mybody

ליולי לא היה נעים להגיד לא, אז היא "רק" הזיזה לו את היד. אחר כך השתתקה, מה שכנראה גרם לו להניח שהיא "מסכימה". וזה כבר קרה לה יותר מדי פעמים.    

בסיפור שלי מדובר פחות בהטרדה מינית אלא בחוסר מודעות למצבים האלה, שגם זה קורה, שגם לזה צריך לייחס חשיבות. הקטע הזה של ה"לא נעים לי" והתמימות והרצון לנסות דברים חדשים למרות שמרגישים איתם כל כך רע אחר כך. עד היום קשה לי עם מגע. עם אינטימיות. ולא רק בגלל הסיפור הזה, זה בהחלט לא המקרה היחיד שהיה לי בסגנון הזה.

הסיפור שלי מתחיל בשנה שעברה, בכתה י'. שעה שמינית בשיעור לשון, אני משתוקקת לסיים את השיעור המייגע הזה ולעוף הביתה. אני מקבלת טלפון מחברה שלי שלומדת בבית ספר אחר בעיר: "אני בתחנה המרכזית, הכרתי שני חיילים כל כך שווים שבא לך למות. תגיעי לכאן ונאסוף אותך, ניסע לאנשהו". ואני, בתור אחת שחובבת בנים אך לא בצורה כזאת (בייחוד שרחוק יותר מדי - לא הגעתי עם אף אחד) היססתי... שכנועים קלים של בערך 10 דקות מצדה, ואני בפנים. נכנסתי לאוטו - שני חמודים, לא יותר מדי. מנומסים. אחד אפילו מוריד גבות.

בשלב יותר מאוחר הגענו לאזור מבודד. הם החנו את האוטו והחברה ואחד מהם הלכו להתבודד. השני שנשאר איתי באוטו לא התגלה כאיש שיחה ואני כבר התחלתי להשתעמם. הבחור לא בזבז זמן והתחיל להתקרב, לפלרטט, ללטף. מתנשקים. לאט לאט הוא מתחיל לאבד שליטה על הידיים שלו אך בשניות ריסנתי אותו. הראיתי לו שאני לא רוצה, זאת אומרת כשהוא ניסה להכניס את הידיים שלו מתחת לחולצה שלי העפתי אותן משם בלי להסס. וזה כמובן לא מנע ממנו לנסות עוד מספר פעמים.

זה הגיע לסקס יבש, ולזה דווקא לא התנגדתי. אבל תוך כדי פשוט סבלתי. לא היה לי כיף והוא ממש הכאיב לי. הוא ראה את זה, אני לא חושבת שהיה לו כל כך איכפת. הרגשתי כמו בובה שם, ממש כמו בובה. כאילו הוא מזיין את המושב של המכונית. עצמתי עיניים וניסיתי לחשוב על משהו אחר. לבסוף הוא נאנח פעם אחרונה ויצא אל מחוץ לאוטו לעשן סיגריה. אני מצאתי את עצמי יושבת משותקת על המושב האחורי, בגדים מקומטים ושיער פרוע. לא מבינה מה קרה הרגע.