שלי (שם בדוי) רק בת 13, וכבר מבינה שאינה יכולה להסתובב בשלווה ברחוב, אפילו לא כשהיא עם הכלב. תמיד יהיה איזה גבר זר שיעיר לה משהו...
שלום, קוראים לי שלי (שם בדוי) ואני בת 13. קראתי כאן בבלוג וראיתי סיפורים ממש מצמררים. היו לי כמה אירועים קטנים, אפילו מאוד, של הטרדות. עד עכשיו לא ממש לקחתי את זה כהטרדות, ואפילו לא התייחסתי.
המקרה הראשון שאני זוכרת היה לפני שנה. זה היה אחר-צהריים והלכתי לפגוש חברה. הגעתי למקום בו החלטנו להפגש וחיכיתי לה. בשלב מסויים הגיע מישהו כבן 40, אבל לא ייחסתי לו חשיבות רבה. הוא עבר לידי והתבונן בי ואחר כך עצר במרחק מה ממני וחיכה. חיכיתי עוד כמה דקות וחברה שלי הגיעה. אחר כך, כשהסתובבנו ללכת לבית שלי, האדם הזה עוד עמד שם. כשעברנו לידו הוא אמר לי ברוסית "ציצים יפים". מאוד נבהלתי ואמרתי לחברה שלי בשקט שתלך מהר. כשהתרחקנו סיפרתי לה מה הוא אמר לי. היא היחידה שיודעת על זה. אני לא יודעת מה היה קורה אם היא הייתה מאחרת, או לא מגיעה בכלל.
המקרה השני שזכור לי קרה לפני חצי שנה, כשטיילתי עם הכלב שלי ברחוב שבו אני גרה. בשלב מסויים יצאתי מהרחוב והמשכתי לטייל. בזמן שהלכתי, ניגש אליי בחור והתחיל לדבר איתי. הוא אמר דברים כמו: "איזה כלב יפה יש לך..", "את רוצה שנטייל יחד??", "בואי, בואי, אל תפחדי". בשלב מסויים כבר ממש פחדתי והלכתי משם, כשהוא צועק לי לחזור. בזווית העין ראיתי שהוא עולה על מכונית, ואותה מכונית נסעה אחרי כשאותו בחור צועק לי מתוכה "איזה כוסית".
המקרה השלישי היה כששוב טיילתי עם הכלב שלי. זאת הייתה שעת בוקר מוקדמת. אני זוכרת שעברה לידי מונית. נהג המונית פתח את החלון ועשה תנועות מגונות. הסתובבתי וחזרתי הביתה.
אני יודעת שהמקרים קטנים, והם נחשבים לאפסיים לעומת מקרים אחרים.
מגזין הנשים COSMOPOLITAN מעוניין לפרסם סיפור של הטרדה מינית. הסיפור יובא במסגרת המדור "הסיפור האמיתי", שעוסק בנשים צעירות שעברו משבר (בגידה, אנורוקסיה, התעללות וכו') אך גדלו ממנו והמשיכו בחייהן. המערכת פנתה לבלוג על מנת לאתר מישהי שתסכים להתראיין ולספר את סיפורה, אפילו בעילום שם!
אם יש כאן מישהי שמוכנה להתראיין - צרי איתי קשר באמצעות המייל ואני אקשר אותך עם המפיקה (שפנתה לכאן דרך המייל של הבלוג).
מי שמעה? מי יודעת?
לסיפור:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
