לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 

mybody

לא היה לך נעים לאמר "לא"? הוטרדת או הותקפת מינית ולא התלוננת? התלוננת והעולם המשיך כאילו כלום??? אל תשמרי בלב! ספרי לי ואני אספר לכולם. בלי שמות, בלי פרטים מזהים, רק ה"אירועים". כל מקרה לגופה (*הפניה לנשים מטעמי נוחות אך מכוונת לכל סוגי המינים)

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ספטמבר 2006    >>
אבגדהוש
     12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

9/2006

הרי הסכמתי לו, אז אין לי על מה להתלונן


זהירות – טריגר!!!!!!!

OMG השאירה כאן את התגובה הזאת. חבר שלה אנס והשפיל אותה לאחר ש"נתנה לו".

 

היום אני בת 16 (כיתה י"א). לפני כשנתיים, בתחילת כיתה ט’, בא אלינו לכיתה ילד חדש וחתיך. נדלקתי עליו!!! גם אני כוסית ויפה אבל לא נראה היה שהוא נמשך אלי (בלי להתלהב, אבל רוב הבנים בשכבה רצו/רוצים אותי). המשכתי להתקרב אליו ונהיינו ידידים טובים עד שירד לי ממנו. אחרי כחודשיים הוא התקרב אלי, כאילו הוא עכשיו דלוק עלי. בקיצור, הוא הציע לי חברות וכמובן שהסכמתי. (האמת היא שאני די חרמנית ובגלל זה יצא לי שם של "המזרן של השכבה", תכף זה מתקשר לסיפור).

 

הוא היה ממש נחמד בשלושת החודשים הראשונים, תמיד היה קונה לי מתנות, נשיקות צרפתיות בכיף, חיבוקים, מילים טובות והוא תמיד היה איתי. לאחר כשלושה חודשים הוא התחיל לדבר איתי על מין לעיתים יותר תכופות, ורצה שנעשה את זה (הוא לא היה הראשון שלי, לפניו שכבתי עם עוד שניים, אני יודעת שהייתי צעירה אבל הרגשתי בוגרת, גם משום שקיבלתי מחזור מוקדם, בגיל 11 וחצי). אמרתי לו שאני לא בטוחה. אחרי כמה שכנועים הסכמתי. חשבתי שזה יהיה כיף, כמו בפעמים בקודמות. טעיתי.

 

בכל מקרה, הוא השקיע (הוא היה בתול). הוא שכר חדר במלון (היו לו פרוטקציות, קרובי משפחה אבל נעזוב את זה), ארגן מוזיקה טובה להתחלה, יותר חמה להמשך. ורדים על המיטה. נראה ממש טוב. התחלנו לעשות מה שעשינו, תנוחות גניחות, מציצות, ירידות. הכל!!! עד שגמרתי. אמרתי לו שזהו ושנגמר לי. לא בא לי עוד. אבל הוא המשיך בשלו וניסה להמשיך (והחדיר לי שוב). התחלתי להתנגד ואמרתי לו שאני סיימתי כאן. הוא אמר "טוב" וירד ממני. הוא הלך לארון והוציא משהו, אני בינתיים התלבשתי.

 

הוא לקח אותי שוב למיטה, הוריד לי את החצאית והסטרפלס, התחתונים והחזייה, וקשר אותי למיטה עם הידיים למעלה. צרחתי וצרחתי אבל אף אחד לא שמע. הוא קשר לי גם את הרגליים במין פיסוק כזה כדי שאני לא אוכל להזיז אותם. הוא נגע בי. המשיך ללקק לי, להחדיר לי. ודחף לי שוב את הזין שלו לפה שלי. גמר אצלי בפה. אחר כך הוא שוב המשיך והמשיך. אני צורחת ואף אחד לא שומע... אחרי חצי שעה (שנראתה לי נצח) דפקו בדלת (כנראה מהצעקות) ו-ט’ (ה"חבר" שלי), שאל "מי זה". אמרו "שירות חדרים", והוא ענה שלא צריך ושאני סתם צורחת כי נחתכתי או משהו כזה.

 

אחרי שהם הלכו הוא סתם לי (התגובה נקטעה. any). אחרי עוד כחצי שעה שנראתה לי כמו נ-צ-ח הוא סופסוף סיים. כבר הייתי שפוכה ולא היה לי כוח עוד לצרוח ולבכות. הוא זרק אותי מהחדר עם הבגדים בידיים וצרח "עופי ממני. אני לא רוצה לראות אותך יותר. זונה!!! שרמוטה..." ונתן לי להרגיש מושפלת כמו שאי אפשר לתאר. רצתי מהר לאיזה ארון מגבות שהיה שם בשביל להתלבש. ויצאתי. כבר לא היה לי כוח לבכות. נגמרו לי הדמעות.

 

על המעשה הזה כולם יודעים. ט’ סיפר את זה לחברים שלו כדי לצאת "גבר" ואז השמועה התפשטה (בסודות). אני לא רוצה להתלונן עליו, אני מפחדת. מה גם שהסכמתי לו, אז אין לי על מה להתלונן.

 

אני עדיין כוסית בשכבה, המון רוצים אותי. אבל מאז המקרה גם קוראים לי המזרון של השכבה. המון עברו עלי. מאז גם עוד כמה הטרידו אותי בנגיעות ומילים לא יפות. אבל הצלחתי לעבור את זה. בערך.

 


 

שימו לב - מ' הגיבה לכם:

לכל המגיבים - תודה רבה על התמיכה, או הביקורת.

לאילו מביניכם, שלא מאמינים לתקריות השונות, רציתי להגיד מספר מילים: אני לא פירסמתי את זה סתם. היה לי מאוד קשה לכתוב כל מילה שכתובה כאן, ואני יכולה להבטיח שאין לי שום אינטרס להמציא סיפורים שכאלה, כי תאמינו או לא - אני בחיים לא הייתי רוצה שזה יקרה לאף אחת, ובטח שלא לי. כל סיפור וסיפור הצטבר אצלי והרס המון המון דברים, שעל רובם אני משלמת כעת, ומנסה לטפל בזה, בים אם לבד, ובין אם אני מקבלת עזרה.

 

בנוגע להטרדה שבה הזכרתי שלקחתי אולר, ובסוף לא השתמשתי בו, רציתי להבהיר, שאני לא מסוגלת להשתמש באולר, גם אם אני נורא רוצה. אני לא חושבת שמישהי מסוגלת להשתמש בדבר הזה. לקחתי אותו רק בשל הרגשת הביטחון ובמקרה של איום בלבד.תאמינו לי, שאם הייתי יכולה להשתמש בו, לא הייתי חושבת פעמיים.

בנוגע לאמרה שחזרה כאן כמה פעמים - "מה זה הקטע שאת אומרת לאחרים להתלונן, אבל את בעצמך לא עשית דבר". אז כן, אני אומרת לאחרות להתלונן, כי כל עוד הן מסוגלות, זה הדבר הכי טוב שהן יוכלו לעשות עבור עצמן ועבור הבנות הבאות, שיצליחו להימנע בעזרתן מאונס או הטרדה כלשהי. אני לעומת זאת, לא מסוגלת להתלונן. אני כועסת על עצמי בגלל זה כל יום ויום, אבל מה לעשות - באמת שניסיתי. מספר פעמים הרמתי טלפון למשטרה והתחלתי לספר את המקרה... אבל אני לא מסוגלת לעמוד מולם ולספר איך זרים נגעו בי ועשו בי כרצונם. זה נשמע נורא פשוט להתלונן, וגם אני חשבתי ככה, אבל נוכחתי לדעת שזה לא. לתאר את המעשים הזוועתיים שעשו בגופך ובלי רשותך, זה הדבר הכי משפיל שאני יכולה לחשוב עליו, ואולי זה אגואיסטי במקצת, אבל אני באמת לא מסוגלת.

 

לגבי מספר מגיבים שכתבו "למה לא נזהרת בפעמים הבאות ואיך הצלחת להתגבר על זה כל כך מהר..." אני לא חושבת שאי פעם אפשר להבין מישהי ש"חוותה" אונס. ההטרדות השפיעו עליי נורא קשה, וגרמו לי לעשות המון דברים שעליהם אני משלמת גם כיום. זה לא שעוברים אונס ואחרי שבוע הכל בסדר. אבל חייבים להמשיך לחיות, גם אם לא רוצים. אני לא יכולה להגיד שלקח לי המון זמן לחזור לתלם, אבל אני יכולה להגיד שנזהרתי כמה שאני יכולה, ויש מקרים שבהם את לא יכולה לעשות כלום. נכון, חמש פעמים זה נשמע מוגזם. וזה באמת מוגזם. אבל זה קורה כל הזמן, וזה גרם לי להבין שאני שם ברגע הלא נכון ובזמן הלא נכון. תאמינו לי שלא בחרתי את זה, ולא רציתי להיות מוטרדת בכוונה. אני ילדה רגילה, ויש לי בעיות משל עצמי גם בלי האונס. אני יכולה להבטיח לכל אחד ואחד, שלא בחרתי ל"חוות" את זה. אני רחוקה מלהחלים, אבל אני עובדת על זה.


 

למלעיזים על המוטרדות.

 

לסיפורים (אנא ציינו כינוי והשתדלו להמנע מפרסום סיפורים בתגובות):

[email protected]

נכתב על ידי , 24/9/2006 23:42   בקטגוריות אדם מוכר, אני והחבר'ה, באלימות, בבית, בינו לבינה, הכל קרה, למה לא התלוננתי  
134 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של נועה ב-25/5/2007 15:10



כינוי: 

מין: נקבה




479,639
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , אקטואליה ופוליטיקה , פילוסופיית חיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לmybody אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על mybody ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)