זהירות - טריגר!!!
bloody mery התיידדה עם המאבטח של הקניון הסמוך לביתה והוא אנס אותה.
הסיפור שלי התרחש בחופש הגדול האחרון, ממש לא מזמן. כרגע רק שני אנשים יודעים מה קרה לי בפירוט (בערך), ההורים שלי יודעים רק באופן חלקי... הם רק יודעים שמישהו עשה לי משהו.
אני בת 16 בסך הכל (עדיין קטנה ויחסית תמימה), אני עוברת הרבה בקניון (לפחות פעם ביום) בגלל מגוריי... אני מכירה את רוב המאבטחים שעובדים פה בקניון. אבל יום אחד, כשחזרתי משיעור פרטי - זה היה יום חמישי... - אני זוכרת שדחיתי את השיעור והחלטתי לחזור דרך מקום אחר... מסביב ולא על הרחוב הראשי, אלא דרך ה"פארק", סתם כדי לשנות אווירה. הגעתי למאבטח וזכרתי את הפרצוף שלו, אבל אותו אישית לא הכרתי. כשהוא בדק לי את התיק, הוא התחיל פתאום לדבר איתי ולהגיד שהוא כבר הרבה זמן שם עלי עין... חשבתי שזה לא רציני מדי וסתם דיברנו, הרי מה רע בלהכיר פה עוד מאבטח?! בקיצור, החלפנו טלפונים וסתם דיברנו, לא משהו רציני מדי. בשישי שלאחריו יצאנו... לא משהו רציני... סתם להסתובב, הרי אני דתייה, אז זה לא ממש אפשרי לעשות דברים אחרים.
בהתחלה זה היה סתם נחמד כזה לדבר... שום דבר מחשיד. אחרי כמה זמן, פתאום הוא תפס אותי והתחיל לנשק אותי. לא הבנתי מאיפה זה בא, אבל המשכנו ללכת. חשבתי שזהו, נגמר. אה, שכחתי לציין שאותו מאבטח הוא בערך בן 26, וזה עשר שנים הבדל (המון...). המשכנו, ואז איכשהו הוא משך אותי לחלק האחורי של השוק במרכז העיר... יש שם סופר וחניון, אז הוא משך אותי לאחורי הסופר, ככה שאנשים לא יכולים לראות, והצמיד אותי לקיר.
פתאום הוא התחיל לגעת בי ונעשיתי קפואה... הוא התחיל להרים לי את החולצה ואת השאר, אני לא אפרט מדי... אני די שונאת את עצמי על זה שלא הגבתי אבל ממש פחדתי... הייתי מוצמדת לקיר ולא יכולתי להגיד שום דבר. בשלב מסויים הוא הוריד את המכנס וניסה להכניס לי את היד לחצאית... בשלב הזה כבר יכולתי להגיב בצורה מסויימת, והזזתי לו את היד בכוח, עדיין בלי לומר מילה. ואז הוא ניסה שוב ושוב להכניס את היד, וכל פעם הזזתי לו אותה ואמרתי שאני לא רוצה... אבל הוא המשיך לנסות! אחר כך כשהמשכנו ללכת (איכשהו יצאתי מזה), הייתי עדיין בהלם, וחשבתי לעצמי, והוא שאל מה אני חושבת... אמרתי שכלום, לא משנה. אז הוא נעשה יותר אגרסיבי, ואמר שלא כדאי שהוא יתעצבן ושאני אגיד מה אני חושבת. לא ידעתי מה לעשות, כבר כמעט בכיתי, אבל הצלחתי להקריץ איזשהו משהו... הוא ליווה אותי הביתה, ובשניה שהוא פנה ברחוב ולא ראה, ברחתי לביתי בלעדיו. הייתי בהלם, אבל שמחתי שנגמר... מסתבר שזה לא נגמר עדיין...
כמה ימים אחר כך הוא התקשר ושאל אם אני רוצה לבוא לדבר איתו אחרי המשמרת (גם עם חבר שלו). אני לא יודעת למה הסכמתי... לא חשבתי! הגעתי, וסתם הלכנו ודיברנו באיזשהו מקום על ספסל עם חבר שלו. זה היה בסדר, הרגשתי בטוחה, אבל כל הזמן כשישבנו על הספסל הוא שם סביבי את היד ומישש לי את החזה. כל הזמן זזתי כדי שלא ייגע בי, אבל הוא כל הזמן החזיק יותר חזק. אחר כך חבר שלו הלך ואנחנו קמנו ללכת. היה שם גשר. פתאום הוא התיישב עליו כי כאבו לו הרגליים... טוב... לא חשדתי בכלום, חשבתי שזאת הזדמנות להגיד לו שאני לא רוצה קשר... אז התיישבתי לידו ובאתי לדבר.
פתאום הוא שאל אותי אם אני רוצה למצוץ לו... אמרתי לו שלא! אבל הוא לא הקשיב... הוא פתח את המכנס ושלף את האיבר שלו. הוא אמר "רק קצת...". בקושי עניתי שאני לא רוצה. אז הוא תפס לי את הראש ותקע לי אותו למטה. לא יכולתי לנשום כי הייתי בתוך החולצה שלו. הוא חזק ממני ולא הצלחתי להתנגד. הוא נגע לי בחזה ואמר לי עד כמה הוא יפה וגדול, והמשיך לדחוף לי את הראש כשהאיבר בפה שלי. כל פעם שהוא העלה לי את הראש לקחתי נשימה עמוקה, כי בשניה שהוא הוריד לי אותו לא יכולתי לנשום. כבר היו לי דמעות ולא יכולתי לעשות כלום. התחלתי להגיד לעצמי בראש שעוד מעט זה יעבור ויגמר ואני אוכל ללכת, אבל זה נמשך. אחר כך ברחתי הביתה.
מאז לא הלכתי אליו יותר. אמרתי לו בטלפון שאני לא רוצה יותר קשר איתו, אבל הוא לא הבין את הרמז והמשיך להתקשר. כל פעם סיננתי אותו, אבל הייתי חייבת לעבור בדרך לשיעור איפה שהוא עומד. כל פעם שעברתי לידו התקשרתי לחבר שלי שיודע על הסיפור, או לחברה הכי טובה שלי. כיום אני עושה עיקופים שלמים מסביב לקניון כדי לא להיתקל בו כי החיוך שלו עושה לי בחילה. מאז אני כל הזמן עם סיוטים של אונס ואני עדיין לא יודעת מה קרה. אני מאשימה את עצמי ואומרת לעצמי שכלום לא קרה, שאני סתם פרנואידית, אבל אני מרגישה שמשהו כן קרה, ואני מפחדת...
חבר שלי לחץ עלי לספר להורים, לרמוז להם משהו. לפני כמה ימים סיפרתי להם והראיתי להם את החתכים שלי (כן, מאז המקרה שוב חזרתי לחתוך, הרבה יותר), וישר אחרי החגים אני מתחילה טיפול פסיכולוגי. ההורים שלי רוצים ללכת להתלונן עליו, אבל אני מפחדת ולא יודעת מה לעשות! האם אני רוצה להתלונן, ואם אני רוצה לעשות את זה מול הנהלת האבטחה בעילום שם, או במשטרה. גיליתי גם שהוא מתחיל עם הרבה בנות ואני לא יודעת אם הוא עושה להן משהו, אבל זה מפחיד אותי. אמרו לי שאם אני לא אתלונן, בנות אחרות ייפגעו.
אז זה הסיפור שלי... אולי זה לא משהו חמור מדי, אבל בי זה פגע קשות.
הפוסט פורסם גם בפוליטינט, הצביעו שם.
lucy הגיבה בציניות משובחת, שרלוונטית גם לפוסט הקודם:
היא הולכת ברחוב בדרך למסיבת הכיתה של ד’2, לבושה בחצאית ורודה חדשה שאמא קנתה לה ליום ההולדת לפני כמה שבועות אבל זאת הפעם הראשונה שהיא לובשת אותה. היא רוצה להראות יפה כדי שאולי הפעם מלך הכיתה ישים לב דווקא אליה. בזמן האחרון יש המון מסיבות כיתה, זה נהיה מין טרנד כזה. במסיבות הכיתה של כיתה ז’ אנשים ממש מתנשקים (איכס!) אבל זאת מסיבה עם ילדים מהכיתה, אז אין לה מה לדאוג. היא בכלל לא רוצה להתנשק, זה ממש מגעיל.
היא ניגשת לגבר זר שעומד תחת כתם של חושך בצילו של בניין גבוה שחוסם את אור פנסי הרחוב, על פניה חיוך מזמין והיא מבקשת ממנו לזיין אותה, ממש כאן באמצע הרחוב.
תוספת: הנשיא כפקיד לענייני חנינות/ נעמה כרמי
חזקת החפות והאמון הציבורי/ נעמה כרמי
לסיפורים (אנא ציינו ניק):
[email protected]
בבלוג זה
בכל הבלוגים
