mybody

כרגע אני בת 15 וחצי, כמעט 16, ועברתי חמש הטרדות מיניות בשלוש שנים בלבד. אף פעם לא הצלחתי להבין מה מושך גברים להטריד אותי, מכיוון שרק בסיפור אחד הכרתי את הבנאדם שביצע בי את זממו...

***

המקרה הראשון, קרה בכיתה ז', כשהייתי בערך בת 13...

נפגשתי עם ידיד מאוד טוב שלי, היינו יוצאים ביחד לקניון ולעיר וחוזרים בסביבות 5-6-7. לפנות בוקר. הוא היה ליצן כזה, ותמיד ברגע שהיינו צריכים להתפצל לא רצינו להיפרד והוא ליווה אותי הביתה, ואז ביקש שאני אלווה אותו, ואז הוא ליווה אותו בחזרה וכך חזר חלילה במשך מספר פעמים.

באחת הפעמים שעשינו את זה, ליוויתי אותו והתכנון היה שהוא ילווה אותי. אבל הוא התעצל, והציע למישהו זר ברחוב ללוות אותי, בתור בדיחה כמובן. האיש הסכים, אבל הידיד שלי אמר שהוא התבדח, ושזה בסדר, שילך לדרכו, ואין צורך בליווי. האיש כמובן הלך. (לפחות למראית עין). נהייה כבר מאוחר ואמרתי שאני אלך לבדי, ושאני לא באמת מפחדת (באמת לא פחדתי!).

התחלתי ללכת לכיוון הבית שלי, אלא שאותו האיש חיכה לי בסמטה כמה רחובות מהמקום שפגשתי אותו קודם לכן... היה לו מבט מסומם כאילו לא ישן כמה לילות, או שהרגע עישן קילו מריחואנה. הוא הצמיד אותי לקיר בבת-אחת, והחל למשש אותי בחוזקה. ממש הכאיב לי... אחר כך הוא התחיל לנשק אותי בצוואר וניסה להפשיט אותי... כשראה שזה לא מצליח, הוא השכיב אותי על הרצפה בחוזקה, וכך כנראה... היה לו יותר קל. הוא רכן מעליי, כשאני חצי עירומה, ואונן להנאתו.

כמובן שניסיתי לצרוח, לבעוט ולהתנגד, אבל מרוב בכי והלם, הצעקות לא היו חזקות במיוחד. הבאתי לו בעיטות, אבל מסתבר שהן לא ממש הפריעו לו...

 ***

המקרה השני התרחש כשהייתי בכיתה ח', בערך בסביבות הגיל 13 וחצי, 14. הייתה יום הולדת לחברה טובה, וכמובן שהלכתי. באותו הזמן היה לי חבר. אחרי יום ההולדת, תכננתי להפגש איתו. אני וחברה אחרת, שגם היתה ביומולדת, הלכנו יחד חצי דרך, וחצי דרך הייתי צריכה ללכת לבדי עד שאגיע לחבר שלי. הלכנו ביחד והכל היה טוב ויפה, עד שבאמצע הדרך, קצת לפני שנפרדנו לדרכינו, עמדה מכונית שנראתה לה חשודה במקצת. (אני חשבתי שזה סתם צירוף מקרים ופרט לא באמת חשוב). נפרדנו לדרכינו והכל היה בסדר גמור, עד שקלטתי שאחרי כמה רחובות, המכונית חונה במקום שאני צועדת...

התחלתי לצעוד במהירות רבה, והמכונית אכן עקבה אחריי. התחלתי לפחד קצת, ודיברתי בטלפון עם החבר שלי ואמרתי לו שיתחיל ללכת לכיוון שלי, כשפתאום אני מרגישה יד שאוחזת בחוזקה בכתף שלי... במהירות שלא תיאמן מצאתי את עצמי בתוך המכונית, כשמישהו בן 25/30 מנסה להפשיט אותי, אוחז אותי בחוזקה ומנסה לבצע בי את מעשיו המגונים... הכל קרה כל כך מהר, שאני לא זוכרת יותר מדיי פרטים...

אחרי כמה זמן הוא הוריד אותי בבית הקברות העירוני, שמאוד מאוד רחוק מהבית שלי. הלכתי את כל הדרך לזרה ברגל, כשאני מרגישה מלוכלכת, מושפלת, המומה, ונגעלת מעצמי.

 ***

המקרה השלישי התרחש חצי שנה אחרי, בחופש הגדול שבין כיתה ח' ל-ט'.

הייתי אמורה להיפגש עם החבר שלי, וקבענו בגן השעשועים שבין הבית שלו לבית שלי, באמצע הדרך כזה. עד לגן השעשועים יש גן נוסף, קצת חשוך, שממוקם במין יער קטן כזה, לא ממש חורשה. הלכתי כהרגלי, ופתאום אני מרגישה יד על הכתף שלי, בדיוק כמו בסיפור הקודם. הסתובבתי, וראיתי מישהו נורא מפחיד, עם עיניים אדומות, ובקבוק בירה ביד. הגיוני מאוד שהוא היה שיכור.הוא ניסה להצמיד אותי אליו, ואני התנגדתי, בעטתי בו, דפקתי את הצרחה של החיים שלי, וברחתי משם כשהוא ממלמל משו כמו "הנשים של היום זה פשוט זוועה מהלכת...". לא ראיתי את אותו האיש יותר, גם לא בפעמים הבאות שעברתי שם.

***

המקרה הרביעי התרחש בהיותי בכיתה ט', בחופשת פורים.

באותה תקופה הייתי נורא מבולבלת ומתוסבכת עם עצמי, והחלטתי לנסוע לים לבדי. נסעתי, נרגעתי לי על החוף והכל היה מושלם. עד לאותו הרגע, שבו הלכתי לקנות לעצמי שתייה קרה בחום הנוראי של הרצלייה, ואחד העובדים אמר לי שמקרר השתייה בצד השני של המזנון, מאחורה. ומה אני לא אעשה בשביל בקבוק קולה?

 הלכתי לאחור, לקחתי את הבקבוק, והתחלתי ללכת לכיוון הקופה הראשית על מנת לשלם, כשפתאום – כהרגלי - אני מרגישה שמישהו מצמיד אותי אליו, מפיל לי את בקבוק הקולה, וגורר אותי בחוזקה איומה לתוך שירותי המטבח האחורי... צעקתי את כל נפשי, וכנראה אף אחד לא שמע, או שבחרו להתעלם... היו אלו מספר פועלים. הייתי עם בגד ים ומגבת, כך שהם לא היו צריכים להתאמץ על מנת להוריד לי את הבגדים... זה היה פשוט זוועתי.

הם החלו לדבר ביניהם, לצחקק, לאונן אחד לשני, לאונן עליי, לנשק אותי בצוואר ובחזה, לגעת בי בכל הגוף, ולמשש בחוזקה כל חלק וחלק. לבסוף הם גררו אותי לדחפור שלהם, או מה שזה לא היה, והסיעו אותי לתחנת האוטובוס הקרובה, כשאני "לבושה" בבגד ים מלוכלך, ולא מחול... הם זרקו לי את המגבת בזלזול מחוץ לדחפור, ותוך כדי נסיעה צעקו לי "אוהבים אותך!". נגעלתי מעצמי, נגעלתי מהם, ונשארה לי מזכרת לא כל כך נעימה מהים...

 ***

המקרה החמישי התרחש לפני כחודש וחצי, כשאני בת 15 וחצי לערך, והיה הכי קשה לטעמי.

בגלל המלחמה בצפון, כידוע, הרבה מתושבי הצפון באו לבלות במרכז את החופש שלהם, על מנת לברוח מהבתים. היה ערב שישי משעמם לגמרי, ונורא היה בא לי לצאת. היה לי ידיד אינטרנטי, שעמו דיברתי מספר פעמים, שגר בקריות. הוא בא להתארח במרכז למשך שבוע. דיברנו יומיים לפני שהוא עזב, ובצירוף מקרים אדיר הוא בא להתארח בעיר שבה אני גרה, כמה רחובות ממקום מגוריי.

כמובן שהסכמתי, אבל איפשהו, אני חושבת שידעתי שזה לא עומד להסתיים טוב... לכן הצטיידתי באולר קטן. למרות הכל, חשבתי שאולי בכל זאת, דווקא הוא, סופסוף לא יחפש רק את המיניות, אלא פשוט ישמח לראות אותי, אחרי פרק זמן של התכתבויות באייסיקיו (כמובן שטעיתי, וזה לא היה מתמימות).

נפגשנו במקום הומה אדם, ליד הקניון. הוא שמח לראות אותי, ואני - אותו. הוא היה בן 18 וחצי ואמר שאני נראית כמעט בגילו. הוא בירך אותי בחיבוק חם, ובכמה מילים יפות. נמסתי מהמחמאות, והיה נורא נחמד. אחרי שקנינו שתייה קלה ואוכל מהיר, הוא ביקש ממני לעשות לו סיבוב במקום, סתם בשביל להכיר את העיר יותר טוב. נעניתי לבקשתו, והתחלנו ללכת. הוא לא ניסה שום מגע פיזי עד לרגעים מאוד מסוימים.

למשל, כשהיינו חוצים כביש, הוא היה מחזיק לי את היד, ומצמיד אותי אליו עם האגן ואומר לי "אני לא רוצה שהנסיכה שלי תידרס או משהו, תיזהרי!". הוא היה נורא חמוד, אבל לא הרגשתי בנוח עם המגע, אז תמיד ניסיתי להתחמק מאותו הזמן של השהות במצב הזה. השיחה שלנו גלשה, הייתה מאוד זורמת, והוא עשה רושם של בנאדם חכם ואינטליגנט.

כשהגענו לגן ציבורי (חלקו האחד מואר, וחלקו השני חשוך), ישבנו על ספסל בחלק המואר והמשכנו לדבר. כשהגענו לנושא של מוזיקה, הוא אמר שהוא הביא mp3 ושזה יהיה נחמד מאוד אם נאזין לו. הסכמתי - אני מאוד אוהבת מוזיקה, והיה לנו טעם דומה במקצת. הכל היה טוב, ואפילו תוך כדי שירים מסוימים, שהיו בהן משפטי אהבה, או חיבה יפים, הוא היה שר אותם, מסתכל לי בעיניים, ומחייך חיוך תמים ורומז על חיבה. נמסתי, והייתי מוחמאת נורא.

בשלב מסוים הוא החל לחבק אותי, להישען עליי וללטף אותי. נתתי לזה צ'אנס בתור ידידים. אחר כך הוא הסתכל לי בעיניים, מלמל כמה דברים, ונישק אותי בתשוקה עזה. זה היה מאוד מהיר ולקח לי זמן להבין שאנחנו מתנשקים. כשקלטתי את זה, נסוגתי לאחור ואמרתי לו שאני לא בקטע של יזיזות, אלא ידידות נטו. הוא אמר שזה בסדר גמור, ושהוא מצטער, כי הוא חשב שאני בכיוון של זה. אחר כך המשכנו להקשיב למוזיקה, אבל גם התחלנו ללכת, להמשיך בסיור בעיר.

בשביל להגיע לחלק אחר של העיר, היינו צריכים לעבור בחלק החשוך של הגן שעשועים. אז, הוא זרק אותי למטה, הצמיד אותי לרצפה הקשה, התיישב עליי, נישק אותי בכוח כשאני בועטת, צורחת, צווחת, בוכה, מתנשמת, מרביצה ומתנגדת. הוא היה מאוד גברי, ומאוד חזק, מסתבר. כלום לא הזיז לו. הייתי שם על הרצפה חסרת אונים, וכל כך מושפלת... והוא לא הפסיק... לא הייתה לי הערכת זמן, אבל זה נמשך בערך שעתיים לערך. הוא עשה הכל כולל הכל, פוט התעלל בי כאוות נפשו. הכל - חוץ ממכות כואבות. הוא רק החטיף לי סטירה כשהייתי מתנגדת וצורחת וצווחת ובוכה... הוא פשוט נהנה מהגוף חסר האונים שמולו, ועשה בו כרצונו. לאחר שעתיים לערך, הוא פשוט קם, התלבש, והלך משם באיטיות. אני עוד שכבתי שם כשעה-שעה וחצי, כשאני מעולפת, מושפלת, שונאת את כל העולם, כועסת על עצמי, בשוק, בהלם וחסרת אונים.

לא התלוננתי על אף אחד מן המקרים. על שני מקרים ההורים שלי יודעים, אבל לא את הסיפור המלא... אל תשאלו למה, כי אני בעצמי לא יודעת. אני חושבת שאני פשוט לא מסוגלת לעמוד מול איש זר בתחנת משטרה, ולתאר בכל פעם מחדש איך אנשים זרים נגעו בי, השפילו אותי, ועשו בי כרצונם. לכל שאר הבנות שנאנסו, או חוו הטרדה מינית - אל תעשו כמוני, תלכו ותתלוננו! כל עוד אתן מסוגלות, זה הדבר הכי טוב שתוכלו לעשות.

25.9.06: הסיפור פורסם גם במדור "מוטרדות", נענע.

תוספת מאוחרת של מ', בתשובה לחלק מהשאלות שעלו בדיון שהתקיים בתגובות: