז. הלכתי קצת עם הבחור הזה, דיברנו. בשלב מסויים עצרנו, התנקשנו והוא נגע לי בחזה. התחרמנו קצת. הוא שאל אם אני רוצה לעלות אליו ואמרתי שלא, אני לא מקיימת יחסי מין מלאים עם אנשים זרים לי. הוא כיבד את זה. אחרי שעתיים של חירמונים כאלה של נשיקות וקצת חזה, נפרדנו.
התחלתי ללכת חזרה לאיזור המרכז לבד, השעה הייתה אולי 3-4 בבוקר. אבל לא פחדתי כי בכל מקום היו אנשים ישנים או סתם יושבים. פתאום בא מולי אותו בחור עם הגיטרה. הוא היה שוב עם סיגריה בפה, הוא בא מולי ושאל "נו, נהנית???". חייכתי וניסיתי לעקוף אותו. הוא תפס אותי ביד. ניסיתי לנער אותו ממני, אבל ככל שהתנגדתי הוא הפך יותר אגרסיבי. בשלב מסויים הוא הצליח להצמיד אותי לקיר, ונצמד אלי. הרגשתי את האיבר שלו עומד ומתחכך בי. אמרתי לו שיפסיק ויזוז ממני, נאבקתי בו כל הזמן... הוא ניסה בכוח לאחוז את שתי ידיי מאחורי גבי וכל פעם הצלחתי לשחרר יד אחת ולדחוף אותו. הוא ניסה לדחוף לי את הלשון לפה... היה לו טעם מתקתק בפה, טעם שלא הכרתי ולימים גיליתי שככה מריח מריחואנה או חשיש. הוא התחיל לנשק אותי ואני נאבקת איתו. הוא נצמד אלי והעביר עלי ידיים. פתאום עברו שם שני ילדים. הם ראו את המאבק שלי ועצרו והסתכלו. כשהוא ראה את זה, הוא הניח לי וברח משם.
שוב אותו פיק ברכיים, חולשה בכל הגוף, תחושה שאת לא מסוגלת לעמוד. התחלתי בכוח לסחוב את עצמי משם, כולי רועדת ומרגישה שתיכף אני נופלת. פתאום משום מקום הקיפו אותי קבוצת נערים. אני לא זוכרת כלום מאיך שהם נראו. רק זוכרת שהם צחקו עלי, הם דחפו אותי עם הידיים, הייתי במצב של כמעט התעלפות מרוב פחד ובהלה. אחד מהם אמר: "עזבו אותה, היא לא בסדר"... הם חשבו שזה מצחיק נורא... התחילו לשאול אותי שאלות, אני חושבת שגם שלחו אלי ידיים. הם סגרו עליי במעגל, המוח שלי פשוט נאטם. לא האמנתי שזה ממשיך. פתאום איכשהו... הנער ההוא אמר להם "בואו, עזבו אותה, מסכנה"... הם הלכו ואני כשלתי, פיזית, לתוך איזו חנות בורקס.
המוכר קלט שמשהו לא בסדר ושאל אותי אם אני רוצה מים. הוא כנראה ראה את הקטע עם הנערים ושאל אם פגעו בי... עניתי שלא... הגרון שלי היה יבש והרגשתי שאני נחנקת. ברגע שהמים נזלו לתוך גרוני פרץ ממני בכי כל כך מטורף שלא הייתה לי שליטה על הגוף שלי. בעל המקום הביא לי כסא והושיב אותי, הוא הביא לי עוד מים, לא יכולתי להחזיק את הכוס, היד רעדה כל כך שהמים פשוט נשפכו לכל מקום.
הוא התקשר למשטרה והם הגיעו ואספו אותי משם. השעה הייתה ממש לפנות בוקר... אולי 5 או 6 בבוקר...השוטר לקח אותי לסיור בניידת וביקש ממני לזהות את האדם שתקף אותי, אם אני יכולה. ואכן, גילינו אותו מסתובב ברחובות. צעקתי מיד "זה הוא!!" השוטר ירד ועצר אותו. הוא נכנס לניידת וישר אמר "אל תאמינו לה, אני לא עשיתי לה כלום". זה די הסגיר אותו.
בתחנת המשטרה חקרו אותי, הייתי נסערת מאוד, תחושת אובדן השליטה הזו על המרחב הפרטי שלי פשוט העלתה בי כל כך הרבה פחד. שמעתי את החוקר בחדר השני צוחק "נו באמת... בסך הכל ניסה לנשק אותה... מה הבעיה שלה???"
התכווצתי בכיסא עוד יותר. כל הזמן החזקתי את הסימנים הכחולים שהיו לי בזרועות ובידיים מהאחיזה שלו בי, כאילו זה הוכחה לכך שבאמת לא רציתי - שהתנגדתי. בשלב מסויים הגיעה חוקרת אישה ושאלה אותי פרטים יותר אינטימיים. חברה שלי וידיד שלי איתרו אותי איכשהו והגיעו לתחנה. הבחור נעצר על "מעשה מגונה" ומפקד תחנת המשטרה אמר לי להבטיח לו שאני יוצאת חזרה לפסטיבל ונהנית ושהבחור מוחזק במעצר עד תום הפסטיבל, שלא אפחד. הוא אמר שהבחור לא ממש בסדר בראש... כנראה חולה בנפשו.
חזרנו אל הפסטיבל אולם כל שיכולתי לעשות היה לבכות. בכיתי ובכיתי ובכיתי בלי סוף. לא קיבלתי ייעוץ כלשהו נוסף. בסופו של דבר החברה והידיד החליטו שאי אפשר להמשיך ככה והחלטנו לחזור הביתה מוקדם מהצפוי. במהלם הימים הבאים התחלתי לחוש רגשות אשמה, כאילו... "מה בעצם הוא עשה? כלום! אני אשמה שהייתי שם, אני אשמה שהוא במעצר. מסכן הוא חולה נפש... מה הוא אשם... " וכן הלאה. התקשרתי לתחנת המשטרה מספר פעמים וניסיתי להסביר למפקד שם את הרגשתי. הייתי ממש אובססיבית עם זה. אחרי שנתיים קיבלתי מכתב שהתיק נסגר מחוסר עניין לציבור.
סיפור 5:
יצאתי עם בחור אחד במשך שנה. לא בדיוק יצאנו, היינו בקשר של יזיזות. בשלב מסויים החלטתי שזהו, זה לא צריך להימשך עוד. מיצינו. אבל הוא לא רצה לקבל את זה. קצת חששתי מהתגובות שלו, אבל הרי הכרנו יחסית טוב אז לא ממש פחדתי ממנו. היו לו קטעים שהוא איים שיתאבד וכאלה... היה ברור לי שזו מניפולציה ולא ממש כוונה אמיתית.
ערב אחד הוא הודיע לי שהוא בא "לדבר איתי". אמרתי שאין על מה לדבר ושזה נגמר. כבר עברו כמה שבועות מהפרידה וזהו, אין עוד מה להוסיף. אבל הוא התעקש. הוא הגיע אלי הביתה בערב מאוחר, כרגיל. הוא לא חיכה יותר מדי, פשוט התחיל לעשות איתי סקס. הייתי בת 24-25, כבר לא ילדה. התנגדתי ואמרתי לו שיפסיק ,שזה לא במקום. אבל הוא לא הפסיק ולא הקשיב. הוא עלה עליי בכוח, הוא היה בחור חזק מאוד, מסיבי. התחלתי לבכות ואמרתי לו שיירד ממני, שאני לא רוצה את זה. הוא לא הקשיב, פתח לי בכוח את הרגליים וחדר. לא יכולתי לעשות כלום. הוא אחז לי בידיים בכוח ועשה את שלו, אז פשוט שכבתי שם וחיכיתי שיסיים, כל תזוזה הכאיבה לי מאיך שהוא אחז בי בכוח, לא יכולתי לזוז... זה לא היה סקס, זה היה אקט של בעילה שלו אותי, אקט של שליטה, הוא זה שיחליט מתי זה נגמר ולא אני. כשהוא סיים, הוא אמר סליחה ושהוא לא יכול היה לשלוט בעצמו... העפתי אותו משם. הלכתי להתקלח.
תוספת - תגובות הרגעה:
שמש:
אתן רציניות??
אני לא רואה את עצמי כמישהי שחוותה כל כך הרבה... בסך הכל קראתי כאן הרבה יותר סיפורים איומים וקשים ונוראיים משלי, אני בכלל לא הייתי בטוחה שאני צריכה לתפוס כאן מקום עם המקרים שלי לעומת הדברים הקשים שאחרים ואחרות כתבו כאן.
מירי
בחייכן בנות
תראו לי אשה אחת שלא עברה סידרה דומה של אירועים בסדר זה או אחר וברמות שונות שהם למעשה הטרדות מיניות , החל מגיל ילדות והלאה... לצערי, אני לא מכירה אישה אחת שלא עברה אירועים דומים. וכן, זה אכן מזעזע. אבל זה נורמה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
