mybody

הפעם הראשונה של ב' היתה עם בן דודה, שמבוגר ממנה בשנתיים - שלא בהסכמה. למרות זאת היא ניסתה להתנצל בפניו.

אני מכירה את י' מהיום שנולדתי, הוא תמיד היה בן הדוד הזה שמוקף בבנות, הבן דוד היפה שכולן רוצות. הוא גדול ממני בשנתיים. מה זה שנתיים? כלום. בסוף כיתה ו' שלי היה לו בר מצווה. הייתי דלוקה עליו בצורה שלא תיאמן, ראיתי איתו בנות והתלהבתי, פשוט הרגשתי שאני רוצה אותו, אבל הייתי מודעת לכך שאין מצב - אין מצב לקטע בתוך המשפחה. המשכתי הלאה. הייתי מבקרת מידי פעם במושב (הם גרים במושב שנמצא במרחק עשרים דקות נסיעה מהעיר שלי) ולא היה כלום. לא רציתי כלום, הוא לא חשב על כלום.

בשנתיים שלאחר מכן לא חשבתי עליו, אפילו לא דמיינתי אותנו יחד או משהו בסגנון. במשך השנתיים הללו אלה התבגרתי, נהייתי יפה יותר, בנים התחילו להתעניין בי. באמצע כיתה ח' הכרתי את החבר הכי טוב שלו, ש', ונהיינו חברים. י' תמיד דאג לעזור, לסדר בינינו וכאלה...

בסוף כיתה ח' התארחתי אצל הדודים שלי במושב למשך שבוע (ראשון עד חמישי). ביום ראשון בערב הוא הזמין אותי אליו לחדר, לשבת, לדבר על מה שהיה לי עם ש'. לא מצאתי בזה שום דבר רע, והסכמתי. הוא דיבר איתי על קשרים שהיו לו, על איך הולך לו עם בנות, איך הולך לו עם החברה שלו (חצי שנה ביחד), וזה המשיך בזה שהוא ביקש לעסות לו את הגב. הסכמתי - מסאז' רגיל, נאיביות.

הוא ביקש להתחלף והתחיל לגעת בי. הוא נשכב מעלי, נגע לי בחזה ובישבן. הגוף שלי השתתק, לא יכולתי להגיב, פשוט כלום. שום מילה לא יצאה מפי. הוא המשיך בזה, בטח חשב שזה בסדר מצדי. כשהוא ביקש שאאונן לו – סירבתי. אז הוא לקח את היד שלי והכניס אותה לתחתון שלו ואמר לי לאונן לו. אוננתי. הוא הוריד לי המכנס. ביקשתי שיפסיק אבל הוא המשיך. שוב ביקשתי שיפסיק ואז הוא באמת הפסיק ושלח אותי לחדר שלי לישון. ביום שלמחרת התעלמתי ממה שהיה והמשכתי כרגיל. ישבתי עם אחיו הקטן א', צפינו בטלוויזיה בחדר וגם הוא היה שם, הוא ישן.

כשהוא התעורר – הוא ישר שלח את ידיו אל מתחת למכנסיי. ביקשתי שיפסיק, אבל הוא לא הקשיב ולקח את היד שלי אל איזור חלציו והכריח אותי לאונן לו שוב. הוא משך אותי לשירותים והוריד לי את המכנס. ביקשתי שיפסיק אבל הוא לא שאל. התחננתי שיפסיק, והוא לא הקשיב. הוא סובב אותי והצמיד את איבר מינו אל ישבני. גופי השתתק בגלל המגע. בכל זאת, זאת היתה הפעם הראשונה שהרגשתי בגופי מגע של איבר מין גברי. התרחקתי והוא לחש באוזני "רק תעזרי לי לגמור". ניסיתי ללכת והוא אחז בידי, דחף את ראשי לכיוון איבר מינו וניסה לגרום לי לבצע בו מין אוראלי. התנגדתי. יצאתי במהירות מהשירותים ולא דיברתי איתו יותר.

באותו הלילה הוא הגיע לחדר שבו ישנתי. הוא נשכב על המיטה, הושיב אותי עליו והוריד את מכנסיו. ביקשתי שלא יעשה את זה. הוא לא הקשיב וניסה שוב. הגוף שלי היה חלש, הייתי חלשה מאוד נפשית ופיזית וביקשתי שרק ישתמש בקונדום. הוא הלך להביא קונדום וחזר. הוא נגע בי בצורה הכי משפילה, נגע לי בחזה כאילו הוא תפוזים לסחיטה, חדר אלי כשהייתי יבשה. כשעשיתי שריר הוא אמר לי להסתובב, לשבת על ארבע, והוא חדר (לא אנאלי). כשזה נגמר גיליתי שהמצעים שלי מלאים בדם. כשאמרתי את זה הוא אמר "לא היינו צריכים לעשות את זה" ושלח אותי להביא סבון. הוא עזר לי לנקות, עזר לי לסדר, אבל נכנס לחדר ואמר "שלא תעזי לספר על זה לאף אחד". ויצא.

ומאז - התעלמות מוחלטת ממני.

הרגשתי אשמה. נכנסתי לחדר שלו, התנצלתי, הצטערתי – אבל כלום. הוא לא דיבר איתי ולא התייחס אלי. כשנפגשתי עם ש' בלילות הוא אמר לאמא שלו, כלומר לדודה שלי, שבטוח שאני עושה עם ש' שטויות ושתשמור עליי ולא תיתן לי לצאת. ביום חמישי, כשחזרתי לבית, השארתי לו מכתב שתוכנו אמר בעיקר "אני מצטערת, לא התכוונתי. אני זאת שסבלתי, לי זה כאב, אז למה אתה מתעלם ממני?!". הוא השיב לי באייסיקיו שהוא עשה טעות ושהוא עדיין בהלם, זהו. לא כל כך שמעתי בקולו וסיפרתי לחברים (לא להרבה, רק לארבעה טובים).

לאחר מספר חודשים נסעתי לשם שוב, בגלל ידיד שלי. הוא נכנס לחדר, הוריד את המכנס והתחיל לגעת בי. אמרתי "לא! לא! לא! אני בסרט הזה כבר הייתי". אז הוא ענה: "זאת סדרה".

אני: "אז הפרק של הסדרה הזאת נגמר, עכשיו".

הוא הרים את המכנס, כיבה לי את הטלוויזיה ויצא מהחדר.

מאז , הדבר היחיד שעברתי היה הדחקות, כמה שיותר. גם כשדיברתי על זה - זה היה כדי לצחוק על זה. עברתי סרטים, לא היו לי חברים רציניים, הייתי עם בנים כדי לשכוח ממה שעברתי ולהמשיך הלאה. לא סיפרתי לאף מבוגר כי סבלתי מרגשות אשמה וגם כי לא רציתי להרוס את המשפחה.

בשלושת החודשים האחרונים יש לי חבר רציני (מעיר אחרת). הוא החבר הרציני הראשון שלי מאז. רק אחרי שהכרתי אותו התחלתי להבין שאני לא אשמה, שאין לי על מה להצטער ושאני צריכה לדבר על זה. שכבתי עם החבר שלי, נ'. ידעתי שזה מה שיעזור לי לשכוח, יעזור לי להמשיך הלאה.

הכאב עבר במשך הזמן, עד היום שבו גיליתי שבקרוב תעבור שנה מהמקרה, והכאב שוב התפרץ. כל כך כואב לי. היום, אחותי הגדולה בת ה-27 גילתה את המקרה דרך ההיסטורי שלי עם חברה. היא הבטיחה שתטפל בו ואמרה שאני זקוקה לטיפול. הדבר היחיד שאני עושה כרגע הוא לנסות לשכוח... רק מנסה.

לסיפורים (אנא ציינו כינוי מועדף):

[email protected]