mybody

אני לא יכולה לסווג את עצמי בתור 'קורבן', 'מוטרדת מינית' או 'אחת מהסירה' כי אני מרגישה שאני לא, ושזה סתם מקרה לא נעים. אבל בכל זאת החלטתי להתייחס ולהוציא את הסיפור שלי לקהל. אולי הסיפור שלי לא משפיע או כואב כמו של הרוב פה, אבל אני מרגישה שאני צריכה להוציא אותו.

הייתי בערך בכיתה ד' או ה'. באותה תקופה אהבתי את כל העסק של להכנס לצ'טים ולהיות באינטרנט, זה היה מין עולם חדש בשבילי. יום אחד נכנסתי לצ'ט, קצת גלשתי והתכתבתי, כמובן נשמרתי ממשפטים מגונים כי ידעתי על כל העסק הזה כבר בגיל הזה (!). היתה אחת שקראו לה "ענת14" או "ענבל14", שהתחילה לדבר איתי על דברים יומיומיים ככה, ללא שום חשדות. כשהיא ביקשה את המסן שלי - נתתי לה אותו. היא התחברה והמשכנו לדבר. היא התחילה לדבר איתי על התבגרות ועל דברים אינטימיים כמו מחזור, כמו חזה. הייתי מטומטמת, לא חשדתי בכלום, פשוט זרמתי עם השיחה.

ואז היא ביקשה ממני להפעיל את מצלמת האינטרנט. מרוב טיפשות הפעלתי, לא חשדתי בכלל. החשדות הגיעו רק מאוחר יותר. היא ביקשה ממני להראות לה במצלמה אם יש לי שערות בבית השחי ואם אני מגלחת, ולעמוד בפרופיל בשביל לראות כמה החזה שלי צומח. כל זה היה תחת הכותרת/ תירוץ של "אני מבוגרת ואני יכולה לעזור לך בתהליך ההתבגרות וללמד אותך".

למחרת היום היא כמובן עוד פעם פתחה שיחה, ואני - בלי לחשוד כלום. היא התחילה לדבר איתי על אותם הנושאים ואז גלשה לאוננות, אם אני מאוננת, ואז היא שידלה אותי לאונן מול המצלמה והיא תאונן גם ותסביר לי 'אם אני עושה נכון או לא'. נזכרתי שהיא גם אמרה משהו על זה שהחברים שלה שם ושהם יצפו בי ויעזרו לו לקבוע אם אני עושה את זה נכון.

ואז החשדות התחילו להתעורר. מיד, בלי מחשבה שניה, התחלתי לעמוד על שלי ותקפתי אותה, אמרתי לה דברים בסגנון "זהו, עכשיו הוסגרת! השיחות האלה צוטטו למשטרה ואנחנו יודעים שככה בלה בלה..." וכל מיני דברים שילחיצו אותו. 'ענת/ענבל' ברח מיד, התנתק, ומאותו היום לא התחבר בחיים למסן שלי.

סיפרתי את זה לאימא שלי, והיא לא לקחה את זה בכובד רב מדי, רק נזפה בי ואמרה שטיפוסים כאלה הם מפוקפקים וצריך לפקפק בהם על ההתחלה. הגישה שלה די הרגיעה אותי, אבל עד היום זה יוצר בי הרגשה רעה כשאני חושבת על זה. יש לי מזל שהחשדות הופיעו בשלב הזה, כי אם לא זה היה נגמר הרבה יותר רע ממה שזה.

לסיפורים (אנא ציינו ניק):

[email protected]