שלג השתכרה עם חברים בפארק. אופנוען שעבר שם הציע לה סיבוב אבל בנה על קצת יותר מזה.
אני שלג ואני בת 13... פעם אחת יצאנו אני, שתי חברות וחבר לפארק בלילה ושתינו קצת (הרבה)... כולם היו שיכורים, כשאדם מבוגר עם טוסטוס, בא לשם עם האופנוע והתחיל לדבר עם י' (החבר) וה' (חברה אחת). הם סתם דיברו... הוא הציע לה סיבוב והיא לא הסכימה...
עברו כמה דקות, אולי אפילו שעה, אני ממש לא זוכרת... האיש הזה חזר שוב וביקשתי ממנו סיבוב (הייתי מאד שיכורה) על הטוסטוס. הוא הסכים. התיישבתי מאחוריו על הטוסטוס, אבל שמתי לב שהוא לא עושה לי "סיבוב"... החזקתי אותו באיזור החזה והוא אמר "תחזיקי למטה יותר!" אז אמרתי לו שאני בסדר ככה... הוא שאל כמה שתיתי ואמרתי לו. הוא עצר באמצע חורשה וטען שנתפס לו השריר ברגל, אז אמרתי "טוב אז אני אלך לבד, זה בסדר" וברחתי משם בריצה... כנראה שאחר כך הוא פתאום הרגיש יותר טוב, כי הוא עלה על הטוסטוס ורדף אחרי... הוא אמר "מה, השתגעת?! ללכת לבד?! בואי אני אקח אותך, מה את נלחצת?" שוב עליתי, והוא שאל אותי אם אני רוצה נסות לרכב... הסכמתי. עכשיו אני הייתי מקדימה והוא מאחורי. כבר התחלתי לחשוד ואמרתי "לא, לא, אני לא רוצה..." והוא שוב טען שנתפס לו השריר, ושאל אם אני יכולה לעזור לו למתוח אותו...
הוא התיישב, והתחלתי למתוח לו את הרגל... בהתחלה מהקרסול, והוא ביקש יותר קרוב, אחר כך ממש ממש קרוב לאזור המפשעה שלו. אז אמרתי "אני לא יכולה". הוא קם כאילו כלום, וניסה לחבק אותי... התחלתי לצרוח עליו וברחתי.. הוא רדף אחרי עם האופנוע וניסה לתפוס אותי אבל השתחררתי...
קראתי ל-י' (הייתי כבר די רחוקה מהם...) והתחלתי לבכות כמו משוגעת... הלכנו לתחנת דלק קרובה וסיפרנו שם מה קרה.. כמובן שלא היה להם אכפת כי היינו "סתם שיכורים בני 13". עכשיו אני מפחדת לצאת בהחוצה בשכונה שלי... אני מפחדת מידידים שלי... אני לא מסוגלת ללכת לבד לבית-ספר... אני יכולה רק להודות שלא הייתי שיכורה מדי ושהצלחתי לרוץ.
הסברים? הייתי בחופשת חג לא מתוכננת. מיד אעלה עוד סיפור. בהמשך הערב אעלה עוד שניים. אנא קראו והתייחסו לכולם בבקשה (יש חופש, לא להתלונן בבקשה).
לסיפורים (נא לציין כינוי):
[email protected]
בבלוג זה
בכל הבלוגים
