"אחד" שלח לנו התייחסות בשם המין הגברי. אני לא מסכימה איתו משום שאני נותנת לגברים הרבה יותר קרדיט ממה שהוא נותן לכם. כשהזין עומד - זה לא הופך אתכם אוטומטית לעברייני מין ובטח שלא נותן לכם תירוץ להפוך לכאלו. הבחורה שלצידכם היא יצור אנושי בדיוק כמוכם. מצד שני - מה שהוא כותב עדיין נתפש כנורמה - נוחה מדי עבור גברים - והחברה נוטה לוותר ל"חרמנים", ועל כן מצאתי לנכון להעלות את דבריו. יש לו גם כמה עצות מעשיות לנשים.
קראתי בעיון כמה מהסיפורים בבלוג ויש לי התייחסות בשם ה"עם" הגברי. אני בן 18 ורציתי ליידע שהמשפט "כשהזין עומד - השכל בתחת" - הוא משפט אמיתי לגמרי ואקטואלי. כשגבר מתחמם, הדעת הולכת ופוחתת וחוסר השליטה הולך וגובר. כאשר הדם מתחיל לזרום למטה, אנו הגברים לא הכי יכולים להחליט דברים בצורה נבונה ודברים רבים שהיינו מצטערים עליהם נראים לנו פתאום הגיוניים...
אני בטוח שהבן דוד מהסיפור של ב' יודע שזה לא בסדר ולא נכון לעשות דברים כאלה, במיוחד בתוך המשפחה. אבל ברגע שהגוף מקבל גירוי, קשה מאוד לעצור את זה. צריך כוח רצון עז כדי לנסות לשלוט בזה, דחיות מרומזות לא יעזרו... המוח לא מקבל אותם ולא מתייחס. אם באמת רוצים להימנע מזה, יש כמה אופציות שלדעתי יעבדו:
א' - אין טעם להתחיל - בחורה שנשארת עם בחור לבד ומחליטה לשבת לו בין הרגליים ונותנת לו להמשיך קדימה ולדהור, שלא תגיד אחר כך "באמת אני לא מבינה איך הוא מסוגל לזה". שוב אני אומר, אין טעם לגרות יתר על המידה. אני לא אומר שצריך לשבת שני ספסלים מכל בחור, אבל צריך לשם פסים אדומים ולהראות נוכחות עוד מההתחלה, כשיש שכל ולפני שמגרים או מנסים לגרות לדעת את הפרטנר - צריך להיות בעל שליטה עצמית ולא להיכנע לזה. אני אישית לא ממליץ לשבת למישהו בין הרגלים אם סתם בא לך לדבר איתו, זה לא תורם כלום.
ב' - להוריד את הכפפות - דחיות מרומזות הן בסדר בתור התחלה, אך אם זה לא עובד והמטרד עדיין קיים, הגיע הזמן להתחיל להיכנס בו: להיות החלטית, ובעלת קווים אדומים בולטים! להראות התנגדות עיקשת, מתמדת, עוצמתית ומרתיעה היא הפתרון שאמור לעשות את העבודה.
אוקי, הגיע זמן התגובות. רבים שאלו כאן מדוע הפוסט הזה בכלל עלה. כפי שציינתי - הפוסט הזה אינו מייצג את דעתי, אבל יחד עם זאת הדברים שכתובים בו מייצגים עמדה מאד רווחת בציבור. אני לא מפקפקת ביושרו וכנותו של "האחד" ולא חושדת בו בשום פשיעה מינית. התכתבתי איתו במייל, ואני מאמינה שהוא כתב את הדברים דווקא משום שאכפת לו. העובדה שאני לא מסכימה עם העמדה שהוא מייצג אינה מעלה ואינה מורידה בכל מה שקשור למציאות - וזאת המציאות שבה אנחנו חיות וחיים. גברים עדיין מקבלים לגיטימציה חברתית בגלל המשפט על הזין והתחת, שאינו מתייחס בכלל לעובדה שגם לנשים יש יצרים וגם הן עלולות לצאת מגדרן כשהן חרמניות. חשוב היה לי להביא את הדברים כדי לייצר דיון, וכדי שהויכוח, שחשוב בעיני, לא יישאר במייל האישי ביני לבין האחד - שאותו אני מכבדת על כך שטרח וכתב את הפוסט, ואשמח מאד אם יופיע כאן ויגיב גם הוא לדברים (הוא הגיע ואני שמחה). אני שמחה שיש גם גברים שיצאו כנגד דבריו. כפי שכתבתי למעלה - אני נותנת לגברים הרבה יותר קרדיט ממה שנתן להם "האחד". לא לכולם, כמובן, אבל אני אישית משתדלת להתחרמן עם אלו שמתייחסים אלי כיצור אנושי ולא כ"אובייקט מחורר" לטובתם. להלן תגובות הנגד שחשוב היה לי שיופיעו יחד עם הפוסט הזה:
ענבר:
אבוי, הבורות המזעזעת! ברור שקל יותר להגיד שגבר לא שולט במעשיו ברגע שהוא מתחיל להתחמם. זה מסיר מעליו את כל האחריות. למה כולם בטוחים שהצבת הגבולות היא תמיד באחריותה הבלעדית של האישה, ושכל עוד היא לא מכוונת לבן זוגה אקדח למפשעה הוא יכול להמשיך? זה מאוד קל להגיד שגברים לא מסוגלים לשלוט בעצמם, ובכך להסיר מעליהם את האחריות אפילו לנסות. ובכן, יש לי חדשות בשבילך - יש לכם אחריות מלאה על מעשיכם, ולא משנה אם אתם רעבים, עייפים או חרמנים. להגיד "ככה זה בנים, אתן צריכות להתמודד עם זה", זו התחמקות מאחריות, ואני לא מקבלת את התירוץ האומלל הזה. בנים מתנהגים ככה משום שזו הדרך הקלה, ומשום שאף אחד לא עוצר אותם, לא משום שככה הם מובנים פיזית או פסיכולוגית. במקום לרסן את עצמך, אתה אומר - אל תפתו אותי. ובכן, תנחש מה, זו האחריות שלך לא להתפתות. שום פעולה שהיא, זנותית ומופקרת ככל שתהיה, לא מזמינה אונס.
הגר:
מה שכתבת הוא בעייתי מאוד. אני לא ממש מבינה למה פירסמו את מה שכתבת - כי לתת לגיטימציה לאונס, תקיפות מיניות והטרדות מיניות זה אחד הדברים הגרועים שאתה יכול לעשות. אין שום קשר בין אונס לבין סקס. אונס זה כוח ולא יחסי מין. גבר שאונס אישה או תוקף אותה מינית רוצה לשלוט ולדכא ואין שום קשר באותו הרגע למצב הזיקפה שלו. חוץ מזה, ברור מאוד שאתה לא אישה, אתה לא מכיר את החוויה הנשית של הפחד מפני תקיפה מינית. נשים מכירות את זה טוב מאוד, בעיקר כשאנחנו הולכות בלילה לבד ואפילו באמצע היום ברחוב הומה אדם. לא כל אישה מסוגלת לשים את הגבולות, כי לא תמיד הגבולות כל כך ברורים. לפעמים יש לנו דימוי ברור של אונס בשעות הלילה שבו אדם זר קורע מאיתנו את הבגדים - אבל ברוב המקרים זה בעצם אדם קרוב שאנו מכירות, אי אפשר לדעת תמיד מתי למתוח את הקו. לסיכום, לא ברור לי למה זה פורסם- ובכל מקרה- זו התייחסות פוגענית מאוד!
רונן:
אני רק רוצה להיות עוד נציג של הגברים, שאומר שמה שכתוב בפוסט הזה הוא בולשיט. כל פעם שלבן אדם או לקבוצת אנשים יש פרץ של אגואיסטיות/ נקמנות/ תאווה והם מתחילים לפעול כאילו אין מלבדם אף אחד בעולם - עולים תירוצי היצר. לי זה עושה צליל של גזענות עצמית. כאשר מישהו בצד השני ("האחר") - פועל לפי הסטריאוטיפים הקיימים כלפיו - אז אומרים שזה בדם שלו (ככה זה בגזענות) ואין מה לעשות. ולכן הוא נחות - אותו "אחר", כי הוא חסר תקנה, ולכן ראוי להקטין אותו. אבל כאשר אנחנו פועלים לפי הסטריאוטיפים (במקרה זה "גברים") - ועושים את מה ש"בדם שלנו" - אז כמה נפלא - פתאום זה בא כהצדקה וכמקור לסלחנות. שנאה ואהבה הן קרובות, זה משפט ידוע, אבל כאן הן ממש הופכות להיות אחד. השנאה שלי ל"אחר" והאהבה שלי ל"עצמי" הן על אותו בסיס של יצרים בלתי נשלטים, אם הם של "האחר" זה רע, אם הם של "עצמי" זה סבבה.
Anonymous person
אני רוצה להגיד שמי שכתב את זה משפיל את כל הגברים במה שהוא אומר. קודם כל זה נכון שכשאנחנו חרמנים אנחנו רוצים יותר ויותר, אבל הוא הגזים בצורות מפחידות: "קשה מאוד לעצור את זה, צריך כוח רצון עז כדי לנסות לשלוט בזה". אפשר לחשוב שהוא מדבר על מבצע צבאי קשה או על מלחמה במחלת הסרטן! הבנאדם הגזים לגמרי, משפיל את הגברים ומייחס אותנו לקופים שלא יכולים לשלוט בעצמם כשהם חרמנים... אני לא כזה, רובנו לא כאלה, רק המיעוט הוא כזה - האנסים וחבריהם...
חלונע:
יש דווקא צד הגיוני בזה. הוא לא מנקה את הגברים מאשמה, הוא פשוט מיידע אתכן - ככה המוח הגברי עובד. אף פעם לא הייתן גברים, אז אתן לא יכולות לדעת. ובאמת המון מחקרים אומרים שכאשר מגרים את איבר המין, המוח לא חושב. הוא לא אומר שאתן צריכות לדאוג לבד שלא יאנסו אתכן, וגם לא מנקה גברים מאשמה - הוא פשוט אומר שצריך לשים גבולות. כמו שהוא כתב - אל תשבו לבן בין הרגליים, כי אתן יודעות מה יהיה אחר כך. ואני ממש לא מצדדת בעובדה שאנחנו צריכות לדאוג לעצמנו בעצמנו, גברים צריכים ללמוד להשתלט על עצמם. מה שהוא כתב כאן זה שזה לא קל.
האחד הגיע להגיב ולהבהיר את עמדותיו. אני עדיין לא מסכימה איתו, אבל חשוב היה לי להביא לכאן את הבהרתו:
לא אמרתי שאסור לבנות ללכת עם גופיות ואני גם לא מנקה את הגברים מכל אחריות. האחריות אמורה להיות שווה, אבל זה לא כך. כובד האחריות נוטה מעט לכיוון האשה. ברור שגבר הוא לא קוף שלא שולט במה שהוא עושה, אבל רמת השליטה העצמית שלו היא לא כמו של אישה. יש דברים שקשה להסביר למין השני, לך תסביר לבן אדם חרש מה זה רעש. אבל אני בשום פנים ואופן לא מצדיק אונס או הטרדה מינית - לא אמרתי שאני מצדיק, ואני לא אומר!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
