לחבר של אגם נמאס לפתע להיות עדין ומתחשב, כי "גם הוא צריך ליהנות מזה" או משהו בסגנון. אז הוא הפסיק להיות עדין ומתחשב.
לפני איזה חצי שנה, חבר שלי לשעבר (עכשיו הוא לשעבר), עשה משהו שרציתי שיקרה לפני המון המון המון זמן. אני אוהבת את הילד הזה (ילד... הוא לא ילד, הוא נער בן 16) מכיתה ג' (!!!). לפני חצי שנה (היינו באותה כיתה), יצאנו החוצה (לא ביחד) כשניגמר השיעור, ואז הוא לקח אותי הצידה ואמר שהוא צריך לדבר איתי. הלכתי איתו לאחורי איזה בניין כי יש שם ספסלים כאלה והלכנו לשבת שם. לא חשבתי שהולך לקרות מה שרציתי שיקרה, כבר כמה שנים? לפחות שבע. עכשיו.. כל הדרך כשהלכנו לשם, שאלתי אותו מה העניין ולמה אנחנו צריכים ללכת לצד בשביל זה. הוא בזמן האחרון כל הזמן הראה סימנים, בכיתה. אז כשהגענו לשם, נעמדנו... ואז הוא התחיל פשוט לנשק אותי... האמת היא שלא רציתי להפסיק אותו כי רציתי כבר מזמן שזה יקרה, זה לא היה אלים כזה, להיפך, זה היה ממש ממש עדין ומתחשב ולא... לא יודעת מה... אבל אז הפסקתי אותו. מה אתה עושה?! "אגם, תראי, נכון את זוכרת שאמרת לי שאת אוהבת אותי? כן נו. זה עדיין בתוקף? כן (מסמיקה) אז בזמן האחרון ראית שאני רוצה להיות איתך יותר... הבנתי שאני אוהב אותך ואנחנו צריכים להיות ביחד =).
אני כולי מאושרת ושמחה על כך שהוא סופסוף אוהב אותי נישקתי אותו.. ואז נכנסנו לכיתה. וזהו ישש אנחנו ביחד אני כל כך מאושרת!!
אחרי חמישה חודשים של אושר היינו ביחד הכל היה סבבה... לא רבנו אף פעם לא היה בינינו שום ריב ולא ויכוח אבל תמיד אם היה ויכוח הוא גם היה קטן וגם בסוף זה נגמר בנשיקה. אז אחרי 5 חודשים הגיע העניין המדובר (אנחנו כבר שנינו בני 17 אחרי 5 חודשים) - סקס. היינו בבית שלו בלילה, סתם התמזמזנו לנו (עניין רגיל שאנחנו לבד) (ולמזלי לא על זה היה מבוסס הקשר שלנו אבל אנחנו נורא אוהבים מגע אינטימי) זה היה הדדי שנינו אהבנו אחד את השני. הוא ניסה לפתוח לי את המכנס. אמרתי לו שאני לא חושבת שאני רוצה לעשות את זה עדיין. אני צריכה להתרגל לרעיון. אז בסדר לא קרה כלום חיכינו עם זה עוד איזה חודש. אז אחרי חודש זה קרה שוב הוא פתח לי את המכנס ושאל אותי אם עכשיו אני מוכנה (אתם רואים סופסוף גבר מתחשב!!) אמרתי לו שאני חושבת שכן והמשכנו. הוא פתח לי את המכנס והוריד אותו הורדתי לו את החולצה וכך הלאה. בסופו של דבר היינו עירומים לגמרי הוא שוכב עלי שואל אותי אם אני מוכנה. הייתי בלחץ טוטלי הוא אמר לי שהוא יהיה עדין ושגם הוא לא עשה את זה עדיין ככה שזאת תהיה פעם ראשונה לשנינו. שמחתי שהוא כל כך התחשב ברגשות שלי.
התחלנו את כל העניין הכל היה בסדר הוא היה נורא עדין כל הזמן שאל אותי אם אני בסדר וליטף אותי ונישק אותי ושאל אותי אם אני רוצה יותר עדין וכל זה.
שנינו לא הצחנו לגמור באותו אקט מיני. אז סיכמנו שעוד איזה חצי שעה ננסה שוב כי אחרי הכל צריך גם להנות מזה. לשנינו היה טוב היה נעים והכל.
ואז הגיעה הפעם השניה, בפעם השניה זה התחיל אותו דבר אבל היה לזה טוויסט קטן. לא ממש קטן.
בערך אחרי 10 דקות הוא כנראה החליט שלא טוב לא ככה... אז הוא הגביר קצב זה היה נעים והכל אבל אמרתי לו שעדיין קצת כואב לי הוא האט ואמר סליחה. ושוב הוא הגביר ושוב אמרתי לי למרות שהפעם אמרתי לו שלא יחזור שזה יהיה לאט כמו קודם... אז המשכנו וכך זה היה עד שהגענו לקצב רגיל שהיה טוב לשנינו. שנינו גמרנו. הכל היה טוב אחרי זה נשארנו ביחד והכל.
אחרי איזה שבוע זה שוב קרה ושוב זה היה אצלו בבית עכשיו הוא כנראה החליט עם עצמו שעכשיו לא יכאב לי. נכון זה פחות כאב אבל בכל זאת. הוא התחיל לאט ואז הגביר קצב. הכל היה טוב עד שהוא ממש התחיל להתפרע, חשב שאני איזה חיית מין. אמרתי לו שכואב לי ולא נעים לי הוא אמר שאני אתרגל אבל זה לא נעים לי!! לא נורא, נו את תראי, את תתרגלי לזה.
אני שוכבת האמת התחלתי להתרגל וזה הפך להיות דיי נעים אבל אז בכלל הוא התחרפן לא יודעת מה הוא חשב שאני ושוב אמרתי לו בקול חזק ****** די, נו זה לא נעים לי ככה!! הוא אמר שגם הוא צריך ליהנות מזה ושככה נעים לו. בקיצור הוא תפס לי את הידיים למעלה מאחורי הראש והמשיך בשלו שאני בוכה והוא יודע שלא נעים לי ככה. אחרי שהוא גמר, בחוצפתו הוא נשכב עלי ואומר עכשיו תמצצי לי.
התעצבנתי עליו ממש ממש ממש. התקשרתי לאמא שלו וגרמתי לה לבוא לחדר שלו אחרי שהלכתי אמרתי לה שהוא התקשר אלי שהוא שבר את הרגל היא נכנסה לחדר ומן הסתם המיטה מבולגנת יותר מהרגיל והעטיפה של הקונדום על הרצפה והיא ראתה שאני יוצאת בוכה. אז היא כבר הבינה מה קרה.
היא לא נותנת לו יותר להביא בנות הביתה ולקחו אותו לטיפול פסיכיאטרי ואני בטוחה שאחרי כל זה הוא לא יחשוב לעשות משהו כזה יותר לאף אחד. עכשיו אני מתייחסת אליו כמו לחרא בערך, לא שלום לא ביי לא כלום. אני לא מבינה איך אהבתי אותו כל הזמן ולא ראיתי שהוא יכול לעשות דבר כזה. גם אני עברתי טיפולים פסיכולוגיים ועד עכשיו כבר די הדחקתי את זה, אבל שמעתי על הבלוג והחלטתי לכתוב.
מקווה שלכם לא יקרו דברים כאלה.
הפוסט פורסם גם בפוליטינט.
לסיפורים (אנא ציינו ניק):
[email protected]
בבלוג זה
בכל הבלוגים
