אני נ'. בהתחלה כשקראתי את כל הסיפורים בבלוג הזדעזעתי, אבל בעצם גם לי היו ממש המון מקרים של פלישה לפרטיות וכל מיני גועל נפש, פשוט המון... רק שפשוט לא מתייחסים לזה יותר, כי זה כבר נורמה. לא מענישים את החארות האלה בכלל. פשוט נותנים לזה לקרות וכולם שותקים. הנה חלק מהדברים שקרו לי למרות שהם לא נוראים כמו חלק ממה שקראתי כאן...
כשהייתי בת 6 בערך, יצאתי החוצה בשבת בבוקר והרחוב היה נטוש לגמרי... הלכתי... עד שהגיע איש (נראה לי שהוא היה פועל באתר בניה) וקרא לי "ילדה, בואי, אני יביא לך שקל, בואי לשם..." נכנס בי פחד אלוהים!!! פחדתי לרוץ אבל הלכתי משם הביתה ממש מהר... לא הייתי מסוגלת לדבר בכלל... כשהגעתי הביתה סיפרתי לאבא שלי את מה שקרה, והוא ישר לקח אותי לתחנת משטרה, שם ניסו לגרום לי לתאר אותו... אבל לא הצלחתי לדבר, רק הייתי על סף בכי כל הזמן...
כשהייתי בת 12 או 13... אספתי את אחותי הקטנה מהגן ושתינו הלכנו הביתה... זה היה צהריים! עם אור ואנשים בחוץ!!! ירדנו במדרגות, ופתאום שמעתי מישהו קורא מאחורי "זה נאבד לך אולי?" וראיתי איש שפשוט החזיק את הזין שלו ביד, בחוץ!!! וביד השניה איזו ערימת ניירות או משהו... ואחותי היתה אז בת חמש, לא יותר! היום, אם הייתי יכולה, הייתי פשוט הורגת אותו!!! לקחתי את אחותי ורצתי איתה הביתה, ובכל פעם שהסתובבתי ראיתי אותו הולך אחרינו. אחרי זה אני זוכרת שפחדתי לצאת מהבית. בן זונה!!!
ועוד, מגיל 14-15:
גבר מבוגר עקב אחריי עד הבית. כשנכנסתי לחצר, הוא נעצר ונעמד בכניסה. קראתי לאבא שלי באינטרקום והוא יצא, צעק עליו ודחף אותו..
עוד באותה שנה: נצמד אלי זקן מגעיל ומסריח באוטובוס כשישבתי במושב הפנימי. הוא ממש דחף אלי את הרגל שלו... אחרי זה, כשירדתי, הסתכלתי אחורה, והוא הסתכל עלי. בחיים לא נגעלתי כמו מזה שלא עשיתי שום דבר - שלא התרגזתי, שלא אמרתי לו כלום.
גיל 17 בערך. זקן אחד, בן 70 לפחות (זה – בטוח!), בתחנה המרכזית, קרא לי ושאל אותי איפה הוא יכול להשיג - ואז הוא התחיל לתאר משהו עם לשון, שדוחפים, לאנשהו... איייייחחחחסססס!!! פשוט ברחתי משם...
זה רק חלק מהדברים שקרו לי, לצערי. למזלי, לא קרו לי דברים יותר נוראים. אבל לקרוא את הבלוג ממש עשה לי חשק להסתובב עם גז מדמיע, לפחות...
אסור לפחד ואסור לוותר לאף אחד...
לסיפורים (בבקשה ציינו כינוי מועדף):
[email protected]