רומי העלתה שני סיפורים, האחד על מישהו שהתנפל עליה באמצע היום, השני - על מישהו אחר שהתנפל עליה באמצע הלילה.
היום הלכתי מכיתת מתמטיקה לכיתה שלי, פחות משלושה מטר מרחק, כשמישהו בא מאחוריי ומנחית לי שילוב של אגרוף ומישוש/מחיצה לציצי, זה ממש כאב לי! וזה לא נגמר ככה, הבנאדם עמד מולי, אני עם כובע מצחייה (כן אני מודעת לזה שעכשיו חורף פשוט אסור לי להיחשף לשמש בכלל כרגע) לא ראיתי את הפרצוף שלו בכלל, רק את חליפת הספורט הכחולה שלו. לא ידעתי מה לעשות והייתי בהלם לגמרי, אז פשוט הלכתי משם בידיים משולבות...
כשהגעתי לכיתה כל כך הרגשתי צורך לבכות ולברוח מהכל, לא זה לא רק בגלל המקרה הזה, זה פשוט הקש ששבר את גב הגמל, אני לא מבינה! זה לא שמשכתי אותו ! אין מצב! לבשתי היום סווטשרט ענקי שעושה לי מראה של חסרת ציצי, השיער שלי על הפנים ועם הכובע מצחייה בכלל לא רואים כלום... זה לא מישהו שאני מכירה! אוף ! למה הם חושבים שמותר להם?!
בחופש הגדול הייתי באילת. שתי חברות שלי פגשו חבורה של בנים בספורט ימי שמצאו חן בעיניהן אז הן הלכו איתם לגלגל ענק או משהו, ואני נשארתי לבד עם חברה... זה היה בט"ו באב והרגשתי כל כך בודדה... לידנו היו שני בנים והתחלתי קצת לדבר עם אחד מהם. כשחברותי חזרו, נכנסנו כולנו לשחות במים, גם שני הבנים ההם...
היה לי קר במים וציינתי את זה בקול (זה היה בלילה) והוא בא וחיבק אותי. כן, רציתי חיבוק, אבל הוא מחץ אותי והרגשתי את הזין שלו. זה היה לי ממש לא נעים אז הצעתי שנצא. יצאנו, התנגבתי והוא חיבק אותי שוב. תוך זמן קצר הוא התחיל לנשוך אותי (כן לנשוך אותי וזה היה ממש מוזר) אמרתי לו שלא נעים לי ושהוא מכאיב לי ושיפסיק אבל הוא לא הפסיק...
מצאתי כל מיני תירוצים להתרחק ממנו אבל איכשהו הוא חזר אלי. ניסיתי להגיד לחברות שלי שנלך, אבל הן לא ממש הקשיבו לי... בסופו של דבר הוא הצמיד אותי לאבנים וניסה לנשק אותי ולא נתתי לו. ניסיתי לקום אבל הוא היה ממש חזק.
לסיפורים (אנא ציינו ניק):
[email protected]
בבלוג זה
בכל הבלוגים
